שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים ג'ויה סקפה שפירא קיבלה לאחרונה בקשה של נאמן בהליכי חדלות פירעון והורה על ביטול הענקה ללא תמורה של דירה מהחייב לאשתו.
החייב הוא עורך דין שהושעה עקב הרשעתו בהכנסה והוצאה של חפצים מהכלא והחזקת סמים. בנובמבר 2020 ניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעניינו לבקשת בנק לאומי לישראל, בשל חוב של כ-519 אלף שקל לבנק.
במקביל, באותו חודש אושר בבית משפט לענייני משפחה הסכם ממון שערכו עורך הדין ואשתו רק ארבעה חודשים קודם לכן, ובו העביר החייב לאשתו דירה שרשומה על שמו ללא תמורה. בעקבות זאת הגיש הנאמן בהליך חדלות הפירעון בקשה לביטול ההענקה, בטענה שמדובר בהברחת נכסים.
בנק לאומי והממונה על חדלות פירעון תמכו בבקשה. החייב ואשתו התנגדו. האישה טענה שהדירה נקנתה מכספים שקיבלה מהוריה ובהסכם ממון שנחתם בין בני הזוג ב-1998, לפני הנישואים, הוחרגה מהרכוש המשותף.
לדבריה, בשנת 2017 חל משבר בנישואים ומתוך רצון לשקם את היחסים היא העניקה לבעלה את הדירה בהסכם מתנה, תוך התחייבות שלו לכמה תנאים, בהם שייקח חלק בטיפול זוגי ויתנתק מגורמים עברייניים. אלא שהוא לא עמד בהתחייבות, ועם מעצרו ב-2019 היא דרשה שהדירה תירשם בחזרה על שמה, וכך היה.
הבעל אישר את דברי אשתו וציין כי מטרת העברת הדירה לבעלותו ב-2017 הייתה להשאיר את הבית במשפחה ולמנוע מבנותיה של האישה מנישואים קודמים לנכס אותו לעצמן.
עו"ד אסף ברביהשופטת סקפה שפירא הסבירה שהסיבה שבגללה העבירה האישה את הדירה לבעלות בעלה בשנת 2017 אינה רלוונטית, ובית המשפט מוסמך להורות על ביטול פעולה שהביאה לגריעת נכס מקופת הנשייה.
היא ציינה שהעברת הנכס במתנה מהאישה לבעל היא עסקה במקרקעין שהסתיימה ברישום. לכן, כאשר קבעו בני הזוג תנאים שללא קיומם תתבטל הבעלות, היה עליהם לרשום הערת אזהרה מתאימה כלפי כולי עלמא, ומשלא עשו זאת - התנאים נעדרי נפקות קניינית. כך למשל, אם היה מוכר הבעל את הדירה לצד שלישי, ברור שלאחר מכן הוא לא היה יכול להחזיר את הבעלות בדירה לאישה.
השופטת הוסיפה כי בנסיבות אלה הדרך היחידה לביטול המתנה הייתה באמצעות רישום הדירה מחדש על שם האישה, והצדדים אמנם עשו זאת, אלא שהבהילות שבה נעשתה העברת הרישום על שמה, מבססת את המסקנה שהסיבה לכך לא הייתה פעילותו הפלילית של הבעל, כי אם החשש שהדירה תמומש על ידי הנושים.
לפיכך, השופטת קיבלה את בקשת הנאמן והורתה על ביטול רישום הדירה על שם האישה ורישומה על שם החייב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האישה: עו"ד צבי מרגליות, עו"ד בני לוריא
• ב"כ הנושה: עו"ד רונית אדהאן
• ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד תהילה ביטון-שמש
• עו"ד אסף ברבי עוסק בחדלות פירעון
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
