בית המשפט למשפחה בבאר שבע קיבל לאחרונה תביעה שהגישו שתי אחיות נגד אחיהן למחצה, וקבע שהן יקבלו דירה בפרויקט שנבנה על שטח שהעביר האב המנוח לבנו. חרף התנגדות האח, השופטת אפרת שהם דליות קבעה שהאב התנה בכך את הצעד שביצע.
האב, שהלך לעולמו לפני כשני עשורים, היה סוחר ובעלים של כמה נכסים וזכויות, כולל חנות שהיא נשוא התביעה. ב-1998 הוא העביר לבנו את החנות במתנה. האחיות – שנולדו לו מאישה אחרת – טענו שבין האב לבנו הייתה ההסכמה שלפיה אם החנות תיהרס ויוקם תחתיה בניין רב-קומות, תועבר דירה אחת על שמן. הן ציינו שההסכמה באה לידי ביטוי בצוואה.
הן הוסיפו שהתברר להן שיזמית מקדמת פרויקט פינוי-בינוי על שטחה של החנות והן פנו לאחיהן בדרישה לרשום דירה אחת על שמן אך הוא סירב. על פי אישור היזמית, במסגרת ההסכם האח יהיה זכאי לקבל בעתיד דירת מגורים בשטח של 90 מ"ר וחנות בשטח של 87.5 מ"ר.
האחיות הדגישו כי העברת החנות לבן נעשתה על רקע המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלע אביהן ורצונו להימנע מהטלת עיקול על הנכס. לדבריהן, לאחר שאמן נפטרה והן ירשו חצי מהבית שהיה משותף להורים, הן ויתרו על חלקן לטובת האב שהבטיח כי יפצה אותן.
אלא שהאח כפר בזכות של אחיותיו לקבל דירה. הוא ציין שקיבל מאביו עוד בחייו את מלוא הזכויות בנכס ללא תנאי. לדבריו, האמור בצוואה אינו ניתן ליישום שכן אדם אינו יכול לצוות על רכוש שלא שייך לו.
אבל השופטת אפרת שהם דליות קיבלה את התביעה וקבעה שהאחיות זכאיות לדירה בפרויקט. היא ציינה שמחומר הראיות עולה כי נכרת בין המנוח לבין בנו חוזה בעל פה בעת העברת החנות על שמו. נקבע שהוכח שזיקתו של האב לחנות נמשכה גם לאחר שביצע את העברת הזכויות והוא זה שפעל לקדם את הפרויקט וטיפל בהשכרת החנות ובגביית דמי השכירות.
כמו כן, במועד העברת החנות המנוח הוא היה בקשיים כלכליים משמעותיים ועלה חשש שהחנות תעוקל לטובת צד שלישי, כך שהעברת החנות להבן נועדה "להגן" על הנכס. זאת ועוד, הוכח שהוא הבטיח לבנותיו כי יפצה אותן לאחר שוויתרו על חלקן בירושת אימן. בנסיבות אלה, טענת ההגנה של האח שלפיה החנות הועברה לידיו ללא תנאי קרסה.
השופטת קבעה כי יש לראות בצוואה ראיה המשקפת את מהות ההסכם שבעל פה שנכרת בין המנוח לנתבע במסגרתו סוכם, בין היתר, להעניק דירה לבנות. בתוך כך נדחתה טענת האח כי אביו לא יכול היה לצוות על רכוש שאינו שייך לו. השופטת הסבירה שיש מצבים שבהם רצונו של המצווה משתקף בתנאי שהוא קובע בצוואתו, ומדובר בתנאי לגיטימי המשמש מכשיר בידי המוריש לשמור על אינטרסים שעליהם הוא מעוניין להגן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעות: עו"ד ערן דוידוב ואח'
• ב"כ הנתבע: עו"ד דורון אריאל ואח'
• עו"ד יוסף משעל עוסק בתמ"א 38
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין