כבר שנים שהמציאות בשוק העבודה הישראלי בכלל ובפריפריה בפרט מוכיחה את אחת הבעיות הקשות המאפיינות את השוק: "גילנות". הווה אומר אפליה בעבודה על רקע גיל.
אם יש בינינו כאלו שזוכרים, לפני כעשור יצר משרד הכלכלה פרסומת משעשעת בטלוויזיה וברדיו, "אליפות ישראל בזריקת קורות חיים לפח". התשדיר עלה במסגרת קמפיין של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ולשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, לקידום העסקה מגוונת בשוק העבודה ומניעת אפליה תעסוקתית מכל סוג שהוא, בין היתר על רקע גיל, וכדי לעודד שילוב בני 45 ומעלה במקומות עבודה. אומנם הפרסומת הציפה את הבעיה, אם כי לא פתרה אותה, מן הסתם.
למרבה הצער, עדיין קיימת תפיסה סטריאוטיפית שלילית לגבי גילאים "מבוגרים", 45 ומעלה, מבחינת מגבלות טכנולוגיות, מהירות ביצוע ואנרגיה ירודה. עם זאת יותר ויותר מחקרים מוכיחים את היתרונות הגדולים שבהעסקת עובדים בגילים אלה.
בין היתר נמצא, כי שילוב עובדים מבוגרים יחד עם עובדים צעירים תורם לפרודוקטיביות ולרווחי הארגון. בגילים מבוגרים נמצאה העבודה בשכר כמשמעותית, ונמצאו קשרים ישירים בין תעסוקה לשביעות רצון מהחיים ולהעלאת תחושת הרווחה (Well-Being) של העובדים (אם כי יש לסייג ולומר, שמחקרים שונים מציגים ממצאים סותרים לגבי ההשפעה של תעסוקה והארכת שנות עבודה על הבריאות).
הארכת שנות העבודה והמשך החיסכון לפנסיה מהווים יתרון גם למשק, כי אנשים עובדים אינם נסמכים על קצבאות, ולרוב גם ממשיכים לשלם מיסים, כך שהמשך תעסוקה גם מרחיב את בסיס המס ומגדיל את הכנסות המדינה.
באשר למעסיקים, הרי שעובדים מבוגרים הם פעמים רבות כוח אדם מבוקש בזכות הידע, המיומנויות והמומחיות שצברו בתחום עיסוקם. יש להניח, שבתחומים מסוימים (למשל תעשייה) הביקוש לעובדים מבוגרים מיומנים יישאר גבוה בהתחשב בכך שיש פחות עובדים צעירים שיחליפו אותם. הארכת שנות עבודה תורמת לפריון הארגונים במשק, בזכות שימוש טוב יותר וארוך יותר במיומנויות וביכולות של העובדים המבוגרים. מעסיקים נוספים של עובדים בגילי 45 ומעלה, מציגים יתרונות כמו פחות לחץ בשל ניסיון קודם, אם כי לא מתעלמים מחיסרון דוגמת פחות התמצאות ושימוש ברשתות חברתיות.
יש לציין, שעל אף שנכון להיום יש שיפור, עדיין בני 45 פלוס, שרחוקים מגיל הפרישה וכוחם עדיין איתם, לצד המוטיבציה והרצון לתרום לעצמם ולחברה, מתמודדים עם קשיים בקבלה לתפקיד בשוק בלתי סלחני כלפי גילם. לא סוד הוא, כי מעסיקים רבים נוטים להעדיף עובד צעיר, בוודאי כשמדובר במקצועות ההייטק. מה עושים? מחכים שתהיה התערבות ממשלתית בנושא, שתספק מענה מקצועי עבור אותם עובדים, ולומדים ממדינות אחרות, מארה"ב וממדינות ה־OECD, את היתרונות שיש למעסיקים ולחברה בהעסקת בני 45 ומעלה.
לסיכום, כל מעסיק שיעסיק עובד, שחצה את ה־45, רק ירוויח. הוא יקבל עובד שיפגין יציבות, ולא יחפש כל הזמן את הג'וב הבא, שניסיון החיים שלו יסייע בקבלת החלטות, שיהיו שוות הרבה כסף לארגון, שיגיע עם פחות אגו לעבודה, וטובת הארגון למול עיניו. כל זאת, כמובן, במקביל לעובדים הצעירים.
2012–2022: היגוי לחוד ומציאות לחוד. וקורטוב של אופטימיות
ב־2012 אישרה הממשלה הקמת ועדת היגוי, שתפקידה היה להגיש תוכנית ממשלתית לשילוב מבוגרים, לרבות אזרחים ותיקים, בשוק התעסוקה בישראל. זאת לאור הנתונים שאוכלוסיית המבוגרים מאופיינת בשיעור השתתפות נמוך יחסית בכוח העבודה, וששיעור ההשתתפות פוחת עם הגיל. באותה שנה עמד שיעור ההשתתפות בקרב גילאים 64-55 על 62.9% לעומת 78.7% בקרב בני 54-45, ו־81% בקרב הגילאים 44-35. אז הוחלט לגבש תוכנית, שתציע מתווה פעולה לאחר בחינת נושאים שונים, בהם השמה בשוק העבודה, עידוד יזמות ותוכניות תעסוקה וכן למידה מהניסיון בעולם בתחום זה. ההיגוי נשאר, המציאות בשטח טרם מוכיחה את המסקנות. עם זאת אפשר להיאחז בקורטוב של אופימיות בעקבות דו"ח של שירות התעסוקה, שפורסם במאי האחרון. מהדו"ח עולה, כי ב־2022 חזר השוק לשיעור תעסוקה ברמה שהייתה טרם משבר הקורונה. מהדו"ח עולה, כי חלה עלייה בהעסקת עובדים מבוגרים, בני 45 ומעלה, על חשבון העסקה בקרב גילאים צעירים יותר.
הוכחות בשטח: "תגבור", "רב בריח" והייטק בנגב
אורית בנבנישתי, מנכ״לית ובעלים של ״תגבור״: ״אני מאמינה בגיוון והכלה, והדבר בא לידי ביטוי בחברה, מבחינת גילאים בארגון ולא רק, אלא גם בתחומים נוספים, וזאת משום שחברת תיגבור מעניקה שירותים לכלל ישראל, והמגמה הזאת מושתתת בחברה בהלימה לכך. אני לא מוצאת חסרונות, אלא רק יתרונות, משום שכשחברה הנותנת שירותים בתחומים רבים לאוכלוסייה - חייבים להיות מגוונים ולשמור על כך גם בגיל העובדים וגם במגזרים. זה ממש מתאים לסוג השירותים ולליבה של תיגבור: זה טוב לאנשים שלנו, לחברה בישראל, לתיגבור ולקהל שלו אנו מעניקים שירותים. בתיגבור יש כ־500 עובדים במטה, בהנהלה ובסניפים מדן ועד אילת. כ־50% מהם חצו את גיל 45, ויש גם עובדים מעל גיל 60, שמועסקים במגוון תפקידים; אם זה בתחום מערך השירותים לקהילה, אם בקהילות תומכות וסיעוד, אם בפרויקט שאנו מנהלים - ״ותיקים בעבודה״ ועוד.
ענת ורניק, סמנכ"לית משאבי אנוש רב־בריח, ייצור ושיווק דלתות ומנעולים מפלדה: "לחברה יש מפעלים בפריפריה, חמישה באשקלון ואחד בכרמיאל. מתוך כ־1,100 העובדים בה, 35% חצו את גיל 45, והעובד המבוגר ביותר בחברה הוא בן 72. העסקת עובדים מעל גיל 45 היא חלק מהמדיניות של החברה, חלק מהאג'נדה של היותה חברה שוויונית. אומנם לעיתים יש לעובדים בקבוצת הגיל הזו קושי פיזי, אבל היתרונות עולים על ה'חיסרון' הזה. לעובדים הללו ניסיון עשיר יותר, הם לויאליים למערכת, בעלי משפחה והתחייבות, ולכן חשוב להם לשמור על העבודה".
בחברת הסטארט־אפ BeAir, שמתמחה בייצור מים אטמוספריים וממוקמת בנגב, יש ארבעה עובדים מעל גיל 45, והעובד הכי מבוגר הוא בן 65. גם המייסד והמנכ"ל עצמו חצה את גיל 50. היתרונות, לדעת קברניטי החברה, הם הניסיון הרב, פחות לחץ כלכלי, יכולת "המרה" של טכנולוגיה ומוצרים מתעשייה אחת לאחרת. אלו עומדים למול החסרונות, שמצביעים לעיתים על קושי להתנייד, כשלא גרים קרוב למקום העבודה, על היותם של עובדים אלו פחות מעודכנים בתקשורת ולעיתים הם מתקשים עם קצב העבודה בסטארט־אפ.
מהסרט לחיים: ללמוד ה"המתמחה"
בסרט "המתמחה", קומדיה אמריקאית משנת 2015, מככב רוברט דה־נירו בתפקיד בן וויטיקר, אלמן בן 70 (גילו האמיתי באותה תקופה). וויטיקר, שהיה מנהל בחברת ספרי טלפונים, מתקבל לתוכנית התמחות לגיל הזהב בחברת "About to Fit”, סטארט־אפ אופנה קמעונאי, וזאת לאחר שהגיע למסקנה שהוא משועמם מחיי הפנסיה. הוא מוצמד לעבוד עם המנכ"לית ומקימת החברה, ג’ולס אוסטין (אן האת’וויי), שמגלה ספקות לגבי העבודה איתו, ולאט לאט, בשל נסיונו וחוכמת החיים שצבר עד לגיל זה, הוא רוכש את אמונה. במהלך התמחותו הוא הופך למעין דמות אב עבור העובדים הצעירים, ומוכיח את נאמנותו ומסירותו לאוסטין כיועץ סתרים שלה, מקצועי ואישי. בסופו של דבר הוא מוכיח עד כמה נכון וטוב לחברה להעסיק אותו דווקא בשל גילו. אגב, שמו של דה־נירו עלה לאחרונה לכותרות, לאחר שבגיל 79 הפך לאב בפעם השביעית, לתינוקת בשם ג'יה.
התועלת הכלכלית בהעסקת עובדים מבוגרים: לפרט, לעבודה ולחברה
מנייר מדיניות של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שחיברו הלה אקסלרד, צבי אקשטיין וטלי לרום, מתבררת התועלת הכלכלית שבהעסקת עובדים מבוגרים. נייר המדיניות מבוסס על מחקר שנערך במשותף עם ג'וינט־אש"ל, ונעשה בו שימוש בנתוני למ"ס ובנתונים בינלאומיים, במטרה לבחון את המשמעויות הכלכליות של תעסוקת מבוגרים בישראל ואת ההשלכות של תעסוקה או אי תעסוקה על הזדקנות בריאה של האוכלוסייה, על הפרט ועל המשק. זאת בהסתמך על מחקרים בינלאומיים, המוכיחים כי לתעסוקה, אבטלה ופרישה יש השפעה על הפרט ועל המשק. המחקר מוכיח, כי הארכת שנות העבודה ודחיית היציאה לפנסיה מאפשרות להמשיך לחסוך לפנסיה, להגדיל את החיסכון הפנסיוני וכך גם את הביטחון הכלכלי בעתיד. לעבודה בגיל מבוגר יש השפעות מיטיבות על הפרט, כמו הרגשת רלוונטיות, תחושת תועלת לעצמו ולאחר ורקימת קשרים חברתיים.
