לחלקנו יש זמן רב עד היציאה לפנסיה, אבל זה לא אומר שהיא לא אמורה לעניין אותנו כבר עכשיו, אפילו כשאנחנו במרחק של 20 שנים ממנה. לכן, הכנו לבני ה-40 וה-50 מדריך לתכנון כלכלי נכון בכל הקשור ליציאה לפנסיה, בעזרתו של גיל הרשקוביץ, המשמש בין השאר כמתכנן פיננסי ומתכנן פרישה בקבוצת קלי.
מה הדבר הכי חשוב שעל עובדים בני 50-40 לדעת בנוגע לפנסיה שלהם?
"הדברים הכי חשובים לטעמי הם מסלול ההשקעה ומסלול הביטוח", מציין הרשקוביץ. לדבריו, הדבר שמאפיין מבוטחים בקרן פנסיה בגילים אלו הוא תאים משפחתיים צעירים יחסית (נשואים עם ילדים קטינים), ולכן המבוטח חייב לוודא שמסלול הביטוח שלו מלא, כלומר שבמקרה של נכות הוא יהיה זכאי לקצבה מקסימלית (75% משכרו המבוטח), ובמקרה של פטירה, חס וחלילה, אשתו והילדים יהיו זכאים לקבלת קצבת שארים מקסימלית (עד 100% משכרו המבוטח). בנוסף, החוסך נמצא עדיין בטווח ארוך מגיל הפרישה, ולכן עליו לוודא שמסלול ההשקעה שלו תואם לגיל הפרישה, ולא סולידי מדי.
כיצד עובד בן 40 עד 50 יכול לשפר את הסכום שיקבל עם פרישתו כשיגיע לגיל 67?
- אפשרות להגדלת הפקדת העובד מ-6% ל 7% מהשכר המבוטח. ההגדלה היא על חשבונו של העובד וזו החלטה של העובד בלבד.
- במקרה שיש לעובד שכר שאיננו מבוטח דרך המעסיק, העובד יכול להפקיד כעצמאי עבור רכיבי שכר אלו ואף ייתכן שהפקדות אלו יזכו אותו בהטבת מס.
- פתיחת חסכון חודשי קבוע. החוסכים באופן זה מקצים סכום חודשי נמוך שאיננו משפיע באופן מהותי ברמת החיים, וחוץ מהגידול העקבי של קרן ההשקעה מדי חודש, הם נהנים מאפקט של ריבית דריבית. לצורך המחשה, אדם שיחסוך 300 שקל בחודש למשך 20 שנה - יצבור חיסכון של כ-97 אלף שקל (בהנחת תשואה של 3% בשנה). השקעה של מאות שקלים בודדים בחודש זה בעיקר עניין של החלטה, ופחות עניין של יכולת. קיימים כיום מגוון מוצרי השקעה אפקטיביים כגון: קופות גמל להשקעה, פוליסות חסכון ועוד.
איזה סכום צפוי לקבל עובד בן 40 שמשתכר 10 אלף שקל ברוטו בחודש כקצבה ראשונה מקרן הפנסיה?
בהנחה שהמעסיק מפקיד עבורו לפנסיה מכל השכר ושדמי הניהול של 1.5% מהפקדה ו-0.15% מצבירה, הוא צפוי לקבל קצבת זקנה מקרן הפנסיה בגיל 67 של 5,260 שקל. הרשקוביץ מוסיף כי אם לאותו עובד הייתה כבר צבירה קיימת בגיל 40 בקרן הפנסיה על סך 200 אלף שקל, קצבת הזקנה הצפויה לו בגיל 67 הייתה מזנקת בכ-50% ועומדת על כ-8,090 שקל. ואם לאותו עובד הייתה כבר צבירה קיימת של 400 אלף שקל בגיל 40, קצבת הזקנה הצפויה לו בגיל 67 הייתה מזנקת ביותר מ-100% ועומדת על כ-10,900 שקל. כמובן שהנתונים הם בהתחשב בכך שהאדם ממשיך בעבודתו עד הפנסיה ולא מושך פיצויי פיטורים.
אני בן 50, ועובד כבר 20 שנה. בקרן הפנסיה שלי אני נמצא במסלול כללי. האם כדאי לעבור למסלול מנייתי שהוא יותר רווחי בטווח הארוך?
הרשקוביץ מסביר כי החל מינואר 2016 החל לפעול בישראל המודל הצ'יליאני. הרעיון המרכזי העומד מאחורי מודל זה הוא התאמת מידת הסיכון לגיל החוסך, כלומר ככל שהחוסך צעיר יותר ותקופת החסכון שלו לפנסיה ארוכה יותר, רמת הסיכון תהיה גבוהה יותר, לחלופין, עובד מבוגר שנמצא שנים בודדות לפני גיל הפרישה ישקיע את כספו ברמת סיכון נמוכה יותר.
מעבר להתאמת רמת סיכון ההשקעה לגיל החוסך, חשוב להתאים את רמת הסיכון לאופי החוסך וליכולת שלו לספוג הפסדים. כלומר, בעל הרישיון צריך לשקלל במסגרת ההמלצה הפנסיונית לחוסך את גילו, היכולת שלו לספוג הפסדים, ניסיון בעיתות משבר ועוד. בכל מקרה, ההחלטה לגבי מסלול ההשקעה של הכסף היא שיקול דעתו הבלעדי של החוסך, ולכן מוטלת על כתפיו האחריות לוודא שאכן נמצא במסלול האופטימלי עבורו.
מה הכי חשוב שעובד בגילאי 40 עד 50 יידע כאשר הוא עוסק בפנסיה שלו?
- מסלול ההשקעה של הכסף - האם תואם את גיל החוסך ואת האופי שלו.
- מסלול הביטוח - כמה כסף יקבל במקרה של תביעת נכות או פטירה.
- דמי הניהול - בקרן הפנסיה דמי הניהול מתחלקים לשניים: דמי ניהול מהפקדה ודמי ניהול מצבירה. ככל שדמי הניהול יהיו זולים יותר החסכון הפנסיוני יגדל. עם זאת, יש להתאים את דמי הניהול כך שיהיו מותאמים אישית לחוסך, כלומר, חוסך שנמצא בתחילת הקריירה שלו עדיף שיבחר מסלול דמי ניהול מוזל מההפקדה החודשית, לחלופין, עובד עם צבירות גבוהות כדאי שייבחר מסלול דמי ניהול מוזל מהצבירה. באופן זה, החוסך ימקסם את החסכון הפנסיוני שלו ויגיע עם צבירה גבוהה יותר לגיל הפרישה.
- מתחרים - על החוסך להשוות את ביצועי מסלול ההשקעה שלו לביצועים של מתחרים, יתכן ויהיו פערים מהותיים בין החברות.
אני בן 48 והמעסיק מפריש לי לפנסיה רק על משכורת בסיס בסך 10 אלף שקל, למרות שאני מרוויח 15 אלף שקל. לפיכך, החלטתי לפני עשר שנים להפריש בכל חודש לקרן פנסיה סכום של 500 שקל. האם זה מהלך נכון?
לדברי הרשקוביץ , המהלך נכון ממספר בחינות:
- מבחינה פנסיונית - הגדלת את החיסכון החודשי לפרישה ובכך תגדל קצבת הזקנה שלך.
- מבחינת מיסוי - קיבלת הטבת מס בגין חלק השכר שהמעסיק לא ביטח.
- מבחינה ביטוחית - הגדלת את השכר המבוטח, ובכך במקרה של תביעת נכות או במקרה פטירה אתה זכאי לסכום גבוה יותר.
אני בת 50. פוטרתי מעבודתי בתקופת הקורונה. מה יקרה אם אמשוך את פיצויי הפיטורים שלי שהם חלק מהכספים לפנסיה שלי?
חלק הפיצויים מהווה כ-40% מסך ההפקדה הפנסיונית. כלומר, אם לאורך שנות עבודתי משכתי את כספי הפיצויים, אני אקטין את הפנסיה החודשית בכ-40%. אם הפנסיה הצפויה לי כעת ללא המשך הפקדות בגיל 65 היא 8,000 שקל היא תרד לכ-4,800 שקל.
אני בן 45. לאורך שנות תעסוקתי החלפתי מספר מעסיקים ואני לא זוכר אם בעבר המעסיק הפריש לי לקרן פנסיה. כיצד אני יכול לברר אם יש לי עוד חשבונות פנסיה?
הכלי האפקטיבי ביותר לבחון לבחינת פנסיות מהעבר הוא "המסלקה הפנסיונית". המסלקה מרכזת בתוכה את כלל החסכונות הפנסיוניים שלנו, כולל קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד. בשנת 2017 נכנסה לתוקפה רפורמת "עקוב אחרי" בקרנות הפנסיה - איחוד חשבונות פנסיה לא פעילים באופן אוטומטי לקרן הפנסיה הפעילה. ישנם מצבים בהם לא כדאי לאחד את הקרנות הלא פעילות עם הקרן הפעיל, והדבר דורש קבלת חוות דעת מבעל רישיון.
אני בן 40 ועד היום לא הייתה לי פנסיה. האם יש עוד טעם?
בוודאי, וכדאי לעשות זאת כמה שיותר מהר כיוון שגבר המצטרף לקרן פנסיה אחרי גיל 41 איננו יכול לרכוש כיסויים ביטוחים מלאים. אם תתחיל להפקיד כעת לפנסיה, ההפקדה תקנה לך מספר יתרונות:
- חסכון לפרישה.
- כיסוי ביטוחי מלא למקרה של נכות.
- כיסוי ביטוחי מלא עבור המשפחה למקרה של פטירה.
הערה: הסקירה אינה מהווה ייעוץ משפטי ואינה מהווה ייעוץ או המלצה למדיניות השקעות.
