בשיתוף אתר "המקצוענים"
חלל המקלחון הוא החלל שבו עיצוב, פונקציונליות ובטיחות חייבים להגיע לאיזון מושלם. כיצד כדאי לתכנן אותו, על מה להקפיד וממה להימנע? לפניכם כתבה ראשונה בסדרה.
הטעות: בחירה שגויה של סוג הזכוכית ועובי הזכוכית
זכוכית היא חומר בעל יתרונות רבים, אך הוא גם יכול להיות מאוד מסוכן. תוסיפו לכך את העובדה שבחדר רחצה מתהלכים יחפים ועירומים, והרי לכם סכנה כפולה. זאת, בייחוד כשמדובר בחלל קטן, סגור ומרוחק משאר בני הבית.
על פי התקן הישראלי, כל מקלחון שנמכר בישראל חייב להיות עשוי מזכוכית בטיחותית בלבד: מחוסמת או רבודה. מה ההבדל ביניהן? זכוכית רבודה היא זכוכית שבה שתי שכבות של זכוכית מודבקות ביניהן, ובמקרה של התנפצות, הזכוכית רק נסדקת ואינה מתפזרת לכל עבר.
זכוכית מחוסמת, היא זכוכית שעוברת תהליך חימום בטמפרטורה גבוהה במיוחד, ומיד לאחר מכן קירור מהיר. בכך, היא עמידה פי 4 מזכוכית רגילה. כשהיא נשברת, היא תתנפץ לרסיסים קטנים מאוד, שיקטינו את האפשרות לפגיעה. זאת, בשונה מזכוכית רגילה שנשברת לחתיכות חדות ומסוכנות במיוחד.
גם לעובי הזכוכית גם לעובי הזכוכית משמעות מבחינת העמידות והבטיחות שלה. ככל שהדלת גדולה יותר, כך חשוב שהזכוכית תהיה עבה יותר. אמנם מקלחונים מגיעים בטווח שבין 4 מ"מ ל-10 מ"מ, אך העובי המומלץ הוא של 6-8 מ"מ, בהתאם לגודל הדלת.
הטעות: בחירה שגויה של מידת השקיפות של הזכוכית
ומה לגבי מידת השקיפות של הזכוכית? כאן ההשפעה תהיה בעיקר על הפרטיות שלכם. זכוכית שקופה אמנם תדגיש את היופי של אריחי הקרמיקה המיוחדים, אך היא מאפשרת פחות פרטיות.
זכוכית חלבית, לפחות במרכז הדלת, יכולה לשמור על מראה אסתטי ומעוצב, אך גם לאפשר פרטיות למי שמתרחץ בזמן שחדר הרחצה בשימוש של שאר בני הבית.
הטעות: התעלמות מאיכות החיבורים ואיטום המקלחון
אם לא תוודאו שהמידות של המקלחון נלקחות בצורה מדויקת ברמת מילימטרים, שבעל המקצוע משתמש באביזרי חיבור עמידים לאורך זמן ובחומרי איטום סיליקוניים איכותיים, זה יעלה לכם ביוקר.
ראשית, תסבלו מנזילות מים והצפה של רצפת המקלחון, ולאורך זמן לשחיקה מהירה של הרובה שבין אריחי הריצוף.
שנית, תסבלו מבעיות עובש כתוצאה מהיקוות מים באזורים שהיו אמורים להיות אטומים למעבר מים.
הטעות: בחירה שגויה של גודל וצורת המקלחון
מקלחון קטן וצפוף מדי הוא סיוט לשימוש ביומיום. מוטב להקטין את שטחי האחסון ואת הכיור, ואף להחליף את דלת הכניסה לדלת ההזזה, ולו להרוויח שטח מקלחון שיספק חווית רחצה נוחה ביומיום.
מקלחון צפוף מדי יגרום לכם להיתקל בקירות, לחטוף מכות ולעתים גם לחטוף כוויה, אם אין לכם אפשרות לזוז מהר ממיקום זרם המים.
גם בחירת צורה לא מעשית שלא מתאימה לגודל החדר או לפריסת חדר הרחצה ביחס לשאר הכלים הסניטרים, היא טעות.
הבחירה בין מקלחון פינתי (התחום בין שני קירות) למקלחון חזיתי (התחום בין 3 קירות) תלויה בתנאי השטח, במיקומי הצנרת, בתקציב שלכם ובתשתית הקיימת למקלחון.
בשלב בחירת המקלחון התייחסו גם לנוחות הניקוי והתחזוקה. למקלחונים ללא מסגרת, יש יתרון משמעותי.
העובדה שיש בהן פחות פינות וחיבורים שבהם יכול להצטבר לכלוך, הופכת אותם לסטריליים יותר לטווח ארוך. הימנעו מבחירה בעיצוב או בחומרים שמחייבים תחזוקה אינטנסיבית מדי.
הטעות: שיפוע לא נכון במקלחון יגרום לבעיות ניקוז ונזקי רטיבות
רצפת המקלחון חייבת להיות בשיפוע שיאפשר למים לזרום עד הגעתם לפתח הניקוז. בהיעדר שיפוע תקין, המים עשויים לצאת משטח המקלחון ולגרום להצפות מים.
בנוסף, בסיום הרחצה תישאר שלולית. לאורך זמן, מים עומדים מפתחים עובש, פטריות ומושכים מזיקים וחיידקים.
על פי התקן, השיפוע חייב להיות בין 1% ל-4%. פחות משיפוע של אחוז אחד, נחשב לליקוי בנייה חמור שמונע ניקוז תקין, כאמור.
שיפוע של יותר מ-4% נחשב למסוכן, שכן הוא יכול לגרום למעידה בזמן השהות במקלחון, בייחוד שהרצפה רטובה ומחליקה משומנים של כלי הרחצה.
אם אין הכנה למקלחון בחדר הרחצה (למשל, הותקנה בו בעבר אמבטיה ואתם מעוניינים להוסיף מקלחון), הרי שיש לכם שתי אפשרויות. האחת, לתקן את השיפוע תוך פירוק הריצוף.
השנייה, להתקין מקלחון אגנית. זהו מעין כיור רחב המונח על רצפת המקלחון ואשר מונע זליגת מים. החיסרון הוא שהכניסה והיציאה למקלחון כרוכות במעבר מעל "מדרגה".
