הסוכנות הבינלאומית לדירוג אשראי, פיץ', שהייתה האחרונה להוריד את הדירוג של ישראל, פרסמה היום (חמישי) סקירה חיובית ומפתיעה על המשק הישראלי, שעיקרה ירידת הלחץ להורדת דירוג אשראי של ישראל, על רקע הפסקת האש בגבול הצפון, שעשויה להפחית את העומס על הוצאות הממשלה. יחד עם זאת, בחברה טוענים כי "הפסקת האש שברירית והסיכוי להפסקת אש בעזה נשאר נמוך".
יש לציין כי למרות הסקירה החיובית, נמשכת המלחמה ברצועת עזה וגורמים כלכליים בכירים במשק מביעים דאגה שהגדלה נוספת של הגירעון בתקציב בשנה הבאה שכבר עלה ביעד הממשלה ל-4.4% עלולה להביא להורדת דירוג אם הממשלה לא תבצע מהלכים חיוניים לאי העלאה נוספת בגירעון, בעיקר לאחר פרסום דוח ועדת נגל לתקציב הביטחון שעלול לקדם את הגירעון לשיעור של 5% בשנת 2025.
למרות הסקירה מעודדת, פיץ' דווקא עדכנה לרעה את תחזית הגירעון התקציבי ב-2025 מ-4.8% בתחזית שלה לפני שלושה חודשים ל-5.2% כעת. חברת דירוג האשראי השאירה את תחזית הגירעון ל-2024 על 7.8%.
הצעת חוק התקציב לשנת 2025 שואפת לגירעון של 4.3%, אבל תרחיש הבסיס של החברה כולל הוצאות צבאיות גבוהות יותר לעומת הנחות הממשלה. פיץ' צופה כי יחס החוב לתוצר יעלה קרוב ל-72% ב-2025, לעומת 60.5% בשנת 2022, בהתאם להערכה מאוגוסט.
"הפסקת האש עם חיזבאללה, ככל שתתקיים, תפחית את הסיכונים הפיסקאליים, אך ההתפתחויות בעזה ואיראן עדיין ישחקו תפקיד חשוב בקביעת המסלול הפיסקאלי והכלכלי של ישראל. החברה מאמינה שהמלחמה בעזה תימשך לתוך שנת 2025, אם כי ברמות אינטנסיביות שונות. הדבר מרמז על המשך הוצאות גבוהות על צרכים צבאיים מיידיים, והפרעה לייצור באזורי הגבול, כמו גם לתיירות ולבנייה", נכתב בהודעה.
החשש מהסלמה אזורית והיחס של ממשל טראמפ
עוד נכתב בסקירה כי "הצעדים הפיסקאליים של ישראל לטווח הבינוני נותרו כפופים לרמה גבוהה של אי ודאות. קיים סיכון שהגירעון התקציבי יוכל להישאר מעל רמה מייצבת של חוב ב-2026 ואילך, תלוי אם ההוצאות הצבאיות יוותרו ברמות הגבוהות שהיו לאחרונה; סדרי עדיפויות קואליציוניים; וצורת ההתאוששות הכלכלית של ישראל.
בחברת דירוג האשראי מוסיפים כי במידה שהפסקת האש תימשך, היא תסיר גורם פוטנציאלי מרכזי שהשפיע על הסכסוך בין ישראל לאיראן, בעלת ברית קרובה של חיזבאללה. עם זאת, הסיכון להסלמה אזורית רחבה המערבת את איראן נותר משמעותי, וליחס של ממשל טראמפ החדש לאיראן עשויה להיות השפעה על ישראל ומדיניותה האזורית. פיץ' הצהירה בעבר כי להסלמה משמעותית של הסכסוך האזורי עשויות להיות השלכות על דירוג מספר מדינות במזרח התיכון, ועשויה להשפיע על מחירי הנפט העולמיים.
כמה שעות לאחר ההודעה של פיץ', גם מודי'ס מסרה הודעה על מצבה של ישראל: "הפסקת האש של ישראל וחיזבאללה מצמצמת מקור אחד של סיכון גיאופוליטי, אחרים נותרו בעינם. אולם לדעת החברה, עדיין מוקדם מדי לקבוע אם סיכונים אלה יופחתו באופן משמעותי ויציב. ממשלת ישראל לא הציגה תוכנית אמינה לעזה שתביא לביטחון חזק יותר ויציב לישראל, והסיכון להסלמה עם איראן נותר בעינו. במסיבת עיתונאים בעקבות ההכרזה על הפסקת האש בלבנון, אמר ראש הממשלה נתניהו שלושה נימוקים להסכם, כשהראשון שבהם הוא שההסכם יאפשר לישראל 'להתמקד באיראן', מבלי לפרט מעבר לכך.
"בעוד שהסיכונים הגיאופוליטיים הנובעים מעימות צבאי נראים כאילו פחתו חלקית, הסיכונים הפוליטיים הפנימיים בישראל נותרו גבוהים. לדעת החברה, ממשלת ישראל נוקטת במדיניות שמגבירה את המתחים החברתיים הגבוהים ממילא במדינה, כמו עימות מחודש בין הממשלה למערכת המשפט על הרכב בית המשפט העליון, וניסיונה של הממשלה להעניק פטור קבוע משירות צבאי לחרדים, מהלך שרוב הישראלים מתנגדים לו".
כאמור, פיץ' הודיעה באמצע אוגוסט על הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל מרמה של A+ ל-A, עם תחזית דירוג שלילית. בסוף ספטמבר, מודי'ס הודעה על הורדת דירוג בשתי רמות מ-A2 ל-Baa1, וצירפה להחלטה דוח חמור במיוחד על מצבה הכלכלי של ישראל ללא תגובה מתאימה ונחרצת מצד הממשלה. בנוסף השאירה את תחזית הדירוג שלילית.
ימים ספורים אחרי מודי'ס, גם חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם S&P (סטנדרד אנד פור) הורידה את דירוג האשראי של ישראל בדרגה אחת מ-A+ ל-A והוסיפה תחזית שלילית. כלכלני החברה הסבירו את הפחתת דירוג האשראי המיידית בהחרפת הסכסוך של ישראל וחיזבאללה בימים האחרונים, שלדבריהם עשוי להפוך לאינטנסיבי וממושך בסבירות גבוהה. ההחלטה להוריד את הדירוג התקבלה עוד לפני מתקפת הטילים האיראנית אמש, אך הבהילות לפרסם את ההחלטה חמישה שבועות לפני המועד נבעה מההתפתחויות האחרונות. "פרסום ההודעה שלא במועד המתוכנן נבע מהגידול המשמעותי בסיכונים הגיאופוליטיים והביטחוניים במדינת ישראל", נכתב בדוח.
מהו דירוג אשראי?
באופן כללי מדובר בדירוג שמגדיר את היכולת של מדינות לפרוע הלוואות בעתיד. סוכנויות דירוג האשראי בוחנות נתונים כלכליים שונים של מדינות כמו גם סיכונים גיאופוליטיים ואחרים שמשפיעים על הכלכלה וכן את היקף ההתחייבויות הקיים שלהן, ולפי כל אלה קובעות את הדירוג.
למי זה בעצם חשוב?
בראש ובראשונה למי שמתכוונים להלוות לאותן מדינות או להשקיע אצלן. חברות הדירוג מעריכות למעשה את הסיכונים הגלומים ואת יכולתן של המדינות לפרוע הלוואות למלווים.
מה זה אומר למשקיעים?
ככל שהדירוג של המדינה המבוקרת גבוה יותר, כך התשואה שעליה להעניק למשקיעים נמוכה יותר, כיוון שהיא מצביעה על סיכון נמוך יותר. מי שמלווים לארה"ב או לגרמניה ינקבו בריבית נמוכה בהרבה מאשר מי שמלווים לפרו למשל. למדינה בצרות גדולות כמו סוריה או צפון/דרום סודן ספק אם יימצאו בכלל מלווים.
מה המשמעות בשטח?
מדינת ישראל כבר משלמת ריביות גבוהות בהרבה מאלה ששילמה רק לפני חודשים ספורים, והריבית הזאת צפויה עוד לעלות. אותן ריביות גבוהות צפויות להתגלגל גם לכיס של כולנו - בעיקר משום שממשלה שמסתבכת בהלוואות יקרות יותר תיאלץ לצמצם את הוצאותיה במתן שירותים לאזרחים - ולכן פחות תמיכה בתחומי הרווחה הבריאות וקיצוץ בתקציבי חינוך ובענפים נוספים, יפגעו באזרחים כבר בשנת התקציב הבאה.
פורסם לראשונה: 13:47, 28.11.24
