1 צפייה בגלריה
ארכיון
ארכיון
ארכיון
(צילום: בני דויטש)
בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה עתירה שהגיש דר רחוב בן 69 המוכר לרשויות הרווחה על החלטת עיריית חולון לרשום אותו כמחזיק במבנה באזור התעשייה ולחייב אותו בכ-160 אלף שקל על ארנונה. השופטת גיליה רביד הורתה לעירייה לדון מחדש בחיובי הארנונה ולהפסיק את הליכי הגבייה.
העותר סיפר שכבר שנים ארוכות הוא לן מתחת לעץ שנמצא מול הנכס, ששימש בעבר מפעל לציפוי מתכת של אבזמים לחגורות ונמצא בבעלות שני אחים שירשו אותו מאביהם. ב-2011 פרץ סכסוך בין האחים וב-2012 המפעל הפסיק את פעילותו אך נותרו בו חפצים וציוד רב.
זמן מה לאחר הפסקת הפעילות הכניס העותר כלי עבודה שונים למבנה. לדבריו, הוא עשה זאת לאחר שאחד האחים פנה אליו בבקשה לבצע שיפוצים בנכס ואף נתן לו מפתח. בהמשך התגלו בעיות טכניות והעבודות נעצרו. כלי העבודה והחומרים שהביא נותרו במקום, והוא לא קיבל כל תשלום על העבודות שכבר החל לבצע.
בהמשך הוא הכניס למבנה גם כמה גרוטאות. לגרסתו, מאחר שהנכס עמד ריק וללא שימוש תקופה ארוכה, ומאחר שממילא היו בו חפצים שהוא רכש לטובת השיפוץ, הוא לא ראה בכך פסול. בכל אותו זמן הוא המשיך לגור ברחוב, מתחת לעץ.
ב-2016 פנה אחד האחים לעירייה בהשגה על חיובו בארנונה על הנכס. הוא ביקש שהחיוב יוסב על שם אחיו ולחילופין על שם העותר, שלדבריו פלש לנכס ומשתמש בו ללא רשות. מנהל הארנונה קיבל את הבקשה וקבע שדר הרחוב יירשם כמחזיק בנכס החל מחודש מאי 2016. במקביל, תביעה לפינוי ולתשלום דמי שימוש שהגיש האח נגד העותר נדחתה במלואה ב-2021, אך חיוב הארנונה נותר על כנו.
עו"ד לירון תורג'מןעו"ד לירון תורג'מןמיטל אזולאי
לגישתו של העותר, הוא הפך שעיר לעזאזל בידיו של האח שכל חפצו היה לפטור עצמו מתשלומי הארנונה על הנכס, ולאחר שנכזבה תקוותו לגלגל את התשלום על אחיו. הוא הסביר כי אילו היה יודע שיחויב בארנונה לא היה מסכים לעשות בנכס כל שימוש.
השופטת גיליה רביד קיבלה את העתירה וכתבה: "האפשרות שאדם כמו העותר, שאפילו איננו שוכר דירה למגוריו, יסכים במודע לשלם סכום של 2,750 שקל לחודש דמי ארנונה עבור שטח מסחרי עצום ממדים מוזנח ופרוץ, רק כדי להניח שם מספר גרוטאות – היא מראש אבסורדית".
באשר להחלטת מנהל הארנונה מ-2016 לרשום אותו כפולש המחזיק בנכס נקבע כי אין די בהבל פיו של אדם כדי להוות אסמכתא עבור העירייה. במצב שבו בעלים טוען כי אדם פלש לנכס, הרשות המקומית אינה אמורה לקבל את הטענה ועליה להמתין לקביעה שיפוטית או לראיה ברורה וחד-משמעית, כתבה.
בסופו של דבר נקבע שעל העירייה לתת לדר הרחוב אפשרות להגיש השגה על חיובי הארנונה ובינתיים לעצור את כל הליכי הגבייה. העירייה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל שישולמו לסיוע המשפטי.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העותר: עו"ד ענת אסייג מטעם הסיוע המשפטי • ב"כ העירייה: עו"ד אלי אליאס ואח' • עו"ד לירון תורג'מן עוסק במיסים • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין