בית המשפט העליון דחה לאחרונה ערעור שהגיש בן 69 שצבר חוב של כ-190 אלף שקל, על החלטה לקבוע לו תוכנית פירעון בת 60 חודשים שבמהלכה ישלם 500 שקל בחודש. השופטים הבהירו לו כי יש לו תרומה משמעותית להתמשכות ההליכים וכי בית המשפט כבר הלך כברת דרך לקראתו.
ביולי 2018 ניתן צו כינוס לנכסי האיש לבקשתו. הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 400 שקל ומונה מנהל מיוחד לנכסיו. המנהל המיוחד אישר תביעות חוב בסך כולל של 188,468 שקל, ובהן חובות בדין קדימה בסך של כ-140 אלף שקל מטעם ביטוח לאומי בגין חוב מזונות מהשנים 2000-1990. הוא הבהיר לחייב כי עליו לפנות לביטוח לאומי בעניין חוב המזונות ולנסות להגיע עימו להסדר מחוץ להליך.
בנובמבר 2021, לאחר כמה ארכות לצורך הידברות עם ביטוח לאומי, הגיש בא כוחו של החייב בקשה למתן צו הפטר מחובותיו. בבקשה נטען שלא ניתן להגיע להסכמות עם ביטוח לאומי בשלב זה, אלא רק לאחר סיום הליך פשיטת הרגל ומתן צו הפטר.
המנהל המיוחד התנגד למתן צו הפטר וביקש לבטל את ההליך. בתגובה עדכן החייב כי לאחר שפנה לביטוח לאומי בדצמבר 2021 התקבל מענה שלפיו המוסד יסכים לקבל את חלקו היחסי בקופת פשיטת הרגל כנושה בדין רגיל, במנה אשר לא תפחת מסך של 75% מקופת הכינוס.
על רקע זה הציע המנהל המיוחד תוכנית פירעון שלפיה החייב ישלם לקופת הכינוס סך של 800 שקל למשך 36 חודשים. החייב התנגד וטען כי נוכח גילו, אז כבן 67 שנה, ומצבו הרפואי, אין באפשרותו לעמוד בתשלום החודשי המבוקש.
בהחלטה מספטמבר 2022 אישר בית המשפט את תוכנית הפירעון, דחה את בקשת החייב למתן צו הפטר והכריז עליו פושט רגל. בית המשפט הדגיש שאין מקום לתת הפטר בשלב זה שכן המשמעות היא שהנושים שאינם בדין קדימה לא יזכו לקבל מאומה. יחד עם זאת, כדי להקל על החייב, בית המשפט הורה על תכנית פירעון שלפיה ישלם החייב סך של 500 שקל למשך 60 חודשים.
בערעור טען החייב כי בית המשפט התעלם מהעובדה שהוא נתון בהליך מזה למעלה מארבע שנים וכן מגילו המתקדם ומצבו הבריאותי. לדבריו, ההחלטה תמנע ממנו להשתקם.
השופט דוד מינץ דחה את הערעור וכתב שלבית המשפט של פשיטת רגל נתון שיקול דעת רחב וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל. במקרה זה, קבע, בהתחשב בכך שמתן הפטר משמעותו הותרת הנושים הרגילים ללא מענה לאחר המתנה ארוכה להסדרת חוב המערער לביטוח לאומי, האיזון שאליו הגיע בית המשפט לא מצדיק את התערבות ערכאת הערעור.
עוד הוא הדגיש שגם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, עיקרון השיקום אינו חזות הכל לבדו. "למערער תרומה משמעותית בעיכוב ההליך שכן חרף ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לו לפנות לביטוח לאומי לצורך הסדרת חוב המזונות, הפנייה הראשונה נעשתה למעלה משלוש שנים מאז שנפתח ההליך", כתב. השופטים יעל וילנר ואלכס שטיין הצטרפו לתוצאה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: יורם בן פורת (הסיוע המשפטי)
• ב"כ המשיבים: לא צוין
• עו"ד ענת דוד עוסקת בחדלות פירעון
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
