בית המשפט המחוזי בירושלים הכיר לאחרונה בבן 27 כנכה צה"ל בשל סכיזופרניה שעימה הוא מתמודד. משרד הביטחון דחה בתחילה את טענתו לקשר בין השירות לבין המחלה, ואת הערעור שהגיש קיבלו השופטים עודד שחם, אברהם רובין ונמרוד פלקס.
הצעיר התגייס לצה"ל בספטמבר 2016 ולאחר חודש וחצי של טירונות שובץ בקורס טכנאי מערכות נשק צריח. בשלב מסוים הוא הרגיש שהקורס אינו מאתגר מספיק עבורו, ופנה לשוחח בעניין עם מפקד הבסיס. עקיפת הסמכויות עוררה את חמתם של מפקדיו הישירים, והוא זומן לשיחת נזיפה שבמהלכה, לטענתו, היה מפקד הקורס אדום מרוב כעס ואף היכה באגרופים על השולחן. הנזיפה הסתיימה בעונש של הישארות שבת בבסיס.
אלא שזו לא הייתה שבת "מנוחה". לטענת הצעיר הוא ביצע במהלכה תורנות שמירה ממושכת כמעט ללא הפסקות כשהוא חולה, ומבלי שהיה לו למי לפנות כדי לקבל מזון או אמצעי רחצה והיגיינה. לדבריו במהלך סוף השבוע הוא חווה איום מחייל אחר ששלף אולר וכיוון אותו לעברו.
בשל הטלטלה שעבר, למסדר הבוקר של יום ראשון הוא כבר לא הצליח לקום והחלה הידרדרות במצבו הנפשי. בעקבות זאת הוא נפגש עם קב"ן וכמה ימים לאחר מכן אושפז בכפייה בבית חולים פסיכיאטרי למשך תשעה חודשים. בסופו של דבר אובחנה אצלו סכיזופרניה.
במהלך אשפוזו פנה הצעיר לקצין התגמולים במשרד הביטחון כדי לקבל הכרה כנכה צה"ל, אך נדחה. גם ועדת ערר דחתה אותו בנימוק שלא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין השירות הצבאי לבין התפרצות הסכיזופרניה. הוועדה הסבירה שגם באזרחות עלולות לקרות חוויות מטלטלות שכאלה, כך שלא מדובר במאורע ייחודי לשירות הצבאי.
בערעור שהגיש למחוזי טען הצעיר שהוועדה שגתה כשהתייחסה לאירועים שהובילו להתפרצות מחלתו ככאלה שהם בעלי אופי אזרחי. מנגד, משרד הביטחון התעקש שהכרעת הוועדה נכונה ואין להתערב בה.
אלא ששופטי המחוזי קבעו פה אחד שמחלת המערער קשורה בעבותות לשירותו הצבאי. הם קבעו שההתרחשות שהובילה לאשפוז בכפייה הינה ייחודית לשירות הצבאי, ואין לדמות אותה לכזו העלולה להתקיים בחיים האזרחיים.
"להבדיל מחיי השגרה האזרחיים", כתבו, "תלוי החייל בצבא, באמצעות מפקדיו הישירים, ברבדים רבים החובקים היבטים מרכזיים של חייו". החייל הממוצע, הוסיפו, תלוי בצה"ל בכל הנוגע למזון שהוא אוכל, לצורכי ההיגיינה שניתנים לו ואף להגנה מפני חיילים אחרים, שכן אין באפשרותו פשוט לקום וללכת. נקבע שכלל המאפיינים האלה, כשהם משתלבים יחד בעניינו של המערער, מיוחדים לשירות הצבאי.
עובדה נוספת שמצאו השופטים כתומכת במסקנתם שלפיה מתקיים קשר סיבתי, היא שאירוע הדחק שהוביל להתפרצות המחלה התרחש בתחילת השירות הצבאי, עשכם גיוסו היה החייל בריא בנפשו. לפיכך הוא הוכר כנכה צה"ל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד א' רוזנצויט
• ב"כ קצין התגמולים: עו"ד ע' דרור (פמ"י אזרחי)
• עו"ד שרון מאירי עוסק בצבא ומשרד הבטחון
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
