ראשי הערים מאיימים לצאת למאבק נגד הכוונה להסב שטחי משרדים למגורים תוך מעקף תכנוני של השלטון המקומי, כפי שהיא באה לידי ביטוי ברפורמת הדיור של שרת הפנים, איילת שקד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי טיוטת חוק ההסדרים שהופצה להערות הציבור בסוף השבוע, שקד מתכוונת להקים מוסד תכנוני חדש שיעקוף את ראשי השלטון המקומי והוועדות המקומיות ויטפל בתוכניות להוספת מגורים לאזורי תעסוקה. בנוסף, הרפורמה כוללת גם יוזמה לקידום תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הוספת שטחי מגורים לאזורי תעסוקה. גורמים בשלטון המקומי אמרו ל"כלכליסט" על היוזמה: "אנו נערכים למאבק דרמטי, לרבות עצירת כל היתרי הבנייה בהסכמי הגג ובכלל, ולרבות השבתה מוחלטת של הרשויות המקומיות. זה לא יקרה הדבר הזה. הממשלה תקבל אפס בנייה בישראל, והשבתה של כל המדינה".
חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, אמר כי "היום (שלישי) נקיים ישיבת הנהלה דחופה של השלטן המקומי שבה יוצגו הדברים ונקבל גם החלטות. אם צריך לצאת למאבק, אנחנו נצא. אין שום גוף שיוכל לבצע מעקף לרשות המקומית בנושא תכנון ובנייה. אם לא יגיעו להסכמות עם הרשות המקומית, זה לא יקרה. אם זה לא ייתקע בוועדה, זה ייתקע בהפסקת עבודה, או בבתי משפט".
היוזמה של שקד נועדה לפתור מחלוקת בין משרד האוצר למינהל התכנון והשלטון המקומי. באוצר מבקשים לאפשר להוסיף דירות בתוכניות שאושרו בשנים האחרונות ומיועדות להקמת אזורי תעסוקה. על פי התוכנית, ועדה מקומית של עירייה תוכל לאשר במהירות וללא הליך תכנוני הוספה של שטחי מגורים בכל תוכנית תעסוקה שאושרה בחמש השנים האחרונות. שטחי המגורים יהיו בשיעור של 50%-30% מכלל השטח הבנוי. המתכונת הזו משאירה את הסמכויות לאישור הוספת מגורים בידי ראש העיר והוועדה המקומית שבה הוא שולט, אם כי מקרה שבו העירייה מסרבת לאישור ההסבה למגורים מחייב אישור ועדה מחוזית שמעליה.
ראשי הערים לא ששים להחליף שטחי תעסוקה - שמניבים ארנונה שמנה - בשטחי מגורים שבהם הארנונה הפסדית. כדי להתמודד עם התנגדויות צפויות של השלטון המקומי, ועם זאת לשמר הליך תכנוני שאמור לבחון את צורכי העיר, שקד מציעה להקים מוסד תכנון חדש - ועדה שתהיה כפופה אך ורק למועצה הארצית לתכנון ובנייה, ותעסוק באישור תוכניות להוספת מגורים לשטחי תעסוקה. בראש הוועדה יישב שלומי הייזלר, ראש מטה התכנון במשרד הפנים, שיעמוד גם בראש המועצה הארצית לתכנון ובנייה, או אדם אחר שימונה על ידי הייזלר.
בוועדה הזו יכהנו נציגי מינהל התכנון, משרד האוצר, רשות מקרקעי ישראל ונראה כי גם ראש העיר הרלוונטית. אחת האפשרויות שנבחנות היא להעניק את הסמכויות לאחת מוועדות המשנה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, כדי לחסוך את ההליכים בהקמת ועדה חדשה.
מנגנון נוסף ששקד הכניסה לחוק ההסדרים הוא קידומה של תוכנית מתאר ארצית חדשה שאמורה לאתר אזורים שבהם אפשר להמיר את שטחי התעסוקה במגורים. עם אישור התוכנית אפשר יהיה להוציא היתרי בנייה במתחמים הרלבנטיים בארץ. מקרה דומה שבו תוכנית מתאר ארצית אפשרה הוצאת היתרי בנייה הוא תמ"א 38, שגם לה התנגדו ראשי ערים רבים.
היצע גדול מדי
הצורך בהסבת שטחי משרדים למגורים נובע מעודף של תוכניות בנייה למשרדים שעל פי התחזיות לא ימומשו. ניתוח שביצע מינהל התכנון במסגרת התוכנית האסטרטגית לדיור מצא כי עד שנת 2040 מדי שנה יהיה צורך בבנייה של כ-1.7 מיליון מ"ר שטחי תעסוקה, כלומר ב-20 השנים הקרובות יהיה ביקוש לבניית כ-35 מיליון מ"ר תעסוקה. אלא שכבר עתה יש תוכניות מפורטות מאושרות לבניית 83 מיליון מ"ר ועוד תוכניות כוללניות שמאפשרות בנייה של עוד כ-150 מיליון מ"ר.
שטחים רבים סומנו כמיועדים לתעסוקה ולא ימומשו בדור הקרוב. גורמים שמכירים את המהלך להסבה למגורים מעריכים שדלית זילבר, מנכ"לית מינהל התכנון, מתנגדת לתוספת של דירות בהליך מקוצר, בהוצאת היתר בנייה וללא תכנון. אך אם המהלך של שקד יחייב הכנה של תוכנית לכל מתחם והיא תיתן מענה גם לתשתיות, שטחים לצורכי ציבור ושטחים ציבוריים, ההסתייגות שלה תפחת, גם בעקיפת ראשי הערים. זילבר סירבה להגיב. ממינהל התכנון לא התקבלה תגובה.
