בית המשפט למשפחה בתל אביב מתח לאחרונה ביקורת על אישה שעיכבה את חלוקת הרכוש עם בעלה, שעימו היא נמצאת בהליכי פרידה, כדי שימשיך לשלם לה מזונות גבוהים של 30 אלף שקל בחודש. השופט יהורם שקד האשים אותה בחוסר תום לב וקבע שזכאותה למזונות נגמרה.
עד פרידתם חיו הצדדים יחד כ-40 שנה. באוגוסט 2018 הם חתמו על הסכם ממון שקבע בין היתר כי "עד להחלטה אחרת או עד לחלוקת הרכוש, לפי המוקדם", יעביר הבעל לפרודתו מזונות זמניים בסך 30 אלף שקל בחודש.
1 צפייה בגלריה
גרושיםגרושים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ואכן, במסגרת ההליכים למימוש וחלוקת הרכוש המשותף נמכרה דירתם ב-5.5 מיליון שקל. מאחר שהוסכם כי חלקה של האישה בנכס הוא 57%, המשמעות הייתה שמגיעים לה כשלושה מיליון שקל מתמורת המכירה. אלא שהיא סירבה לקבל את חלקה, ואף פתחה במקביל תיק הוצאה לפועל לשם גביית המזונות הזמניים.
רשמת ההוצאה לפועל הורתה על סגירת התיק, והאישה ערעור לבית המשפט למשפחה שבו טענה כי משמעות המילים "עד לחלוקת הרכוש" בהסכם היא אחת: עד לחלוקת מלוא הרכוש. מכיוון שהרכוש טרם חולק במלואו, התעקשה, היא זכאית בינתיים להמשיך לקבל את המזונות.
מנגד טען הבעל שהכוונה הייתה עד לחלוקת עיקר הרכוש, כלומר הדירה, ולאו דווקא כולו. לדבריו, פרודתו סירבה לקבל את חלקה ממכירת הדירה "מהסיבה הפשוטה – שבראייתה יש פה כספומט שמשלם 30 אלף שקל בחודש עד להודעה חדשה". לשיטתו, המועד להפסקת תשלום המזונות חל לכל המאוחר באוגוסט 2019, אז עמד לרשות פרודתו החלק שלה בכספי המכר.
עו"ד נטלי זץ-חורשעו"ד נטלי זץ-חורשסם יצחקוב
השופט שקד קבע שלא ניתן לחלץ מתוך לשון הסכם הממון את כוונת הצדדים האמיתית בנוגע למועד הפסקת תשלום המזונות, ולכן יש להתחקות אחר אומד דעתם מתוך נסיבות העניין. הוא מצא כי כוונת הצדדים בקביעת הסדר תשלום המזונות הייתה, הלכה למעשה, לסייע לאישה "לעמוד על הרגליים" מבחינה כלכלית עד שתוכל לרכוש לעצמה דירה.
ואולם כשנשאלה האישה בחקירתה מדוע, אם כן, סירבה לקבל לידיה סכום המסוגל להעניק לה את מבוקשה, היא לא סיפקה תשובה ברורה. השופט הסיק מכך שמטרתה הייתה ליהנות משני העולמות – גם לקבל סכום נכבד מדי חודש בחודשו, וגם לקבל בעתיד את חלקה הלא מבוטל ברכוש המשותף.
"עינינו רואות כי לא הייתה כל סיבה אובייקטיבית שמנעה מהאישה לקחת את חלקה הנכבד מכספי מכירת הדירה (כ-3 מיליון שקל), ואולם על האמת להיאמר: האישה העדיפה ביד אחת להוסיף ולחייב את האיש בסך של 30 אלף שקל לחודש וביד השנייה בחרה שלא למשוך את חלקה מתמורת מכר הבית. עם כל הכבוד, מצאתי התנהלות זו כחסרת תום לב באופן מובהק", כתב.
מסקנתו הייתה שהאישה עיכבה בכוונה את קבלת הכסף ממכירת הבית רק כדי להמשיך לקבל את המזונות הגבוהים. בנסיבות אלה הוא קבע שהחל מהמועד שבו לא הייתה מניעה שתקבל את חלקה, הבעל פטור מתשלום המזונות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האישה: עו"ד עופר אורנשטיין • ב"כ הבעל: עו"ד שרון ליכט פטרן • עו"ד נטלי זץ-חורש עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין