בית משפט השלום בחדרה דחה לאחרונה תביעה שהגישו של חברת "Re/Max מקצוענים" נגד בני זוג דוברי רוסית שהוחתמו על הסכם בלעדיות בעברית, ולבסוף מכרו את דירתם בעצמם. השופט יעקב גולדברג שהחברה והמתווכת מטעמה ניסו את מזלן וביקשו לקבל תגמול כספי שלא הגיע להן.
באוגוסט 2019 חתמו בני הזוג על הסכם תיווך והזמנה לקבלת שירותי תיווך בבלעדיות למשך שישה חודשים. לטענת המתווכת, היא פעלה לפרסום הנכס לצורך מכירתו והציגה אותו לכמה רוכשים פוטנציאליים. היא אף מצאה רוכשים שהסכימו לרכוש את הנכס ב-2.3 מיליון שקל, אך העסקה לא יצאה לפועל עקב אי הסכמה על המחיר.
בתביעה היא הוסיפה כי בתחילת פברואר 2020 נודע לה שבני הזוג מכרו את הנכס תמורת 1.8 מיליון שקל. המתווכת והחברה טענו שבמכירת הדירה שלא באמצעותן ושלא בידיעתן בתוך תקופת הבלעדיות הפרו בני הזוג את ההסכם ועליהם לפצותן ב-2% ממחיר המכירה האחרון שבו הוצע הנכס (2.35 מיליון שקל) - 55,283 שקל.
בני הזוג טענו מנגד כי הם אנשים מבוגרים, שעברית אינה שפת אמם וכי הם לא יודעים לקרוא או לכתוב בה. הם הדגישו כי לא פנו אל המתווכת אלא היא זו שהגיעה לביתם והציגה עצמה כמי שתוכל לעזור במכירת הבית. לדבריהם היא לא הסבירה להם את מהות ההסכם, את משכו, לא הצביעה על תניית הבלעדיות ולא הסבירה את מהותה.
על פי הזוג, סוכם עם המתווכת שהיא תקבל את דמי התיווך רק אם היא תמכור את הנכס בעצמה. לדבריהם הדירה נמכרה לקרוב משפחתם והמתווכת לא הייתה הגורם היעיל בהתקשרות בין הצדדים.
עו"ד משה ימיןצילום: רינטוןואכן, השופט יעקב גולדברג קיבל את גרסתם. הוא קבע כי המתווכת התדפקה על דלתם של בני הזוג, העלתה מיוזמתה את עניין שירותי התיווך שהציעה והציגה להם טופס חוזה אחיד בשפה העברית, ביודעה שאינם יכולים לקרוא אותו. בנסיבות אלה, לא מתקיים הכלל לפיו אדם מוחזק כמבין וכמסכים למסמך שעליו חתם.
בפסק הדין צוין הוסיף כי החברה והמתווכת לא עמדו בנטל להראות שפרטי ההתקשרות, לרבות עמלת התיווך ותקופת הבלעדיות, הוסברו לבני הזוג. מהראיות עלה כי לנתבעים לא היה תמריץ להעניק למתווכת בלעדיות, לבטח לא לתקופה ממושכת כל כך של ששה חודשים.
השופט קבע כי המתווכת לא עמדה בנטל הראייה גם בסוגיית הגורם היעיל, והיא אף העידה שאינה מכירה את רוכש הנכס: "תביעת התובעות אינה מוצדקת ומעוררת את הרושם שבהגשת התביעה הנוכחית התובעות ניסו את מזלן וביקשו להפיק תגמול כספי שלא הגיע להן".
הוא הוסיף כי "התנהלות התובעות כלפי הנתבעים מעוררת רושם של ניסיון לגרור את הנתבעים להתקשרות שלא היה להם עניין בה, תוך הפרת חובות התובעות לספק לנתבעים את המידע שהם זכאים לו מכח הדין ומכח חובת ההגינות". התובעות חויבו בשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל ובהוצאות בסך 2,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד משה ימין עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
