בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אישה ובעלה לאכיפת הסכם המתנה שעליו חתמה אימה של האישה להעברה אליהם את זכויותיה במשק במושב. האם טענה שהזוג התנהג אליה באופן מחפיר ולכן היא הפסיקה לשתף פעולה עם תהליך העברת הזכויות, אבל השופטת פאני גילת כהן קבעה שמדובר בהפרת הסכם.
לנוכח גילה המתקדם של האם (88), היא לא עובדת ומתפרנסת בין היתר מהשכרת שטחים ומבנים נוספים במשק שלה. מתוך ראייה לעתיד היא חתמה בפברואר 2013 על הסכם מתנה עם בתה וחתנה. לפי ההסכם, המגרש שעליו בנוי ביתה יפוצל משטח המשק ואילו הזכויות ביתרת המשק יועברו להם ללא תמורה. עוד הוסכם שכל ההכנסות שיתקבלו מהשכרת השטחים החקלאיים יועברו לידי האם. הצדדים החלו לפעול למימוש ההסכם והעברת הזכויות אולם אז פרץ ויכוח שטרף את הקלפים.
באפריל 2018 – חמש שנים לתוך ההסכם – הודיעה האם שהיא מבטלת את המתנה, וארבעה חודשים לאחר מכן הגישו בתה ובעלה את התביעה נגדה לבית המשפט. לטענתם, מדובר במתנה שהושלמה והאם לא רשאית לחזור בה. לשיטתם, אי שיתוף הפעולה מצדה בהשלמת רישום הזכויות הוא הפרת חוזה, והם זכאים לאכיפתו.
האם טענה להגנתה כי לאחר החתימה על ההסכם הפכו התובעים את עורם והחלו להתנהג אליה באופן מחפיר ומביש. לדבריה, הם ניצלו את גילה המתקדם ואת מצבה הנפשי הרעוע כתוצאה מכך שטיפלה לבדה בבעלה הגוסס, ולפיכך ההסכם בטל מחמת עושק.
עו"ד אוראל נאמןיוסי זמירהשופטת גילת כהן קבעה שברגע שניתן אישור מרשות מקרקעי ישראל להעברת הזכויות במשק, והאם היא זו שסיכלה את העברתן, יש להחשיבה כמפרת הסכם המתנה: "משהאם חדלה לשתף פעולה וסירבה לחתום על המסמכים הדרושים לצורך הוצאת ההסכם מן הכוח אל הפועל והשלמת הטיפול מול רמ"י בכל הקשור בפיצול המגרש, בהיוון הזכויות בבית ובהעברת הזכויות מנעה היא קיומו של ההסכם, הפרה חובת תום הלב המוטלת עליה ולמעשה הפרה את ההסכם".
נקבע שהאם לא העלתה כל הצדקה לביטול ההסכם, ולא הוכיחה שבתה וחתנה גילו כלפיה יחס מחפיר בתקופה שלאחר החתימה באופן שמאפשר לה לחזור בה מהמתנה. בנוסף נדחתה טענתה לביטול ההסכם מחמת עושק, מאחר שהשופטת התרשמה שמדובר באישה צלולה ודעתנית, ולא שוכנעה שהייתה במצוקה כזו או אחרת שפגעה בכושרה להתקשר בהסכם.
"אף שעסקינן בהסכם מתנה, הסכם הוא, החוסה בצלם של דיני החוזים, לרבות בכל הנוגע לעילות לביטול חוזה", כתבה השופטת והדגישה כי בהעדר הצדקה להפרת חוזה יש להורות על אכיפתו.
לפיכך נקבע כי מלבד המגרש שעליו בנוי ביתה של האם, הזכויות במשק שייכות לבתה וחתנה, ועליה לחתום על כל מסמך שיידרש לצורך השלמת הרישום על שמם. השופטת הסמיכה את עורך דינם של התובעים לחתום בשם האם ככל שהיא תסרב לשתף פעולה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד חי חיימסון
• ב"כ הנתבעת: עו"ד דנה וקנין
• עו"ד אוראל נאמן עוסק בדיני מקרקעין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
