שינויים בהרגלי הצריכה: הקיץ של 2022 היה קיץ של עליית מחירים - מה שלא הפריע לנו לקנות יותר מהרגיל, באונליין ובחו"ל. היקף רכישות הישראלים בכרטיסי האשראי בחודשים יולי-אוגוסט הסתכם בכ-74 מיליארד שקל, גידול של כ-27% לעומת יולי-אוגוסט 2019 (טרם הקורונה). כך עולה מנתוני חברת האשראי כאל, שאף ערכה אקסטרפולציה לכלל השוק (הערכה סטטיסטית שמאפשרת להרחיב את הנתונים לכלל השוק). גם מנתוני ישראכרט המתחרה עולה תמונה דומה.
מדובר למעשה בנתונים שהיינו אמורים לראות ב-2025-6 לפי חברת כאל. זה גידול מעבר לגידול הטבעי בעסקאות, שעומד על 6%-7%. רואים פה גידול תלת שנתי של 27%, כלומר 9% בשנה. כשמסתכלים פנימה לסעיפי ההוצאות מבינים מאיפה זה בא. מדובר בתרומה האדירה של הקורונה לשינו ההתנהגויות של צרכנים. אלה השתנו מאז למגמת אין חזור, וכן ניתן לראות את ההשפעה של הקורונה על מצב הרוח הישראלי - שהפך לאסקפיסטי יותר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ראש מערך דאטה ודיגיטל בכאל, איתי כאל, מסביר: ״אנו עדים לכך שהצרכן הישראלי סיגל לעצמו דפוסי רכישה חדשים, כתוצאה מהקורונה, בעיקר בהיבטים של מעבר לרכישות אונליין ודפוסים אלו נשארו ואף התחזקו בקרב הישראלים. כמו כן, הנתונים מעידים על עלייה חדה בביקושים של הישראלים לתיירות פנים וטיסות לחו״ל שגדלו משמעותית בהשוואה לתקופה שלפני הקורונה״.
קונים המון באונליין
היקף הרכישות בישראל בלבד הסתכם הקיץ בכ-66 מיליארד שקל, גידול של כ-25% לעומת התקופה המקבילה ב-2019, לפני פרוץ הקורונה, כאשר מרבית העלייה (בהיקף של כ-11.5 מיליארד שקל) נרשמה בעסקאות אונליין שהציגו קפיצה של כ-43% בהשוואה ל-2019. מגמה זו צברה תאוצה בתקופת הקורונה והביאה לשינוי בהרגלי הצריכה באופן משמעותי. יחד עם זאת, נרשמה צמיחה מינורית בהיקף הרכישות הפיזיות בישראל בשיעור של 6% בלבד מאז 2019.
היקף הרכישות בחו"ל ובאתרי איקומרס זרים הסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל, גידול בשיעור של כ-45%. הגידולים האלה הם בהשפעת הקורונה שתרמה מאוד לעלייה בעסקאות האיקומרס, גם ברכישה של טובין וגם ברכישת שירותים - והדבר הזה נשאר איתנו כאן מאז.
כל רהיט שני נמכר באונליין, גידול של 262% בהזמנות אינטרנט ממסעדות
"הישראלים ממשיכים לקנות מוצרי חשמל, מחשבים וריהוט לבית אונליין, מה שבסגר הראשון נראה לנו קצת מוזר. ההרגלים האלה נשארו", אמר לנו גורם בענף האשראי. "בממוצע כל רהיט שני נמכר באינטרנט. 70% מהמחשבים נמכרים באינטרנט לעומת 60% ב-2019. 65% ממוצרי החשמל נמכרים אונליין.
"אנחנו רואים שבקיץ הזה הישראלים פורקים כל עול. הפלטפורמות של מסעדות ומזון מהיר: וולט, תן ביס ומשלוחה צמחו מאוד בגל הראשון והשני של הקורונה ונשארו איתנו. יש פי 3.5 הזמנות אונליין באפליקציות לעומת 2019 (לפי נתוני כאל באתרי האיקומרס נרשם גידול של כ-262% בענף המסעדות וכ-124% בענף המזון מהיר).
"צריך להבין את המספרים: 25% - רבע מהמחזור של המסעדות בישראל - מקורו כעת באונליין ממשלוחים הביתה ו-20% מהמחזור של המזון המהיר. הענף צמח ב-700 מיליון שקל לעומת 2019. בנוסף אנשים החליטו לחיות את הרגע והם נופשים בבתי מלון בישראל ובחו"ל כאילו אין מחר. זה מצטרף למגה טרנד של בריחה מכאן. זה בא לידי ביטוי גם בטיסות לחו"ל וגם בנופשים בישראל. מחזורי חו"ל עלו ב-35%. הזמנות חו"ל דרך האינטרנט שזה מלונות, שכירת רכב ואטרקציות עלו כמעט ב-50%. הישראלים החליטו לנפוש בכל מחיר".
הנופש בארץ התייקר
כצרכנים אנחנו חשים שהכל התייקר. מהנתונים בענף - האם גם המחירים עלו?
"מבדיקת סל ממוצע של הזמנת נופש ב-2019 לעומת 2022 - מחירי המלונות זינקו ב-20% לעומת 2019 לאור עלייה בביקושים של 45%. עליות מטורפות שקרתה לאור העובדה שכל אחד רצה לצאת בקיץ לבתי מלון.
"במסעדות יש עלייה של 10% במחירים. במזון המהיר יש עליית מחירים של 11%. במזון שנקנה בסופר יש ירידה של 3% במחירי הסל הממוצע, אבל כאמור מדובר בנתוני יולי אוגוסט בהם הישראלים היו בחו"ל. מתחילת השנה חלה עליית מחירים ברשתות השיווק של כ-8%. גם מחירי המחשבים עלו ב-22% לעומת 2019 בגלל מחירי השבבים. כיום 65% ממוצרי החשמל נקנים אונליין".
גובה ההוצאה הממוצע ללקוח - עד 14,600 שקל
לפי הנתונים של כאל, מחזורי העסקאות בענפים המובילים בישראל רשמו גידול של כ-41% בענף המסעדות; כ-56% בענף המזון המהיר; כ-47% בענף המחשבים; וכ-47% בענף האירוח המקומי לעומת טרום הקורונה. יחד עם זאת, גובה העסקה הממוצעת בחודשי יולי-אוגוסט נותר ללא שינוי ועמד על כ-225 שקל בממוצע. כלומר קנינו יותר פעמים אבל באותו סכום כסף פר הוצאה.
היקף ההוצאה הגבוה ביותר בקיץ הנוכחי נרשם בקרב לקוחות בטווח גילאי 50-40 ו-60-50, כשההוצאה הממוצעת בחודשי הקיץ עמדה על 13,400 שקל ו-14,600 שקל ללקוח בגילאים אלו, בהתאמה. בשתי קבוצות גיל אלו היקף ההוצאה עלה בסכום הגבוה ביותר בהשוואה לקיץ 2019 והסתכם בגידול ממוצע של כ-2,300 שקל עד 2,500 שקל בממוצע ללקוח בטווח גילאים זה.
"שכירת רכב בחו"ל התייקרה ב-54%"
עמית שגיא, סמנכ"ל דאטה דיגיטל ושיווק בישראכרט מזהה שלוש מגמות עיקריות: "1. התייר הישראלי חוזר לחול ומוציא שם יותר כסף בכרטיסי אשראי, משתמש יותר בתשלום בנייד ומשתמש בו יותר לשלם עבור עסקאות קטנות למשל - כרטיס לרכבת.
"2. החופשה בארץ התייקרה משמעותית. בתי המלון מתאוששים וחוזרים לרמות ביקוש ואף מעבר אל מול 19 אך עסקה ממוצעת גבוהה ב-21% מול 2019. יחד עם זאת לאור פתיחת השמיים והחזרה לחול, בתי המלון חווים ירידה בהיקף העסקאות בעיקר באוגוסט.
"3. גל התייקרויות - שבא לידי ביטוי בענפי מוצרי המזון השונים עם גידול של בין 7% ל-15% תלוי בענף".
כשהשווינו את הנתונים לנתוני ישראכרט, מתגלה תמונה דומה: לפי נתוני ישראכרט, התייר הישראלי חזר לחו"ל במלוא הכח. קיים גידול במחזורי עסקאות במסמך מלא (35%) ובעסקאות מסמך מלא (92%) אך עסקה ממוצעת בקיץ 22 עומדת על 271 שקל לעומת 385 שקל בקיץ 2019. הענפים עם הגידול היחסי הגדול ביותר הינם מזון, רכב מכירה והשכרה, תרבות ובידור פנאי ובילוי, דלק ופארמה.
בענף השכרת רכב בחול, ניכר כי ישנה מגמת קשיחות ההיצע לאחר שנתיים שחונות יחסית, כאשר למרות שהיקף העסקאות ללא שינוי ישנה עלייה של בהיקף המחזורים (53%). ההתייקרות בענף זה באה לידי ביטוי בעסקה הממוצעת על סך 1,340 שקל לעומת 873 בקיץ 2019, עלייה של 54%.
משכיר הרכב ספג גם את עליית מחירי הדלק המאמירים בעולם, עלייה זו בהיקף המחזורים (62%) בצוותא עם עלייה מתונה יותר בכמות העסקאות (55%).עסקה ממוצעת בקיץ 22 עמדה על 167 שקל לעומת 160 בקיץ 19, עלייה של 4%. לפי ישראכרט: אלו שני הענפים היחידים בענף תיירות החוץ בהם העסקה הממוצעת עלתה בקיץ 22 לעומת קיץ 19.
עלייה בביקוש והתייקרות נופשים באירופה
ארה"ב ממשיכה להיות היעד המועדף אך בשונה מהעבר נראה כי הישראלים מטיילים יותר באירופה. ארה"ב כיעד המועדף מהווה כ-14% מסך המחזורים בחו"ל, אך קיימת ירידה בהיקף העסקאות (4%-) ובמחזורים (16%-) לעומת 2019.
במדינות אירופה המועדפות על הישראלים כיעד - אנגליה, צרפת, איטליה ,יוון, ספרד וטורקיה - חל גידול דו ספרתי בנפח הפעילות הן במחזורים עם עלייה ממוצעת של כ65% והן בעסקאות קיימת עם עליה ממוצעת של כ-153%. בטורקיה מרגישים את חזרתו של התייר הישראלי עם עליה של כ-91% במחזורים וכ-131% בכמות העסקאות בהשוואה לקיץ 2019.
יעדים עם עלייה חדה במחזורים בקיץ 22 אל מול קיץ 19 הם בין היתר איחוד האמירויות - (הסכמי אברהם פתחו אופק תיירותי שהיה מוגבל בשנת 2019) החזרה לסיני והנורמליזציה עם מרוקו. לקוחות הפרימיום של החברה מיצבו את פינלנד כיעד תיירותי מועדף הקיץ - עם עלייה חדה בהיקף המחזורים והעסקאות.
בבחינת אמצעי התשלום, מגמת הארנקים הדיגיטליים באה לידי ביטוי גם בחו"ל, כאשר נתח התשלום בארנקים מתוך סך מחזור כרטיס נוכח 22 מהווה 15% ונתח העסקאות מהווה 27%, לעומת 9% ממחזור כרטיס נוכח בארץ ו12% מכלל עסקאות כרטיס נוכח. יתכן שהעלייה בהיקף התשלומים בארנק בחו"ל הובילה לירידה בשימוש בהיקף המזומן בחו"ל, כך שהתייר הישראלי עורך עסקאות בעלות סכום קטן יותר בארנק, כך מגדיל את היקף העסקאות ומנמיך את העסקה הממוצעת לעומת קיץ 19, כפי שעולה מהנתונים.
גם בארץ בענף תיירות ונופש, בתי המלון מצליחים להתאושש ולחזור לרמות של קיץ 2019 טרום הקורונה ואף מעבר. האחרונים חוו עלייה של כ-38% במחזורים ושל כ-14% במספר העסקאות לעומת קיץ 19. עלות עסקה ממוצעת עלתה בשיעור של 21%.
למרות ההתייקרות לצרכן, בהשוואה לקיץ 2021, בתי המלון חוו ירידה של 21% במחזורים ו-7% בעסקאות, הצימרים ובתי הארחה עם ירידה של 22% במחזורים ו10% בעסקאות, זאת עקב הנהירה של הישראלי חזרה לחו"ל והתחושה שהקורונה מאחורינו בעולם ללא הגבלות.
לפי ישראכרט, גל ההתייקרויות של קיץ 2022 בא לידי ביטוי גם בענף המזון עם עלייה של כ-16% בהוצאות בתקופות הקיץ בקורונה. השנה אמנם יש הפחתה של 2% בהוצאות המזון ביחס לקיץ 2020, אך הן עדיין גבוהות ב-17% לעומת 2019 (מבדיקת חודש יולי בלבד).
