בן 59 שנחשף לאורך שנות עבודתו המרובות במפעל לחומרים גורמי אסתמה, הוכר לאחרונה בבית הדין לעבודה בנוף הגליל-נצרת כנפגע עבודה. השופטת לובנא תלחמי סוידאן קיבלה שתי חוות דעת רפואיות מנוגדות - ואימצה את זו שלפיה המחלה הנשימתית קשורה לתנאי העבודה.
בין השנים 2019-1987 היה התובע פועל ייצור במפעל "סטיל רולינג קורפוריישן טיקו בע"מ", העוסק בייצור פנלים ואלמנטים מבודדים. במהלך התקופה הוא נחשף לאבק, דבקים, חומרי ניקוי וכן חומרים הידועים על פי הרפואה כמעוררי אסתמה.
חודשים ספורים אחרי תום עבודתו, באוגוסט 2019, הוא פנה למיון עקב חולשה כללית, קוצר נשימה ושיעול יבש, ובהמשך אובחן כחולה אסתמה. הוא פנה לביטוח לאומי על מנת שיכיר בו כנפגע עבודה אולם נענה בסירוב, ולכן הגיש את התביעה.
בתחילה הגישה מומחית מטעם בית הדין חוות דעת רפואית השוללת קשר בין האסתמה לבין העבודה במפעל. לעמדת המומחית, עצם העובדה שהמחלה התלקחה רק אחרי סיום ההעסקה, מבלי שהיו לעובד תלונות חוזרות ונשנות בשנים קודם לכן, מונעת ממנה מלהכיר בקשר הסיבתי הנדרש.
באוגוסט שעבר קיבל בית המשפט את בקשת התובע למינוי מומחה נוסף. ואכן, מסקנת המומחה השני הייתה שמדובר למעשה באסתמה תעסוקתית, כלומר כזו שנוצרה בשל תנאי העבודה ומכאן שמדובר בפגיעה בעבודה.
המומחה ציין שהתובע אמנם סובל מגורמי סיכון כאלה ואחרים להתפרצות אסתמה, כמו עישון כבד והשמנת יתר, אלא שנוכח העדר היסטוריה קודמת של אסתמה הרי ש"אין מנוס מהמסקנה שקיימת סבירות של מעל 50% לקשר סיבתי בין חשיפותיו התעסוקתיות לבין מחלתו".
עו"ד טללית ברויטמןמור לויהתובע עתר לאמץ את עמדת המומחה השני בעוד ביטוח לאומי ביקש להסתמך על עמדת המומחית הראשונה. בין היתר טען הביטוח הלאומי, על סמך חוות הדעת שלה, כי מהלך המחלה אינו מתאים לאסתמה תעסוקתית.
אבל השופטת תלחמי סוידאן בחרה כאמור לאמץ את חוות הדעת השנייה. היא ציינה כי בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה קבע המומחה באופן ברור, מנומק ומפורט, כי העובדה שלפיה אין לתובע היסטוריה קודמת של אסתמה אינה משנה, וכי קיימת סבירות של יותר מ-50% לקיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לבין מחלה.
עוד צוין בפסק הדין כי המומחה התייחס לגורמי הסיכון שמהם סובל התובע, וקבע שאין בהם כדי לשלול אסתמה תעסוקתית. הוא אף העיר, בניגוד לעמיתתו, כי התגובה האינדיבידואלית לחשיפה לחומרים מעוררי אסתמה שונה מאדם לאדם, כך שהעובדה שההתקף הראשון הופיע רק אחרי סיום ההעסקה אינה פורמת את הקשר שבין המחלה לבין תנאי העבודה.
נוכח הפסיקה הקובעת שאם ישנן שתי חוות דעת נגדיות יש לאמץ את זו שלטובת המבוטח, קיבלה השופטת את התביעה והכירה באסתמה שלו כפגיעה בעבודה. ביטוח לאומי חויב בשכר טרחת עו"ד של 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד מוחמד זועבי
• ב"כ הנתבע: עו"ד רולא חיידר דראושה
• עו"ד טללית ברויטמן עוסקת בביטוח לאומי
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
