אחרי הליך של שמונה שנים, חברת מגדל תשיב לפוליסות של מבוטחים זכאים בביטוח חיים סכום כולל של מיליוני שקלים. בהסדר הפשרה נקבע כי מגדל תבצע מספר בדיקות, חלקן מדגמיות וחלקן מקיפות, שבעקבותיהן יוחלט על היקף סכום ההשבה וגודל הקבוצה הזכאית להם. מגדל העריכה שהסכום ינוע בין 28 מיליון שקל ל-32.5 מיליון שקל. בכל מקרה, מגדל התחייבה בהסדר כי אם הסכום לא יגיע ל"רצפה" של 28 מיליון שקל, יתרת הסכום תועבר לקרן מטעם המדינה לטובת המבוטחים.
מגדל הוציאה דיווח באשר לפשרה שאושרה וציינה כי "להערכת החברה, ליישום פסק הדין, בשים לב לסכומים שהופרשו עד כה בעניין זה בדוחותיה הכספיים של החברה, לא צפויה להיות השפעה מהותית על הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2023".
הסכום שיושב הוא בעקבות הסכם פשרה בתובענה ייצוגית שאושר השבוע בבית המשפט המחוזי בלוד. לאחר בדיקות שתערוך מגדל במהלך שנת 2024 לאיתור המבוטחים שנפגעו, צפויים בהמשך להתקבל הכספים בפוליסות המבוטחים.
בשנת 2016 הגישו המבקשים בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד מגדל חברה לביטוח. באמצעות עורכי הדין ד"ר איתמר מירון, גרגורי פאוסט קורצ'מני ודוד שוב, הם טענו לקיומן של תקלות בפוליסת ביטוח המנהלים שלהם ובין היתר כי מגדל מחלקת את הפרמיה בין רכיבי הפוליסה השונים באופן שגרם לגביית יתר בגין רכיב אובדן כושר עבודה על חשבון יתר הרכיבים בפוליסה.
כמו במכשירי חיסכון פנסיוני שונים, גם ביטוח החיים מהווה שילוב של שני מרכיבים: המרכיב האחד - "חיסכון" - סכום כסף שיתקבל כתשלום חד פעמי או גמלה בעת קרות מקרה הביטוח (הגעה לגיל פרישה או מות המבוטח). המרכיב השני - "סיכון"/"ריסק" - כיסוי ביטוחי לסיכונים שונים כגון מוות, נכות ואובדן כושר עבודה. התובענה הנוכחית נסבה סביב מרכיב ריסק בשם "אובדן כושר עבודה" - ביטוח שנועד להגן על המבוטח, שכיר או עצמאי, מפני אובדן פרנסה ממשלח ידו בגלל פגיעה בבריאות המבוטח שתמנע ממנו את היכולת להשתכר.
אחד המבקשים טען כי בשנת 2014 קיבל מכתב ממגדל לפיו המעסיק לא העביר כספים לפוליסת הביטוח שלו. בעקבות זאת פנה המבקש למעסיק, אח"כ לסוכן הביטוח שלו ואף למגדל וביקש לקבל את פירוט חובותיו וההפרשות שבוצעו לטובתו. אז נטען כי המבקש גילה כי מגדל גובה ממנו סכומי עתק על ביטוח אובדן כושר עבודה, בניגוד להסכם כי הפרמיה תעמוד על 0.7% משכרו.
נטען כי בעקבות המבקש פנו עובדים נוספים והתגלו טעויות, כולן לרעת המבוטחים. נטען כי לחלק מהאנשים תיקנה מגדל את הדוחות בצורה מלאה והחזירה להם סכומים ניכרים, ולחלק מהאנשים תיקנה רק חלק מהטעויות.
מנגד, מגדל טענה כי מדובר בטעויות נקודתיות, בתום לב, ואין להסיק מכך "מדיניות" או "התנהלות גורפת" שהותוותה ביודעין במטרה "להעשיר" את כיסה של מגדל. עוד טענה מגדל כי מקור נכבד בטעויות בעניין הוא המעסיק עצמו, אשר העביר בחלק מהמקרים דיווחים שגויים ובחלק העביר דיווחים מאוחרים. עוד טענה כי משנודע לה על טעויות שנפלו היא מיד פעלה לתיקונם. עוד נטען כי חלק מהטעויות שנעשו בפוליסות של המבוטחים היו לטובת המבוטחים ולא לרעתם.
בסופו של יום הגיעו הצדדים להסדר פשרה ובהמשך להסדר פשרה מתוקן שאושר השבוע על ידי השופטת מיכל נד"ב. כמו כן, אם הבדיקות של מגדל יגלו אי התאמה שהיא לרעת המבוטחים מגדל לא תדרוש כסף מהמבוטחים, כך שהסדר הפשרה פועל לטובת המבוטחים. כלומר, קיים מנגנון חד כיווני לטובת המבוטחים.
