העובדה שמאות אלפים גויסו ומאות אלפים פונו מאז 7 באוקטובר ולא חזרו עד היום הביתה, משפיעה על שוק התעסוקה ובתוך כך על שוק ההייטק המקומי, כפי שעולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לשכת התעסוקה וחברות ההשמה השונות.
לפני כשנתיים הופיעו ניצנים של משבר, ויש שיאמרו – תיקון, בשוק ההייטק העולמי והמקומי. "ב־22' הייתה צמיחה גדולה אחרי מגפת הקורונה, וזו הייתה שנה מעולה, אלא שבסופה ולתוך 23' התחלנו לראות ירידה בגיוסים ובהשקעות בהייטק בכל העולם וגם בארץ", מסבירה ליאת בן תורה־שושן, מנהלת תחום קריירה בחברת ALLJOBS. "מי שלא היה מספיק חזק, נפגע. סטרטאפים ללא בסיס יציב נסגרו, לצד סבבי פיטורים בענקיות הטכנולוגיה המובילות. בארץ ראינו את חוסר היציבות הכלכלית עם עליית האינפלציה והריבית, שהשפיעה על חוסר הוודאות ברמה הכלכלית, המדינית והפוליטית. אל התקופה המורכבת ממילא נוספו אירועי 7.10, כאשר מאז אנחנו נתונים במצב לחימה ולמעשה, חווים אתגר על אתגר ומשבר על משבר".
בשבת השחורה ובתקופה שאחריה הייתה עצירה של המשק, וכל המדינה הייתה נתונה בשיתוק ובחוסר ודאות. ככל שהתקדמה הלחימה, גם השוק נדרש לסגל לצידה סוג של שגרה, ולדברי בן תורה־שושן, הביטוי של זה בתחום ההייטק הישראלי היה ירידה בסבבי הגיוסים. אומנם בשבועות האחרונים נרשמת התעוררות מה בקרב חברות שהצליחו לגייס מעל מיליון דולר, אבל עדיין הרוב נמצאים במצב של שמירה על הקיים ומכינים עצמם ליום שאחרי המלחמה. "בהסתכלות על העבר, אחרי משבר גדול פעמים רבות מגיעה עלייה, וגם עכשיו – אף שהמשבר הוא בממדים הרבה יותר גדולים, חברות מתכוננות קדימה – מגייסות עובדים לתפקידי מעטפת, ביניהם תפקידי מוצר ופיתוח, נרשמת עלייה בגיוס מהנדסי מכונות ואלקטרוניקה, מנהלי איכות ומהנדסים, וכמובן זינוק בשליחת קורות חיים לתעשיות הביטחוניות, שזה מאפיין את התקופה בעקבות הצרכים. כיום רוב החברות משקיעות במוצרי הליבה שלהן, מהדקות חגורה ומדייקות את האסטרטגיה ואת ערך המוצרים ליום שאחרי", היא מסבירה.
"הזדמנויות אמיתיות לבעלי הכישורים והניסיון"
הגם שבעולם ההייטק ממוצע השכר גבוה משמעותית ביחס לשאר השוק, בשבועות האחרונים מתפרסמות כתבות על זינוק בשכרם של עובדי מגזר זה. אלא שצריך להבין את המציאות העומדת מאחוריהם. "לפי הפרסומים, בשנה האחרונה השכר הממוצע עמד על כ־30-35 אלף שקל, אלא שחשוב לזכור שהעלייה המדוברת נובעת מבונוסים של סוף שנה, ואנחנו גם מעריכים שחלק מעליות השכר נובעות מצמצום כוח אדם בחברות בשל גיוס למילואים או פיטורים, ובמצב כזה העובדים הנותרים נאלצים להרחיב את תפקידיהם באופן זמני, וכך גם שכרם שלהם עולה בהתאמה", היא מציינת.
המשך מצב הלחימה וחוסר הוודאות עדיין יוצר, לדבריה, קושי בגיוס השקעות והימנעות מגיוס ללא צורך דחוף, מצב שצפוי להימשך למעשה עד לסיום הלחימה. "עד שזה לא קורה, כולם על הגדר וכולם זזים תוך כדי תנועה, בהנחה שהתחזיות והצפי אינם ודאיים. אולם חרף הקושי בגיוס השקעות וארגונים שמהדקים חגורות וממקסמים את המשאבים שלהם, אנחנו אופטימיים, כי רואים התאוששות הדרגתית ומגמה חיובית בתפקידים מסוימים, בהיצע המשרות וגם ברמות השכר בחברות טכנולוגיות. אנחנו מאמינים שהמגמה תימשך ואף תתעצם ביום שאחרי הלחימה".
איזה מקצועות מבוקשים כיום בישראל?
"יש עלייה בביקוש למהנדסי מכונות ואלקטרוניקה, אנשי תוכנה, אנשי UI/UX, אנשי DevOps. צמיחה נראית גם בענפי הסייבר והדיפנס, AI ופינטק. לפי הנתונים, למרות האתגרים הכלכליים שהציבור בישראל מתמודד עימם, כמו עליית המחירים, שחיקת השכר והאינפלציה, יש תחומים במשק שמראים מגמות חיוביות ומציעים הזדמנויות טובות עם עליות בשכר הממוצע ובביקוש לעובדים חדשים. חשוב מאוד לבחון את המגמות הללו ולהתעדכן באפשרויות השונות שנפתחות בשוק העבודה, מעבר לתחומי ההייטק המסורתיים.
"בנוסף יש לזכור, שעליות השכר הממוצע במקצועות ספציפיים משקפות גם את הביקוש הגובר לכוח אדם איכותי ומיומן בתחומים אלה, בפרט כאשר רבים אינם נמצאים באזור מגוריהם וכוח אדם משמעותי חסר בעקבות משרתי המילואים. מעסיקים מוכנים לשלם שכר גבוה יותר כדי למשוך ולשמר עובדים מצוינים במקצועות חיוניים למשק, ולכן עליות אלה מייצגות הזדמנויות אמיתיות לבעלי הכישורים והניסיון המתאימים".
