בנק הפועלים טוען כי "מתן אפשרות להעביר תרומות באמצעות הבנק למי שנכלל ברשימות סנקציות, עלול להיחשב כסיוע לעקיפת סנקציות בינלאומיות, ועל כן עלול לחשוף אותו לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים בזירה הבינלאומית, ולפגוע ביכולתו לתת שירות ללקוחותיו בזירה הבינלאומית" – כך עולה מתגובה שהגיש אתמול (שלישי) הפועלים לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בנק הפועלים מבקש למעשה לדחות את הבקשה שהגישה נגדו עמותת "חיבורים - בית שאן והעמק". העמותה פתחה בתחילת מרץ בקמפיין התרמה עבור פרויקט הנצחה לזכרו של סרן הראל שרביט ז"ל, קצין לוחם בגדוד 7008, עוצבת חצי האש, אשר נפל ברצועת עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העמותה טענה במסגרת הבקשה שהגישה לבית המשפט באמצעות ד"ר יחיאל וינרוט ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', כי בתחילת חודש מרץ 2024 פתחה בקמפיין התרמה עבור פרויקט הנצחה לזכרו של הראל שרביט ז"ל , וזאת בין היתר באמצעות פלטפורמות ושירותי בנק הפועלים וחברת גמא ניהול וסליקה. עוד טענה כי נכון לרגע הגשת הבקשה, הפרויקט השיג סך של כ-3.2 מיליון שקל, וזאת לאור הירתמותם של אזרחים ואזרחיות רבים אשר חשים הכרת הטוב לגבורתו ואומץ ליבו של סרן שרביט ז"ל, שמסר נפשו למען ביטחונם האישי.
"חרף זאת, ב-20 במרץ 2024 הודיעה חברת גמא לעמותה בשיחת טלפון כי בנק הפועלים הורה לה לבטל את כלל הסליקות ו/או התרומות ו/או החיובים במסגרת פרויקט ההתרמה, והשבת הכספים לתורמים הרבים. וזאת מדוע? היות ובהתאם לטענה, ב-14 במרץ 2024 חתם נשיא ארה"ב על צו נשיאותי כנגד אחיו של סרן שרביט ז"ל, משה אביה שרביט, וכן כנגד 'החווה של משה', אשר בניהולו של האח שרביט".
נטען כי התרומה היא למען הקמת מרכז הראל לגבורת ישראל בבקעת הירדן והפעילות במרכז כוללת עשייה בהתיישבות ובמרחב החינוכי. עוד טענה העמותה כי אין בין פרויקט ההנצחה של קמפיין ההתרמה לבין הסנקציות האמריקניות, או לבין כל פעולה בלתי חוקית אחרת, דבר וחצי דבר.
בנק הפועלים: "אין שחר לדברים"
בית המשפט המחוזי בת"א הוציא ביום חמישי שעבר צו מניעה ארעי המורה לבנק הפועלים וחברת גמא ניהול וסליקה שלא להחזיר בשלב זה לתורמים את הכספים אשר התקבלו אצלם. אתמול הגיש הפועלים תגובה לבית המשפט במסגרתה נטען באמצעות עו"ד אורי גאון ממשרד ב.לוינבוק ושות', עו"ד ליאת עיני-נצר ועו"ד אביב שמשי כי "אין שחר לדברים. הבנק לא ביקש מגמא לבטל את כלל הסליקות ו/או התרומות ו/או החיובים במסגרת פרויקט ההתרמה והשבת הכספים לתורמים הרבים".
עוד טוען הבנק כי בניגוד לנטען יש קשר הדוק בין מרכז הראל לגבורת ישראל ופרויקט ההתרמה למרכז לבין מושאי הסנקציות - משה שרביט וחוות משה (חוות עמק תרצה): "הבנק כלל אינו מבקש ולא ביקש לבטל את הפרויקט כליל, תוך שלילת האפשרות מהעמותה להמשיך ולקבל כספים במסגרת הפרויקט, ואף להשיב את הכספים לתורמים". עוד נטען כי אין כל מניעה לתרום באמצעות אפליקציית ביט לכל אחד ממפעליה של העמותה. למעשה, נטען כי בקשתו היחידה של הבנק מגמא הייתה להסיר את הקישור לביט אך ורק מעמוד הקמפיין "מרכז הראל לגבורת ישראל" ב-GIVECHAK.
הבנק מציין כי במרץ צורפו לרשימת מוכרזי הסנקציות האמריקניות משה שרביט והחווה של משה או חוות עמק תרצה. עוד נטען כי בפברואר 2024 ממשלת בריטניה נקטה נגד משה שרביט בסנקציות. במסגרת תגובתו טוען הבנק כי "מרכז הראל לגבורת ישראל, שהתרומות באמצעות אתר GIVECHAK ואתר העמותה מיועדות לבנייתו, הוא פרויקט הנצחה לזכרו של סרן הראל שרביט ז"ל שנפל בקרב בעזה במלחמת חרבות ברזל. קיים קשר הדוק ביותר, גלוי ושאינו משתמע לשתי פנים, בין מרכז הראל לגבורת ישראל לבין משה שרביט - אחיו של סרן הראל שרביט ז"ל - ובין המרכז לחוות משה (הנקראת גם חוות עמק תרצה), עד כי ניתן לומר כי העברת הכספים להקמת המרכז כמוה כהעברת כספים למוכרזי הסנקציות עצמם".
הבנק מצטט את משה שרביט בראיון לינון מגל בערוץ 14: "מבחינתי הסנקציות שהוטלו עליי, זה סנקציות שהוטלו על חוות עמק תרצה, שהראל היה גר בה, מבחינתי הסנקציות ניתנו על הראל שרביט". עוד מציין הבנק כי בערוץ היוטיוב "הראל שרביט - ממשיכים בדרכו" נאמר: "חודשים ספורים לפני נפילתו בעזה, הזמין סרן הראל שרביט הי"ד את כל קרוביו לערב מיוחד בחוות עמק תרצה שהקים, ובו חשף לוח מתכת גדול שעליו חרותות מילות הפיוט 'ארץ הקדושה' שהנחיל להם סב המשפחה. מאחורי המונומנט שהקים הראל הי"ד עם מילות הפיוט 'ארץ הקדושה' ניצב מבנה בלתי גמור עדיין של בית הכנסת. גם אותו החל הראל לבנות יחד עם משה, והחלום כעת הוא לסיים את בנייתו. משפחת שרביט נמצאת כעת בעיצומו של פרויקט גדול ושאפתני של הקמת 'מרכז הראל', שינציח את זכרו ומורשתו של האח הנערץ ויכלול תוכניות חינוכיות, לימודיות וחווייתיות שינחילו את ערכי אהבת ארץ ישראל ותורת ישראל, זהות יהודית, גבורה ועוצמה".
בנק הפועלים מציין בתגובתו כי ברור שמטרת כספי התרומות היא לשמש להקמה ולפיתוח של מבנים בחווה וכי האח משה שרביט הוא הדמות המרכזית בחווה. עוד טוען הבנק כי "שימוש בשירותי הבנק, באופן המאפשר (או שייראה כמאפשר) עקיפה או התחמקות מסנקציות, כגון אלו שהוטלו על משה שרביט ועל החווה על ידי ממשלות ארה"ב ובריטניה, חושף את הבנק לסיכונים משמעותיים ביותר ובכלל זה לסיכונים פליליים, סיכוני ציות, וכן סיכונים עסקיים ומסחריים, לפגיעה מהותית בפעילותו של הבנק בשווקים הבינלאומיים".
גם חברת גמא הגישה אתמול באמצעות עו"ד עופר שפירא ממשרד שבלת ושות', תגובה ובה ביקשה לדחות את בקשת העמותה. בין השאר נטען בתגובה כי "גמא הסירה את האפשרות לשימוש באפליקציית ביט רק לקמפיין ולא לקמפיינים אחרים של העמותה שעוברים דרך מאגד הסליקה של גמא". הדיון שהיה צפוי להתקיים היום (חמישי) נדחה בשלב זה לאפריל, ובהסכמת הצדדים בית המשפט אישר למחוק את בנק הפועלים מהבקשה לסעדים זמניים. הוא יישאר כנתבע בתביעה העיקרית. עוד סוכם כי העמותה וחברת גמא יבואו בדברים ביניהם במטרה לנסות ולייתר את הדיון בבקשה לסעדים זמניים.
ממשרד ד"ר י. וינרוט ושות', שמייצג את העמותה נמסר: "תשובותיהם של בנק הפועלים וגמא מושתתות על קביעות עובדתיות שאינן נכונות. האפשרות לתרום לעמותה באמצעות ביט נחסמה לחלוטין, לכלל פעולות העמותה. כמו כן, החלטתו הנחרצת של בנק הפועלים (ביט) לחסום את התרומות העתידיות לפרויקט, מלמדת כאלף עדים על כוונותיו הראשונות להשיב את הכספים לתורמים".
פורסם לראשונה: 10:53, 27.03.24
