ההשלכות הכלכליות של פיזור הכנסת
(צילום: נויל האריס)
על רקע פיזור הכנסת המתקרב, שר האוצר אביגדור ליברמן הצהיר הבוקר (שלישי) כי באוצר מתכוונים להפחית את המס על הדלק בשקל שלם במקום בחצי שקל וזאת עד סוף חודש אוקטובר. נכון לעכשיו אושרה הפחתה של חצי שקל עד סוף יולי. את הדברים אמר ליברמן בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
"אנחנו לא אספני שקלים ולא מחביאים כספים מתחת לבלטה", טען ליברמן. "התחלנו לפני כמה חודשים עם נושא הפחתת מס הבלו על בנזין וסולר, זה נגמר ביולי, ולכן אנחנו עובדים על הארכה של עוד ארבעה חודשים. בנוסף אנחנו רוצים במקום חצי שקל - להוריד שקל".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ליברמן טען שלא מדובר בכלכלת בחירות משום שהמהלך התחיל לפני פיזור הכנסת, והסביר כי כעת נמצא התקציב למימון ההפחתה בשל ההכנסות העודפות ממיסים וממקורות נוספים: "אלו מהלכים שהתחלנו לדון בהם לפני ההודעה על פיזור הכנסת ואני מתכוון כשר האוצר, למרות שיש מערכת בחירות להתמקד קודם כל בעבודתי כשר האוצר ולא כיו"ר מפלגה שמתמודדה בבחירות".
עוד אמר כי "אם נוריד את מס הבלו בשקל זה יהיה טוב לתעשייה וטוב לאזרחים, וזה ישפיע גם על האינפלציה וגם על יוקר המחייה".
בהמשך אמר ליברמן כי ינסה להעביר את הפיצוי לעצמאים שנפגעו מגל האומיקרון עוד לפני פיזור הכנסת, ואולי גם אחרי הפיזור - כי ההחלטה כבר אושרה לקריאה שלישית.
בנוסף אמר כי הוא מוכן להעלות את שכר המינימום ביותר ממאה שקלים, "בשל הנסיבות הכלכליות שנוצרו לאחרונה".
גורם באוצר וגורם מהמעסיקים ציינו כי יהיו מוכנים להעלאה ב-200 שקל לחודש ל-5,500 שקל. ההעלאה לא תהיה רטרואקטיבית ולכן אין מדובר בהעלאה משמעותית שכן במשך ארבעה חודשים הפסידו מקבלי שכר המינימום כבר 400 שקלים משום ששכרם לא הועלה כמובטח מחודש אפריל, וככל הנראה לא יספיקו להעלותו גם עד לאחד ביולי.
בתוך כך התייחס ליברמן להצעה להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל בשעה: "הפופוליזם בכנסת שבמסגרתו מבקשים להעלות את שכר המינימום ביותר מ-34% יוביל למצב שחלק מהמעסיקים יצטרכו לסגור את העסקים שלהם וחלק לפטר עובדים. זה מתגלגל ליצרן, לרוכש ולקונה בסוף השרשרת, וככה מייצרים אינפלציה, אבטלה וסגירת עסקים. השתדלנו להגדיל את ההכנסה בלי לייצר לחצים אינפלציונים או לפגוע במעסיקים".
בנוסף התייחס ליברמן למשבר בחינוך: "כרגע יש לנו מאבק מתוקשר של הסתדרות המורים, ולא יהיה ויתור בנושא הזה של סנכרון בין חופשים במערכת החינוך למשק הישראלי כולו. מערכת החינוך היא גם המורים אבל גם התלמידים, הורי התלמידים והמשק.
"במדינת ישראל יש 45 ימים בשנה שאין בהם ממשק בין חופש במערכת החינוך למשק הישראלי. כל יום כזה שווה 150 מיליון שקל, כך שלמעשה אפשר לחסוך פה יותר מ-6 מיליארד שקלים ולהחזיר את הכסף הזה למערכת החינוך, וכך לתגמל בין השאר מצוינות.
"אנחנו רוצים להגיע למציאות אחרת. חתמנו פעם אחרונה על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות ב-2016 ואני לא יודע מתי נחתום בפעם הבאה. אנחנו לא נפספס את ההזדמנות, אנחנו מציעים דבר הגיוני ואין עם מי לדבר. לגבי שכר המורים יש הסכמה, אנחנו רוצים להעלות את השכר. הוויכוח הוא על המצוינות והסנכרון בחופשים. בלי שני המרכיבים האלה לא יקרה כלום בלי מו"מ. עם מו"מ נדון על הכל", אמר ליברמן.
בנוגע למצב שוק הדיור ומחירי הדירות שעלו ביותר מ-15% בשנה האחרונה - אם כי קצב העלייה נרגע מעט בחודשיים האחרונים - אמר ליברמן כי "אנחנו בכיוון הנכון אבל כדי לממש תוכניות חייבים לפחות שנתיים של עבודה, אי אפשר לשנות את שוק הדיור בחודש או חודשיים. תוך שנה הגענו לבלימה ולהתייצבות במחירים ולו היינו ממשיכים עוד שנה ברור שהיינו מורידים את המחיר.
בתגובה לדבריו של ליברמן על הפחתת מס הבלו, אמרה שרת האנרגיה קארין אלהרר בוועידה ה-7 לאנרגיה וכלכלה כי היא "מברכת על החלטתו שר האוצר להפחית את מס הבלו. העולם מתמודד עם משבר אנרגיה חסר תקדים, המשפיע גם על ישראל. זוהי העת להקל על האזרחים דרך הפחתת המיסוי על מקורות אנרגיה".
"אני חושש מהגפרור שיצית את האש - הסכמי השכר"
רם בלניקוב, מנכ"ל משרד האוצר, התייחס בכנס אלי הורביץ של המכון הישראלי לדמוקרטיה למדיניות "הקופסאות": מי שמציע את זה לא מבין תהליכי קבלת החלטות - תהיה קופסה לענייני ביטחון, קופסה לענייני שוטרים. אנחנו מתנגדים ואנחנו רוצים לנקוט במדיניות של אחריות פיסקלית".
עוד אמר, כי "אני חושב שחוץ מהצעדים שנקטנו וננקוט שתומכים בצמיחה, אני מאוד מודאג מנושא האינפלציה. המדיניות שלנו מבוססת על שלושה אדנים - תמיכה בצמיחה מכלילה, כזו שמקטינה את אי השוויון ואולי מצמצמת את העוני, קודם כל אחריות פיסקלית, והדבר האחרון - צמצום אי השוויון והעוני.
"מבחינת האחריות הפיסקלית, אני מציע לכל מי שמתלהב מהגדלת ההכנסות ומצמצום הגירעון להירגע, זה לא דבר שצריך ללכת מהר להוציא אותו. אנחנו רוצים באמצעות הקטנת הגירעון להקטין את החוב כדי להתכונן למשבר. אנחנו חושבים שבחלק מהמקורות שנוצרו כתוצאה מהקטנת הגירעון צריך להשתמש כדי להוריד מיסים".
בלניקוב פירט מספר צעדים שתרמו לחיוב למצב לדעתו: "רק נזכיר את הגדלת גיל הפרישה לנשים, הרפורמה בשוק האג"ח, הרפורמה בייבוא ובתקנים שמקטינה את התלות במכון התקנים. אנחנו רוצים להמשיך והדרך העיקרית לנטרל לחצים אינפלציוניים זה לעשות רפורמות שתגדלנה את התחרות בשוק".
הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס, אמר בכנס כי "הסכנה המרכזית, הסופה שבאה לקראתנו היא האינפלציה. האינפלציה כאן בקצבים נמוכים הרבה יותר משאר העולם בעיקר בגלל נושא האנרגיה. אנחנו לא במרחק כל כך גדול מאירופה, ויש חשש גדול שזה יגיע לקראתנו. אני מרגיש שזה חבית נפץ שכולנו יושבים עליה וצריך להיזהר. אני חושש מהגפרור שיצית את האש - הסכמי השכר. יש המון דרישות. אין משוואה שיושבת במשרדי האוצר ושמורה רק לכלכלנים. שכר קשור לאינפלציה, והסכמי השכר יעלו באופן ישיר את תעריפי החשמל, המים והארנונה. כשיעלה שכר המינימום, הציבור לא צריך להתפלא כשיעודכנו מחירי הביצים והחלב ושורה ארוכה של מחירים אחרים. יכול להיות שהסכמי השכר זה דבר מתבקש - אבל צריך לזכור שיכול להיות שזה הגפרור שידליק את החבית ושזה יתגלגל למחירים".
