בתגובה להצהרות האחרונות של חברי הממשלה המיועדת לגבי חקיקה שתאפשר אפליה במתן שירות בבתי עסק, בבנק דיסקונט הודיעו הבוקר (שני) כי דירקטוריון הבנק קיבל את המלצת ההנהלה לעדכן את מדיניות האשראי בבנק, לפיה לא יעניקו אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית. עם זאת, בבנק לא פירטו כיצד יוכלו לבדוק את הדבר בפועל וסירבו להתייחס לפניית ynet בנושא. רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
יו"ר הדירקטוריון, שאול קוברינסקי, אמר כי: "המובן מאליו יקבל תוקף רשמי. על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל". בתוך כך, גם חברת אבטחת הענן וויז (Wiz) הודיעה כי היא מתחייבת לא להפלות אף אדם בנתינת שירותים וכי היא שומרת לעצמה את הזכות לסיים את עסקיה עם חברות שכן יפלו, כמו גם חברת הביטוח AIG שהודיעה כי לא תבטח עסקים מפלים ולא תעבוד עם ספקים שיבצעו הפליה.
נזכיר כי בין הסעיפים מעוררי המחלוקת שנחשפו בימים האחרונים מההסכמים הקואליציוניים נמצא אחד חריג, שנחתם בהסכמים עם הציונות הדתית ויהדות התורה. לפי הסעיף, יועבר תיקון לחוק האפליה, באופן שיאפשר לכל בית עסק פרטי להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית - אם ניתן להשיג חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה. הדבר מעלה חשש מהפרדה מגדרית בבתי עסק או מסירוב לתת שירותים לחברי קהילת הלהט"ב, ולפחות משני ריאיונות שהעניקו אתמול חברי הקואליציה המיועדת נראה כי לחשש הזה בסיס.
ח"כ אורית סטרוק מהציונות הדתית אמרה בכאן ב' כי בהתאם לתיקון בחוק, "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות - אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית".
ח"כ ואטורי על הרשימות השחורות של נעם: "רה"מ לא צריך להגיב על כל שטות"
(צילום: אסף חן)
חבר אחר מהציונות הדתית, שמחה רוטמן, אמר כי באופן תיאורטי, בעלי מלון דתי יוכל לבחור שלא לארח קבוצת הומואים, "אם הדבר מנוגד לאמונתו ופוגע ברגשותיו הדתיים". לדבריו, "הצעת החוק לא מבקשת לבטל את איסור האפליה הכולל, אלא אומרת שכשיש מניעה דתית של האדם מלבצע פעולה מסוימת, לא נכריח אותו לעשות משהו שמנוגד לאמונתו".
לאחר הריאיון כתב ח"כ רוטמן: "נעשה את זה פשוט. חירות פירושה שאנשים יכולים לעשות גם דברים שאני לא אוהב. חופש ביטוי אומר שאפשר להגיד גם דברים לא נחמדים על דתיים, על ערבים או על להט"ב. חופש העיסוק אומר שאדם יכול גם להתנהג לא יפה ללקוחות, ולהחרים או לא, וקהל הלקוחות יעניש אותו, או לא. ככה זה חופש. מזעזע, נכון?". בהמשך, הבהיר רוטמן כי על אף שהוא תומך בזכות של בעל עסק לפעול כרצונו, אין זה אומר שהוא תומך "בכל מה שכל בעל עסק יעשה עם הבחירה שלו".
ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, הבהיר כי הוא מתנער מהדברים.
דיסקונט חילק דיבידנד של 178.6 מיליון שקל
בתוך כך, יצוין כי דיסקונט היה אחד מחמשת הבנקים הגדולים במשק שדיווח לאחרונה על זינוק של עשרות אחוזים ברווחים ברבעון השלישי של השנה: הרווח הנקי של הבנק זינק ב-23.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-893 מיליון שקל. בהשוואה לרבעון השני של השנה הנוכחית, זינק הרווח הנקי של הבנק ב-31.3%.
בהסתכלות על כלל תשעת החודשים הראשונים של השנה, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-2.56 מיליארד שקל - עלייה של 13.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בהתאם, גם דיסקונט הודיע על חלוקת דיבידנד בסך 20% מהרווח הנקי ברבעון, אשר הסתכם ב-178.6 מיליון שקל.
מהדוחות של דיסקונט עלה עוד כי סך ההכנסות של הבנק הסתכמו ב-3.307 מיליארד שקל ברבעון השלישי של השנה - עלייה של 23.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 14.2% לעומת הרבעון הקודם השנה. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו כל ההכנסות הבנק בסך 9.290 מיליארד שקל לעומת 7.769 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 19.6%.
כמו כן, נראה כי הקמפיין הנרחב שמריץ הבנק בחודשים האחרונים ברקע "עושק הפיקדונות" והניסיון למשוך לקוחות עם ריבית גבוהה ביחס למתחרים (אם כי ברוב הפיקדונות עדיין לא מדובר בריבית בגובה הריבית של בנק ישראל), סך פיקדונות הציבור בבנק הסתכמו בסוף ספטמבר ב-290.646 מיליארד שקל - עלייה של 11.4% לעומת השנה שעברה.
בהתאם, סך ההכנסות נטו מריבית של הבנק עמדו על 2.2890 ברבעון השלישי של השנה - זינוק של 37.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ושל 10% לעומת הרבעון השני השנה.
גם הכנסות הבנק מעמלות עלו ברבעון האחרון ל-871 מיליון שקל - עלייה של 2.4% לעומת הרבעון הקודם ושל 7.9% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה.
