סערת קרן הארנונה מגיעה לכנסת
(צילום: אבי חי)
אחרי שבועות של מאבקים מצד השלטון המקומי והתנגדות מצד חברי כנסת להכניסה לחוק ההסדרים, היום (ראשון) הודיעו ראשי השלטון המקומי כי יפתחו בשביתה כללית מחר אם ההצעה לא תוסר מחוק ההסדרים. זאת, אחרי דיון סוער שהתקיים מוקדם יותר היום בוועדת הכספים של הכנסת. מה המשמעות של הצעת החוק, איך זה ישפיע על התושבים ומדוע ראשי השלטון המקומי מתנגדים? ynet עושה סדר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
מה מציעה קרן הארנונה?
מדובר ביוזמה של משרד האוצר שמטרתה לחייב את הרשויות המקומיות להקצות הכנסות מארנונה שנגבית מעסקים (שהיא ארנונה גבוהה יחסית לזו של המגורים) לטובת תמרוץ בנייה בערים המוחלשות. לפי ההצעה, כל רשות תעביר לקרן ייעודית שתוקם לכך סכום של בין 10%-28% מרווח הארנונה השנתי שלה, והכסף שייאסף יחולק חזרה לרשויות כולן כנגד כל היתר בניה למגורים שתפיק הרשות. למעשה, רשויות עשירות ישלמו חלק משמעותי יותר והכסף מהקרן יועבר לרשויות החלשות. בכך, מאמינים באוצר, יהיה תמריץ לבנייה למגורים בניגוד למצב כיום.
על פי המודל המוצע על ידי האוצר במסגרת חוק ההסדרים, הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, יפרישו לקרן בצורה דיפרנציאלית אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. מתוך הקרן יוענק מענק שנתי קבוע לרשויות המקומיות בסך 2,000 שקל עבור כל היתר בנייה ליחידת דיור שהיא מוציאה.
כיצד היא אמורה להיטיב עם הרשויות החלשות?
באוצר סבורים שהמענק השנתי יהווה תמריץ לרשויות לקדם בנייה למגורים, בניגוד למצב כיום. כיום לא מעט רשויות מקומיות מעדיפות לקדם בנייה לעסקים ומסחר, משום שהארנונה הנגבית מעסקים, היא כאמור, גבוהה יותר מאשר ארנונה הנגבית ממגורים. בשנים האחרונות נמתחה ביקורת חריפה על תוכניות בנייה רבות שקודמו ברחבי הארץ, הכוללות מיליוני מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה שאושרו על ידי הוועדות המקומיות, וזאת לצד טענות לפיהן הוועדות המקומיות דווקא מעכבות הוצאה לפועל של היתרי בנייה עבור פרויקטים למגורים. אשר לרשויות החלשות, באוצר מבקשים לאפשר לרשויות גירעוניות לקדם תוכניות בנייה למגורים, וזאת על בסיס ההקצאות הגדולות יותר שיגיעו מהערים החזקות, שלהן הכנסה גבוהה יותר מארנונה עסקית.
למה ראשי הרשויות מתנגדים למרות שפורסם שהגיעו להסכמות בסוף השבוע האחרון?
ראשי השלטון המקומי טוענים שההסכמות היוו פשרה מבחינתם שהם נאלצו להגיע אליה כדי "למזער נזקים", כך לדבריהם, אך הם עדיין מתנגדים להצעה. בראש ובראשונה טוענים ראשי הרשויות כי באוצר מבקשים לאזן את חלוקת תשלומי הארנונה בין הרשויות, אך מאחר שהמימון יגיע מהפרשת כספי ארנונה שאינה למגורים, המשמעות היא שערים חזקות עם פעילות מסחרית ענפה יפרישו את עיקר התקציב, מה שיפגע בהכנסותיהן.
ראשי הרשויות חוששים שכספי הארנונה המשולמים על ידי התושבים ואמורים להיות מושקעים בטיפוח ופיתוח העיר, תוכניות חינוך, בריאות ורווחה ועוד, יועברו בחלקם למשרד האוצר ויפגעו בצורכי התושבים שלהם. במשרד האוצר טענו שמדובר במהלך שיצמצם פערים ויסייע לרשויות חלשות, אך במקום שאלה יקרו באמצעות תוכניות ממשלתיות ומכספי המדינה, יוזמת האוצר מציעה לקחת מכספי תושבים לשם כך.
ראש עיריית תל אביב רון חולדאי, ראש עיריית ר"ג כאמל שאמה-הכהן, ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך, ראש עיריית הוד השרון אמיר כוכבי ועוד רבים התנגדו היום להצעה בוועדת הכספים, וחולדאי אף טען בציוץ כי "בהנהלת מרכז שלטון מקומי עמדתי על כך שיש להשבית את כל השלטון המקומי ולהבהיר בצורה ברורה שאין להשלים עם חוק זה. לדאבוני סרב מרכז השלטון המקומי להצעתי ובחר להפעיל השפעתו במסגרת הכנסת".
ביבס, יו"ר השלטון המקומי, אמר היום בפתח הוועדה: "אמרנו שהחוק לא מקובל על השלטון המקומי, אנחנו מתנגדים לו, התנגדנו מראשית, ואנחנו מתנגדים גם עכשיו, הלוואי ויחלוף מן העולם. היינו כאן לאורך כל הדיונים ובילינו שעות, ימים, לילות, עמדתנו הנחרצת נגד החוק. עמדתי שהיה נכון לייצר אחרת את הדיפרנציאליות, לא בחוק הזה. חלק עושים מניפולציה, הקרן מדברת על תימרוץ מגורים, וזה צריך להיעשות דרך תימרוץ של המינהל מהכספים שהם לוקחים".
מה ההסכמות שהגיעו אליהן בסוף השבוע האחרון?
הדיונים נמשכו בשבוע שעבר גם בשיא המבצע הצבאי "מגן וחץ" וביום חמישי בלילה הושגו הסכמות חלקיות בין משרד האוצר לרשויות המקומיות, לפיהן ניהול הקרן ישאר בידי השלטון המקומי, יו״ר מרכז השלטון המקומי ימונה ליו״ר הקרן ובנוסף אליו ימונו שני נציגים: יו״ר מרכז השלטון האזורי שי חג׳ג׳ וראש רשות נוסף. בנוסף, ימונה דירקטור חיצוני בהסכמה משותפת של יו״ר השלטון המקומי ושר האוצר ועוד שלושה נציגי ממשלה.
עוד סוכם כי כל רשות תחשב באופן עצמאי את הגידול בהכנסות מארנונה עסקית בקיזוז היתרי בנייה למגורים, ואחוזי ההפרשה לקרן מהגידול בארנונה עסקית צומצמו משמעותית כך שבאשכול א׳ במקום 49% יפרישו לקרן 27.5% בשנתיים הראשונות. החל מהשנה השלישית יפרישו 28%. באשכול ב' במקום 35% יפרישו לקרן 20%, באשכול ג׳ במקום 20% יפרישו לקרן 15%, באשכול ד׳ במקום 10% יפרישו לקרן 7.5% ורשויות בפריפריה גיאוגרפית שנמצאות במדד סוציו-אקונומי 1-5 ואמורות להפריש לפי אשכול א׳, ירדו דרגה ויפרישו לפי אשכול ב׳.
כמו כן, אם ההכנסות מארנונה שלא למגורים בשנה מסוימת יהיו נמוכות מהארנונה בשנת 2022 - הרשות המקומית לא תפריש כספים לקרן בגין אותה השנה. במצב שהגידול עלה על 20% באותה שנה או במצטבר ב-3 השנים האחרונות - הרשות לא תפריש לקרן את הגידול שמעבר לגידול של 20%.
באשר למענקים שישולמו בגין היתרי בנייה, בשנים 2018-2020 יעמוד המענק על סך של 1,000 שקל ומשנת 2021 ואילך יעמוד המענק על סך של 1,850 שקל. יתרת הקרן, לאחר חלוקת המענקים לרשויות תוחזר לרשויות, למעט 10% שיישאר ככרית ביטחון לשנה קדימה.
מה הרתיח את הח"כים מהקואליציה והאופוזיציה סביב הצעת החוק בשבוע שעבר?
בשבוע שעבר התחוללה סערה בוועדת הכספים כשהיועץ של נתניהו, נבו כץ, דרש מחברי הקואליציה לתמוך בהעברת קרן הארנונה על אף שחלקם מתנגדים לכך ומבלי להתחשב בדעותיהם שהושמעו. "ראש הממשלה תומך בחוק, אני מבקש מכל הח"כים של הקואליציה לתמוך בחוק", אמר כץ. נוכח הדברים של יועץ רה"מ התרעמו חברי הקואליציה והאופוזיציה וטענו כי מדובר באיום על חברי הכנסת. "אנחנו מבקשים להוציא את זה מחוק ההסדרים", אמרה ח״כ אתי עטייה (הליכוד). ח״כ אליהו רביבו (הליכוד) אמר ״חשוב לשאול שאלות? כנראה שגם לחברי כנסת מהקואליציה יש קו מחשבה".
