הקצבה הממוצעת של גמלאים קצינים בצה"ל, במשטרה ובגופים החשאיים עמדה על כ-20 אלף שקל בחודש ב-2020. כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון, שמפרסם היום (ד') הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן. קצבה זו ממקמת אותם בעשירון העליון של הכנסות מפנסיה בכלל המשק. הוצאות השכר והפנסיה מהוות חלק ניכר מהוצאות כל גופי הביטחון במדינה, כאשר במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79%-76% מהוצאות הארגון כולו.
קצינים בצה"ל פרשו בממוצע בגיל 45.4 עם פנסיה של 19,404 שקל, נגדים בגיל 49.8 עם פנסיה של 15,294 שקל, בגופים החשאיים בגיל 55 עם 21,835 שקל בממוצע, במשטרה בגיל 56.3 עם פנסיה של 18,539 שקל וקצינים בשב"ס בגיל 55.3 עם 17,815 שקל פנסיה. לשם השוואה, במערכת הבריאות פורשים בגיל 63.8 עם פנסיה של 8,824 שקל בלבד, עובדי הוראה פורשים בגיל 62.8 עם פנסיה של 7,982 שקל ויתר עובדי המדינה פורשים בממוצע בגיל 63.8 עם פנסיה ממוצעת של 8,740 שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
3 צפייה בגלריה
סך הקצבה של קציני צה"ל הוא 8.7 מיליון שקל לעומת שני מיליון שקל ליתר עובדי שירות המדינה
(צילום: Shutterstock)
בשל גיל הפרישה המוקדם, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה. שווי הקצבה לתוחלת החיים בגיל 45.4 של קציני צה"ל הוא 8.7 מיליון שקל, לעומת 2 מיליון שקל בגיל 63.8 לעובדי שירות המדינה - פער של 532%.
בתוך כך, הפנסיה כמובן גדלה ככל שהתפקיד בכיר יותר, כך שהקצבה הממוצעת לאלוף בצה"ל היתה 43,851 שקל, לתת אלוף 39,793 שקל, לאלוף משנה 29,522 שקל, לסגן אלוף 21,035 שקל ולרב נגד 16,708 שקל. הקצבה הממוצעת לקצינים בצה"ל עמדה על 19,404 שקל ובהתאם למתווה שסוכם עוד בין שר האוצר לשעבר משה כחלון לשר הביטחון לשעבר משה יעלון היא אמורה לרדת בעבור קצינים פורשי שנת 2025 ואילך ל-12 אלף שקל בממוצע, אך מתווה זה עדיין לא עבר בחקיקה.
נזכיר כי ב-22 באוגוסט אישרה הממשלה את בקשת השרים בני גנץ ואביגדור ליברמן "להכשיר" את הגדלות הרמטכ"ל לפנסיה בסך 1.2 מיליארד שקל, אולם, מאז האישור חלפו כמעט חמישה חודשים וההחלטה טרם הובאה לאישור הכנסת. כעת נראה ששני השרים מבקשים לדחות עוד את אישור ההחלטה בכנסת, כאשר לאחרונה אף נרמז שייעשה "דיל" שבמסגרתו גם רע"ם תתמוך בחוק הפנסיות ויימצא לו רוב.
מאות משרתים מרוויחים מעל 50 אלף שקל בחודש
ומה בנוגע למשכורות עצמן בעת השירות? מדו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון עולה כי הרמטכ"ל הביא הביתה ב-2020 בכל חודש משכורת ברוטו של 99,095 שקל, אלופים בצה"ל 70,042 שקל, ניצבים במשטרה 60,319 שקל, ובעלי דרגת גונדר בשרות בתי הסוהר 59,350 שקל.
תת-אלוף בצה"ל השתכר 56,093 שקל, אלוף משנה 40,553 שקל, סגן אלוף 32,327 שקל ורב סרן 23,257 שקל. רב נגד הביא הביתה 24,971 שקל ברוטו בחודש.
במשטרה ניצב השתכר 60,319 שקל, כאמור, תת-ניצב 54,297 שקל, ניצב משנה 45,678 שקל, סגן ניצב 35,687 שקל ורב פקד 26,913 שקל. רב נגד 26,608 שקל.
בשירות בתי הסוהר גונדר השתכר 59,350 שקל כאמור, תת גונדר 52,031 שקל, גונדר משנה 49,672 שקל, סגן גונדר 41,312 שקל ורב כלאי 24,903 שקל. רב נגד 25,165 שקל.
השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע בצה"ל היא 22,713 שקל, בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע הגיע ל-17,895 שקל, ובמשטרה ל- 19,106 שקל. ביחידות הסמך של מערכת הביטחון השכר הממוצע היה גבוה במיוחד - 30,036 שקל, פי שלושה מהשכר הממוצע במשק כולו, ובקרב אנשי הגופים החשאיים (המוסד והשב"כ) שבהם משרתים גם צעירים רבים, השכר הגיע ל-23,212 שקל - יותר מפי שניים מהשכר הממוצע במשק הנע סביב 11 אלף שקל בחודש. הדו"ח מציין כי אנשי הקבע בשלב הראשוני בצה"ל השתכרו 11,061 שקל.
בדו"ח של משרד האוצר הסבירו כי השכר בחלק ממערכת הביטחון צמוד לשכר בשירות המדינה, אך לאור מבנה השכר והתוספות הייחודיות המשולמות בגופי הביטחון, לעיתים שווי תוספות שהשתרשו לגופי הביטחון משירות המדינה גבוה יותר בגופי הביטחון מאשר במדינה. זאת, על אף שמטרת ההצמדה היא להבטיח שהשכר בגופי הביטחון לא יישחק לאור היעדר יכולת התאגדות.
הממונה על השכר מציין, כי בשל ההצמדה, גופי ביטחון משלמים תוספות שכר שנקבעו במקור לפקידי הממשלה, שלא בהכרח קשורות לאופי העיסוק בגופי הביטחון. כך למשל שווי רכיבי גמול ההשתלמות במשטרה לעומת שירות המדינה עומד על 7.4% לטובת המשטרה לעומת 2.9% בשירות המדינה.
מבחינת כוח אדם, הדו"ח חושף רק נתונים על הגופים שאינם ביטחוניים-חסויים, כמו צה"ל, יחידות הסמך של מערכת הביטחון והגופים החשאיים. לפי הדו"ח, במשטרה שרתו ב-2020 26,556 קצינים ושוטרים, בשירות בתי הסוהר 8,515 קצינים וסוהרים ב-29 מתקני כליאה, וכמו כן מדווח הממונה על השכר בדו"ח גם על 6,817 אזרחים עובדי צה"ל. יצוין שאחוז השינוי הגבוה ביותר בשכר היה בשב"ס - עלייה של 5% בין 2019 ל-2020.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת. המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום "החיים עצמם" במדינת ישראל. אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הוא ההון האנושי. הנתונים המוצגים בדו"ח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".
צה"ל מסר בתגובה לדו"ח כי "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.
"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.
"כפי שנכתב בדו"ח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה״ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה״ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר. בניגוד לנטען בדו״ח, אין כל פער בין בשכרם בצה״ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.
"צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדו"ח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דו"חות שכר מלאים על-פי בקשתם".
