השנה חודש חגי תשרי שייפתח בשבוע הבא יהיה בחלקו הגדול בסימן שנה למלחמת "חרבות ברזל", ובמסגרת זו גם יחול כמובן יום הזיכרון ב-7 באוקטובר. בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר הוכרז יום זיכרון לאומי שיחול ביום כ"ד בתשרי מידי שנה. השנה, הוחלט באופן חד פעמי, כי במלאת שנה לאירועי הטבח הנורא ייערך טקס לציון יום זה גם ביום 7 באוקטובר 2024.
לפי החלטת הממשלה, יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: ב-11:00 טקס לזכרם של החיילים שנהרגו במלחמה, וב-13:00 טקס לזכרם של האזרחים שנרצחו.
1 צפייה בגלריה
(איור: גיא מורד)
מה משמעות יום הזיכרון הלאומי מבחינת העובדים במשק, ובכלל, איך מחושבים השכר והחופשות בחודש החגים? שאלנו את עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', ואת עורכי הדין רן גפטר-חרמש ועופר איילון ממשרד גדעון רובין ושות', המתמחה בדיני עבודה.
יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל הוכרז כיום זיכרון לאומי. האם לקרובי משפחה של חלל יש זכות להיעדר ביום זה מהעבודה? עו"ד ארגוב-שנהב מציינת כי נכון להיום, אין הנחיות מיוחדות למתן זכות להיעדר בתשלום לקרובי משפחתם של הנרצחים ביום הזיכרון הלאומי לחללי מלחמת חרבות ברזל. כל עובד שירצה להיעדר ביום זה יוכל להודיע למעסיקו על נטילת יום חופשה רגיל כחלק מזכאותו לנצל את ימי חופשתו כרצונו.
זאת, לעומת המצב ביום הזיכרון הלאומי לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור המתקיים בד' באייר כל שנה, אז עומדת זכאות לקרובי משפחה של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה להיעדר מבלי שהיום ינוכה ממכסת החופשה. הזכאות ביום זה חלה רק על קרובי משפחה שהם הורים, סבים וסבתות, בני זוג ילדים ואחים ואחיות של החללים.
האם עובדים שירצו להשתתף באירועי זיכרון שתקיימו ביום ה-7 באוקטובר יורשו להיעדר מהעבודה? טקסי הזיכרון – הן הממלכתי והן האזרחי-אלטרנטיבי - עתידים להיערך בערב. לכן רוב העובדים שירצו להשתתף לא ייאלצו להיעדר מעבודתם. "עם זאת", מסבירה עו"ד ארגוב־שנהב, "היות שלא נקבעו הנחיות מיוחדות, ייתכן שיהיה צורך לבקש מהמעסיק יום חופשה".
האם השנה יש "גשר" במערכת החינוך בין יום כיפור לסוכות? גם השנה נקבע "גשר" בין יום כיפור לערב סוכות, בימים 13-15 באוקטובר. עובדים שהם הורים, אומרת עו"ד ארגוב-שנהב, "ייאלצו לבקש מהמעסיק ימי חופשה בימים אלה, שינוכו מהחופשה הצבורה שלהם".
מהם תנאי הזכאות לתשלום דמי חגים לעובד גלובלי? עורכי הדין גפטר חרמש ואיילון מציינים כי ככלל, עובד ששכרו משולם על בסיס חודשי יהיה זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, וזאת מבלי שינוכה יום היעדרותו בגין החג.
עו"ד ארגוב-שנהב מוסיפה כי "עובדים המשתכרים שכר חודשי זכאים להיעדר מעבודתם בכל תשעת ימי החג מבלי ששכרם החודשי יפגע. תשעת ימי החג היהודיים המזכים בתשלום הינם: 2 ימי ראש השנה; יום כיפור; 2 ימי סוכות; 2 ימי פסח; יום העצמאות (שבתון לכל הדתות) ושבועות. נזכיר, כי כל עובד רשאי לבחור בתחילת העסקתו את סט החגים על פי דתו: יהודיים, מוסלמיים, נוצריים ודרוזים".
ערבי חג - יום חופשה מלא או "חצי" יום? בהתאם לדין ערב חג הינו יום עבודה רגיל, אך מקוצר. במקומות עבודה בהם עובדים שישה ימי בשבוע, העבודה בערב חג הינה עד 7 שעות (בתשלום מלא). במקומות עבודה בהם עובדים חמישה ימי עבודה בשבוע, העבודה בערב חג היא עד 8 שעות (בתשלום מלא). ישנם ענפים מסוימים בהם נקבעו הסדרים מיטיבים נוספים כגון בענף הניקיון והמלונאות.
זאת אומרת, שעובדים שלא נקבע במקום עבודתם אחרת, מחמת הסכם קיבוצי או נוהג, נדרשים להגיע לעבודתם בערב החג באופן רגיל. על עובדים המעוניינים בחופשה בערב החג לדעת כי הגם שמקובל בהרבה מקומות עבודה לזקוף חצי יום חופשה בלבד, הרי שעל פי הדין ה"יבש" - חופשה בערב החג משמעה יום חופשה מלא, אלא אם קיים הסדר מיטיב אחר אצל המעסיק.
האם ימי חול המועד סוכות נחשבים כימי עבודה רגילים? בהתאם לדין ימי חול המועד סוכות נחשבים כימי עבודה רגילים ואין כל התייחסות מיוחדת בחוק לשעות העבודה לעבודה בימים אלו. "יחד עם זאת", מסבירה עו"ד ארגוב-שנהב, "נהוג במקומות עבודה רבים להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד או לעבוד ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא. ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד ומקום עבודה שחל עליו הסכם כאמור חייב לפעול על פי הוראותיו".
אין לי ימי חופשה צבורים, האם המעסיק רשאי לחייב אותי לצאת לחופשה מרוכזת במהלך חול המועד סוכות? בכל הנוגע לעובד שאין לו ימי חופשה צבורים, לא יוכל המעסיק לכפות עליו לצאת לחופשה מרוכזת או כזו העולה על ימי החופשה הצבורים לו. "המשמעות היא כי רק אם העובד נתן את הסכמתו לצאת לחופשה ולהיכנס ליתרה שלילית של חופשה המהווה חוב של העובד למעסיק, יוכל המעסיק לאחר שהעובד אישר זאת בכתב להוציאו לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים", מציינת עו"ד ארגוב-שנהב.
ללא כל קשר לחול המועד, מעסיק יכול להוציא עובד לחופשה בהתאם לימי החופשה הצבורים שלו. ככל ומדובר בחופשה רציפה של מעל 7 ימים יש ליתן לעובד הודעה של 14 ימים מראש.
מהו התעריף המגיע לעובד שנדרש לעבוד בחג? באופן כללי, העסקת עובד במהלך החג תזכה אותו בתשלום של 150% מהשכר הרגיל. בהתייחס לעובדים יומיים / שעתיים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי עובדים כאמור שעבדו במהלך החג שלא מתוך בחירה, יהיו זכאים לתשלום בשיעור של 150% משכרם, נוסף על זכאותם לדמי חגים (ככל שעומדת להם זכאות).
האם מעסיק מחויב להעניק לעובדו שי לחג? עורכי הדין גפטר חרמש ואיילון מציינים כי להוציא מגזרים ספציפיים שביחס אליהם נקבעה חובה מפורשת בדבר הענקת שי לחג (כדוגמת עובדי קבלן במגזר הפרטי), לא קיימת הוראת חוק/צו הרחבה כללי המחייבת את כלל המעסיקים להעניק שי לחג לעובדיהם. כך שכל עוד זכות זו אינה מעוגנת בהסכם העבודה - למעסיק לא עומדת חובה כזו.
יחד עם זאת, במקום עבודה שבו נהוג להעניק תלושים או שי לחג כדבר שבשגרה במשך שנים ארוכות, ייתכן כי זכות זו תוכר כ"נוהג מחייב" אשר מהווה חלק מהסכמות הצדדים ליחסי העבודה, גם אם לא הועלה על הכתב. באחד מן המקרים שהובאו לפתחו של בית הדין לעבודה נקבע, כי מועצה מקומית שהחליטה להעניק שי לחג רק לחלק מעובדיה, בשל רצונה לתגמל את העובדים המסורים ביותר - פעלה באופן המהווה אפליה פסולה, והמועצה חויבה בתשלום השי לכלל העובדים ללא כל הבדל.