בית משפט השלום ברחובות קיבל לאחרונה תביעת דיבה שהגישה אירית וידל, אשת ראש העיר רמלה מיכאל וידל, נגד סוחר בשוק העירוני ויריבו הפוליטי של בעלה, שפרסם בקבוצת פייסבוק שבה אלפי חברים אמירות פוגעניות וחריפות כלפיה וכלפי משפחתה. השופט ישראל פת קבע שמדובר בהשמצות פרועות וחייב אותו לפצות אותה ב-100 אלף שקל.
וידל, שעובדת ברשות המסים, סיפרה שהנתבע העלה את הפרסומים בקבוצה שנקראת "מאחורי הקלעים רמלה - לוד - באר יעקב" ובעמוד האישי שלו. לדבריה, הוא קיבל דוחות מהפיקוח העירוני בשל עבירות על חוק רישוי עסקים ובעקבותיהם יצא כנגד ראש העיר ובני משפחתו ובחר לפגוע בהם באמצעות הכפשת שמם הטוב.
היא ציינה שבמהלך 2018 הוא כתב כי היא "סגרה חובות" בסך שני מיליון שקל במס הכנסה לפעילים של בעלה. לדבריה, אמירה זו מציגה מציאות שקרית, מסולפת ומעוותת, הפוגעת קשות בשמה הטוב. בפוסט אחר כתב כי היא משחדת תושבים כדי "שיבחרו בבעל הסמרטוט שלה" וכי אחד מבניה "נרקומן" והבן האחר "לא הולך לצבא". עוד נכתב כי "לזונה בכביש יש הרבה יותר כבוד" ממנה ובעלה כונה "קוקסינל". בנוסף, הוא תלה בחנותו בשוק את תמונתה ותמונת בעלה עם הכיתוב "אני טמבל".
עו"ד נבון קצבענת קזולההנתבע טען להגנתו כי תוכן הפוסטים מהווה הבעת דעה לגיטימית מכיוון שמדובר בביקורת על אישי ציבור ויש להתייחס לכך בהתאם. לטענתו, הוא סובל מהתנכלויות חוזרות ונשנות מבעלה של התובעת, ראש העיר. הוא הוסיף כי מדובר בפרסומי אמת וכי מטרת התביעה לשגר אותות אזהרה לפעילים חברתיים המתנגדים לראש העיר "למען יראו וייראו".
השופט ישראל פת הבהיר כי אמנם כשמדובר באישי ציבור תגבר ידה של הזכות לחופש הביטוי על הזכות לשם טוב. ואולם, התובעת אינה אשת ציבור, ואף לא מדובר במקרה שבו יש עניין ציבורי. הוא הוסיף כי ההשמצות וכינויי הגנאי לא נושאים אופי של עניין ציבורי. לדבריו, עניין ציבורי יכול להתעורר ביחס לטענה כאילו התובעת "סגרה חובות למקורבים" אך אין בטענה בדל של אמת ואף התברר שהנתבע עצמו לא האמין שהטענה נכונה.
בפסק הדין צוין כי "ראיותיו" של הנתבע באשר לטענת השוחד היו דלות ביותר והוא לא השכיל להבהיר כיצד הגיע לתובנה שהתובעת סגרה חובות בהיקפים של שני מיליון שקל. הוא גם לא ניסה לבחון באופן סביר את הטענות ועדויות שניסה לייצר בנושא הומצאו בשלב מאוחר בהליך ומהוות הרחבת חזית. "הנתבע גידף את התובעת, שעמה לא היה לו מעולם כל קשר, על לא עוול בכפה, וללא שקדם לכך איזה מעשה קנטור מצדה", כתב.
באשר לשיעור הפיצוי השופט התחשב בכך שהנתבע העיד על עצמו שלמד שנים ספורות בלבד במוסדות החינוך ובכל זאת התגייס לצה"ל וכי התייתם מאמו בגיל צעיר. הוא חויב ב-50 אלף שקל כפיצוי ללא הוכחת נזק וב-50 אלף שקל נוספים בגין הכוונה לפגוע. עוד הוא חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 11,700 שקל ובהוצאות בסך 2,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד חיים אברג'ל
• ב"כ הנתבע: לא צוין
• עו"ד נבון קצב עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
