"אנו מזהים עייפות מציונות, פחות בשורות החברה, יותר בשורות ההנהגה. מנגד אנו צופים התקרבות רגעי מבחן עליונים לישראל ולציונות. אנו מזהים לאות ואדישות, המזמינות סכנה. אל הפער המסוכן הזה, בין גודל האתגרים מולם ניצבת הציונות לבין העייפות מהציונות כאידיאה מכוננת, אנו נושאים עיניים בדאגה ואחריות. כדי לעמוד בהצלחה במבחנים הצפויים, עלינו לפעול לחיזוק היסודות הציוניים והיהודיים של אומתנו ולהתאמתם לאתגרי הזמן".
הציטוט לקוח מתוך פרסום של הקרן למנהיגות ציונית חודשים ארוכים לפני מתקפת 7 באוקטובר. באופן מצמרר הוא כמו מנבא את העתיד להתחולל ולהפוך את החיים של כולנו על-פיהם.
הקרן, בהובלת עו"ד אפרת שהם-הילדסהיימר, היא ארגון על-מפלגתי וא-פוליטי, ומשמשת בו מועצה ציבורית, שנציגיה מגיעים מכל שכבות החברה ורבדיה, בהם בכירי מערכת הביטחון לצד אישים ממגוון תחומי החברה והרוח בישראל.
"תמיד נחתור למציאת המכנה המשותף"
"שורש הבעיה – אשר אירועי 7 באוקטובר הוכיחו בחבטה עצומה - זה חולשת הרוח, פרי נינוחות, שגשוג, רווחה והצלחה של עשרות שנים. קרה משהו לרוח הציונית, לאתוס, למחויבות. יש אפילו מי שראו בצירוף 'מנהיגות ציונית' כותרת בעייתית, מבדלת, מדירה, וכאן בדיוק הבעיה", מסבירה עו"ד שהם-הילדסהיימר. "הדור הראשון היה מחובר מאוד למשימה, הדור השני המשיך אותה בהתלהבות, ובדור השלישי והרביעי כבר שוככת תנופת ההקמה. הקמת המדינה זה נס, אבל נס שצריך לתחזק על בסיס יומיומי, כמו כל מערכת יחסים, גם ודווקא אחרי עשרות שנים".
איך אתם פועלים לצמצם את הפער בין חולשת הרוח הציונית לאתגרי השעה?
"בעיניי, החשוב מכל הוא חולשת הרוח הציונית, יותר בקרב ההנהגה ופחות בקרב החברה, נקודת תורפה אסטרטגית שהאויב זיהה וניצל. זו תעודת עניות שאין מנהיגות עם מנת יתר של ציונות. במשך הזמן שכחנו את השליחות והייעוד. התעייפנו. שקענו במריבות מרות. איבדנו את המצפן הציוני. האויב ראה הכל ותקף. אנחנו מבקשים להצמיח דור חדש של מנהיגות ציונית איתנה ונחושה, המחויבת לטוב הציוני המשותף. תמיד נחתור למציאת המכנה המשותף, זה הבסיס לחיים משותפים בעידן של מחלוקת. העם היהודי עצמו צמח מתוך מחלוקת, אבל יש לדאוג שהטוב המשותף יהיה הטוב הציוני המשותף. נקודת האחיזה שלא נוותר עליה היא מדינה יהודית בארץ ישראל; זו מגילת העצמאות, מבחינתי. כמובן, זו צריכה להיות מדינה מכילה, מקבלת ושוויונית, ומדינה שבה עם הריבונות מגיעה אחריות.
"כשהציונות הייתה השיבה לציון, היעד היה ברור, אבל משהגענו לכאן, המחט במצפן הסתחררה, והיעד כבר לא ברור כשהיה. כגוף א-פוליטי ועל-מפלגתי, אנחנו רוצים לטעת ולחבר את המנהיגות הציבורית, החברתית והעסקית לשורש, לאתוס, למחשבה ולרוח ולייצר אקו-סיסטם של רוח ציונית והוויה יהודית".
תוכניות הקרן מיועדות לחילונים, דתיים וחרדים, מהמרכז והפריפריה, נשים וגברים, ותיקים ועולים חדשים, יהודים, דרוזים וערבים, ולתפיסת אנשי הקרן, הגיוון הוא נכס, לא נטל. "קמנו לחזק את הרוח הציונית ואת ההוויה היהודית בקרב מקבלי ההחלטות באשר הם, כדי שהמחשבות, ההחלטות, הפעולות יהיו ציוניות מחד ומאידך מחברות ומאחדות. מדובר במשימה לא פשוטה, בטח בימים אלה, אבל יצאנו לדרך. אין כל ברירה אחרת".
אילו תוכניות מציעה הקרן ומי מתאים?
"עם פרסום התוכנית הראשונה התקבלו מאות פניות, כשהיה מקום רק ל-20. משתתפים בה נציגים מכל משרדי הממשלה, מהמגזר החברתי והעסקי. לאחרונה ציינה הקרן שנה לפעילותה בכנס היסוד השנתי. אחרי שחווינו את ברית הגורל על בשרנו, אנחנו מבינים שצריך לייצר ברית ייעוד כדי למצוא נקודת אחיזה שסביבה נתלכד, ננהל ויכוח נוקב אבל לא נאבד לרגע את המצפן הציוני. בכנס התכנסנו סביב הברית ציונית והעלינו על נס את המנהיגות הציונית שהתקופה שאחרי 7 באוקטובר הצמיחה מתוכנו. ביקשנו לעצור ולהצדיע לנושאי הנס בקטגוריות של חיזוק הרוח והמורל הלאומי, חיזוק הערבות ההדדית והסולידריות החברתית וכן תקומה וגבורה ישראלית, כשבין המעוטרים איריס חיים, אימו של החטוף יותם חיים שנהרג בשבי ולוחמי כיתת הכוננות של היישוב שלומית, שהצילו את יישוב פרי גן במחיר דמים ועוד.
"חשוב לנו כל הזמן לייצר את התודעה הציונית במרחבי החיים. מדובר במשימה לאומית, ולתפיסתי, לא קרן צריכה לעשות את זה, אלא מדינת ישראל. עליה לדאוג שהמנהיגות שלנו בכל שדות הפעולה תהיה מחוברת לזהות, לשורשים ולרעיון הציוני. נוצרה משוואה לפיה הציונות היא גזענות, היהדות היא הדתה ולאומיות היא לאומנות. אנחנו רוצים לנתק את המשוואה המסוכנת הזו. אנחנו עובדים על המתחים האלה עם עצמנו, עם החרדים, עם החברה הערבית והבדואית. לא מעלימים עין, עובדים על זה. זה הרעיון הגדול".
איך עושים את זה במציאות הנוכחית, כשגל של אנטישמיות מקיף אותנו?
"זה כמו לזרוק אבן לאגם ולייצר אדוות. אני מאמינה שאת מייצרת תנועה בעצם המעשה. המשימה שלנו ארוכת שנים, למיטיבי לכת, אבל חשוב לנו לייצר קפיצת דרך, להבטיח אקלים ציוני תומך ולבסס השפעה. אותן עמיתות ואותם עמיתים החוזרים לשדה הפעולה, כשהם נמצאים באווירה ציונית, יחשבו ויפעלו בהחלטותיהם ובמעשיהם לטובת שרשרת הדורות, לא רק למען החולייה בשרשרת. הם ישמשו סוכני תקווה במרחבי העשייה המעצבים את המדינה".
"בתוכנית הגדרנו את אתגרי הציונות בעת הזו בשלושה צירים ציר התודעה הציונית, ציר המנהיגות וציר חדשנות. בציר התודעה אנו מבקשים שהעמית ידע לענות על השאלה 'למה' אנחנו פה? למה בעצם לא אוגנדה? זו שאלת הייחוד והייעוד האישית והלאומית של כל אחד. כשיש למה חזק, ה'איך' הופך לאפשרי, וזה מה שמבדל אותנו מתנועות מנהיגות אחרות". כך, לצד חיזוק העלייה, ההתיישבות והביטחון, שהם אקטואליים תמיד, תוכניות הקרן עוסקות בחמישה אתגרים ציוניים משמעותיים בעת הזו: הרוח, המשילות, הלכידות הפנימית, האמון וסוגיית ירושלים. "העמיתים נחשפים לכל אתגר ואתגר ומתמודדים עימם מתוך תחושת דחף שהמפעל הציוני לא סיים את תפקידו".
החולשה הציונית - נקודת תורפה אסטרטגית
שהם-הילדסהיימר, תושבת ירושלים, מגדירה עצמה ציונית גאה ומחוברת מאוד למקום, לעם, למורשת, ובה בעת אדם מכיל, פתוח, מחבר ואוהב אדם. "אני מגיעה אחרי קילומטרז' של פיתוח והובלת תוכניות ארציות למנהיגות, בהן תוכנית להכשרת דירקטורים ופיתוח מנהלים ברשויות ובארגונים ציבוריים ועסקיים. מה שעברתי עד היום הכין אותי לעשייה בקרן, שהיא בעצם חיבור בין הציר האישי של תודעה ציונית מגובשת לבין הציר המקצועי של פיתוח והצמחת מנהיגות. אנחנו מבקשים לעשות לשורות ההנהגה את מה שהמכינות הקדם צבאיות עשו לנוער בישראל – להזריק במנהיגות ובמנהיגים שלנו מנה גדושה של ציונות.
7 צפייה בגלריה
תוכנית "סיני" למנהיגות ציונית במסע באירופה בעקבות הציונות, תשפ"ד 2024
(צילום: אלבום פרטי)
המחשבה שהציונות סיימה את תפקידה היא טעות, זו משימה יומיומית, ובכל החלטה ופעולה צריך לבדוק איך משרתים את התכלית הנעלה הזו", היא אומרת.
בהתאם לכך, תוכנית "סיני" שמפעילה הקרן למנהיגות ציונית, אשר הגיעה אל סיומה המוצלח והמרגש בימים אלה ממש, מיועדת לדרג ניהולי במגזר הציבורי, החברתי והעסקי, ומתקיימת אחת לשבועיים במשך חצי שנה. התוכנית מציעה מסע אישי ולאומי אל האתוס הציוני והסיפור היהודי, באמצעות לימוד ושיח סביב שאלת ה"למה", סיורים ומפגשים בלתי אמצעיים עם אתגרי המפעל הציוני ברחבי הארץ, לצד מסע בעקבות הרצל והתנועה הציונית באירופה, מבודפשט, דרך וינה ועד בזל והקונגרס הציוני הראשון. בקרוב תפתח הקרן תוכנית נוספת, "נבו", המיועדת גם היא לדרג הניהולי בשלושת המגזרים.
7 צפייה בגלריה
תוכנית "סיני" למנהיגות ציונית במסע באירופה בעקבות הציונות, תשפ"ד 2024
(צילום: אלבום פרטי)
בראש התוכניות עומד איתי מדינה, לשעבר ראש אגף במוסד, כאשר גם חברי המועצה הציבורית משתתפים בהכשרה ובהעברת התכנים. "הרב-ממדיות חשובה לנו מאוד. אנחנו כמו אוצר במוזיאון, מביאים את האומנים הטובים ביותר עם הגיוון הגדול ביותר, מובילי דעה ודרך מרכזיים בחברה הישראלית, המלמדים לצד אתגרי הציונות בת זמננו גם על מנהיגות והשפעה, על מיומנויות ואומנויות בעולם החדש. כדי לעמוד בהצלחה במבחני דורנו, משימתנו ההיסטורית היא לפעול לחיזוק המנהיגות הציונית הישראלית, מנהיגות עם מנה גדושה של ציונות", מסכמת שהם-הילדסהיימר.
