"הכלכלה הישראלית חזקה ויציבה. יש לה יסודות כלכליים חזקים ובריאים. אנחנו מובילים עולמיים בחדשנות וטכנולוגיה. המשק הישראלי ידע לתפקד ולהתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור לשגשוג במהירות. אין לי ספק שכך יהיה גם הפעם". כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בפאנל המרכזי של ועידת המחקר השנתית של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) המתקיימת בוושינגטון.
בפאנל השתתפו גם יו"ר הפדרל ריזרב ג'רום פאוול; מספר 2 בקרן, גיטה גופניאט (לשעבר הכלכלנית הראשית בקרן); הכלכלן הראשי הנוכחי של הקרן, ד''ר פייר אוליביה גורינשאס; ופרופ' קנת' רוגוף, אחד מבכירי הכלכלנים בעולם ואף הוא כלכלן ראשי בקרן. ירון חתם את נאומו ואמר: "ישראל תנצח ויש לה את המרכיבים הנכונים כדי לחזור לפוטנציאל הכלכלי הגדול שלה".
אמירותיו של הנגיד חריגות לנוכח העובדה כי בקרב כלל הכלכלנים, לרבות כלכלני האוצר והכלכלכנים הישראלים הבכירים, ההערכה היא כי התאוששות - בניגוד לסבבים אחרים ובניגוד לקורונה - תהיה איטית הרבה יותר ולמשק ייקח הרבה יותר זמן להתאושש.
"במהלך השנים גילתה ישראל מדיניות פיסקלית (תקציבית) אחראית כפי שעולה מתוואי הירידה העקבי של יחס חוב-תוצר. ישראל נכנסה למלחמה עם פוזיציה פיסקלית איתנה מאוד: יחס חוב-תוצר של קצת פחות מ-60% תמ"ג וגירעון תקציבי שהיה צפוי להיות בסביבות 1.5% מהתמ"ג ב-2023, בעקבות עודף תקציבי ב-2022", אמר ירון. "אין ספק שלמלחמה יהיו השלכות פיסקליות והיא תייצר לחצים תקציביים. על פי תחזיות ראשוניות של מחלקת המחקר שלנו - שכמובן מלוות באי ודאות קיצונית, ובהנחה שהמלחמה מתרכזת בעיקר בגבול הדרום ותימשך עד סוף השנה הנוכחית - צמיחת התוצר צפויה להצטמצם בכ-1% ב-2023 ו-2024 ויחס חוב-תוצר צפוי לעלות לקצת יותר מ-65% עד סוף 2024, מכיוון שהעלויות גדולות מהצפוי בתחילה".
ירון בעצם חזר על התחזיות המוכרות - והמאוד אופטימיות ביחס לגופים הכלכליים האחרים - לפיהן הצמיחה תרד ל-2.3% השנה ול-2.8% בשנה הבאה. נזכיר כי בשיחה שערך המשנה לנגיד אנדרו אביר בשבוע שעבר מול משקיעים זרים שארגן בנק הפועלים, הוא חשף כי הכוונה המקורית של חטיבת המחקר של הבנק היתה להעלות את הצמיחה אל מעל 3% השנה, כך שבעצם תחזית של 2.3% השנה שהתפרסמה ב-23 לאוקטובר (כשבועיים אחרי המתקפה של החמאס) כבר מגלמת את אותה הערכה של ירון על ירידה של 1% בצמיחת התוצר (לא בתוצר).
אגב, גידול של יחס חוב-תוצר מ-60% כעת ל-65% בעוד שנה וחודש משמעו זינוק של כ-100 מיליארד שקל בחוב, כלומר ירון כן רואה אירוע פיסקלי מז'ורי עבור המשק. בהקשר הזה אמר הנגיד כי "ישראל נמצאת במלחמה כבר למעלה מחודש. מעל ומעבר להשלכות האנושיות, הביטחוניות והפוליטיות העצומות, אין ספק שמדובר בהלם גדול לכלכלה - למשקי בית, לעובדים ולעסקים. המדיניות הכלכלית-פיסקלית ומוניטרית, שאותה אנו בבנק ישראל מובילים נוקטת בפעולות הנדרשות על מנת להקל על הקשיים הנלווים לתקופות מאתגרות אלו".
הנגיד סיקר בפני הקהילה הכלכלית הבינלאומית את הצעדים שבנק ישראל נקט מאז מחדל ה-7 באוקטובר והדגיש את החשיבות של עצמאות הבנק המרכזי הישראלי: "שלל צעדי מדיניות זה שנקט בנק ישראל בחודש האחרון חושפים את העצמאות הנחוצה והמספיקה שממנה נהנה הבנק המרכזי וכי יש לו מנעד כלים מוניטריים הולמים שיכולים להבטיח יציבות פיננסית. ההתפתחויות בשווקים מצביעות גם על כך שהציבור מבין שבנק ישראל נהנה מהעצמאות הנדרשת על מנת לנקוט בצעדים הנדרשים בזמנים אלו".
לגבי הריבית, רמז ירון כי ככל שהוא פועל בשוק המט"ח (מוכר דולרים), בנק ישראל לא מתכוון להוריד ריבית: "הימנעות מהורדת הריבית עולה בקנה אחד עם הפעילות בשוק המט"ח למתן את תנודות הפיחות גדולות", אמר, וציין כי הצעדים שנוקט הבנק מול המגזר הבנקאי מאפשרים בפועל הקלות מוניטריות מסוימות, אך מכוונות למי שזקוק להן ביותר, מבלי לפגוע בצורך להתמודד עם עלייה בפרמיית הסיכון בשווקים הפיננסיים". הוא הדגיש כי למרות שהשקל סבל מפיחות חד בתחילת האירוע, "כעת הוא חזר לרמה שלפני המלחמה".
ירון חזר על קריאתו לממשלה לבצע הסטות תקציביות כדי לממן את עלויות המלחמה: "המדיניות הפיסקלית היא כמובן מרכזית ומכרעת ליכולת של המשק להתגבר על המשבר הזה ולחדש את הצמיחה בטווח הבינוני והארוך. הממשלה עובדת על תוכניות תמיכה תקציבית שונות שהבנק ממלא תפקיד מרכזי בייעוץ, בתפקידו כיועץ הכלכלי לממשלה. הבנק הצהיר על החשיבות של מציאת איזון אחראי בין תמיכה במשק לבין שמירה על מצב פיסקלי איתן. למרות שברור שהצרכים הפיסקליים הכוללים יגדלו, העצה של הבנק הייתה לנצל את תקציב 2023, אך להפגין אחריות פיסקלית על ידי הכנסת מספר התאמות חשובות וקיצוץ בפעילויות הפחות נחוצות בתקציב 2023 ו-2024".
