המודעות לחשיבות המיחזור הולכת וגדלה, ול־70% מהישראלים כבר יש פחים כתומים ליד הבית. האם אתם יודעים מה קורה עם האריזות אחרי שהן נאספות מהפח הכתום? ואיך משתלבת טכנולוגיה בעולם האשפה?
בפחים כתומים מונפים רבים הותקנו חיישני נפח ותנועה, המעבירים מידע בזמן אמת ותומכים במתן שירות מיטבי לתושב וגם ביעילות תפעולית. באמצעות חיישני הנפח יודעים לבצע פינוי בזמן הנכון. חיישן הנפח הוא למעשה חיישן אולטרסאוני (חיישן מרחק) המחשב את המרחק מקצה הפח אל הפסולת הנמצאת בתוכו וממיר את המרחק לנפח. החיישן מנסה להתגבר על בעיות שיכולות לנבוע מצורת פיזור הפסולת בתוך הפח, בכך שהוא דוגם את המרחק בכמה כיוונים ומחשב ממוצע לנפח הנותר. באמצעות חיישני התנועה מוודאים שהפח אכן פונה. כל חיישן מצויד בכרטיס SIM אשר שולח, באמצעות תקשורת סלולארית, דיווח למערכת ניהול המידע שאליה מחוברים תמיר והרשות המקומית.
בהתאם לנתונים הנאספים במערכת הניהול, נבנית תוכנית פינוי ייחודית ומותאמת בכל יום פינוי. משאית הפינוי לא יוצאת כבעבר לפינוי פסולת בכל השכונות לפי סדר קבוע, אלא בצורה חכמה ויעילה. בבוקר פינוי הפחים פותח הנהג את הטאבלט שמותקן במשאית הפינוי, מתחבר אל מערכת המידע, ומקבל ממנה תוכנית עבודה ייעודית לאותו הבוקר. לא רק שהמערכת בונה תוכנית פינוי לפי נפח המילוי של כל פח, היא גם יודעת אחרי כמה פחים שיפונו תתמלא המשאית. בנוסף היא מתכננת לנהג מסלול נסיעה אופטימלי באמצעות אפליקציית WAZE, כך שהפינוי יהיה יותר מהיר ויעיל בפחות זיהום אוויר.
מעבר ליעילות הפינוי, המערכת מסייעת לנו ללמוד יחד עם הרשות כיצד לפזר את פריסת הפחים באופן האופטימלי ביותר, היכן יש צורך בהוספת פחים ובאילו שכונות קצב מילוי הפחים נמוך מהמקובל בעיר ויש צורך בהגברת ההסברה.
באופן דומה, נמצא פתרון שיחזק את השירות ואמון הציבור גם בקרב תושבים שיש להם עגלות/פחים כתומים בחדרי האשפה, וזאת לאחר שנתיים של הליך נרחב ופיילוט עם מצלמות על משאיות שמפנות פחים כתומים. בשיטה זו מותקנות מצלמות וידאו על גבי המשאיות ביום הפינוי של האריזות מהפחים הכתומים, ומתעדות את מהלך הפינוי. בעזרת טכנולוגיה ייחודית פורצת דרך, צילום הווידאו מפוענח באמצעות אלגוריתם זיהוי תמונה ובינה מלאכותית, והופך למידע המשרת אותנו ואת הרשות המקומית ללמידה על יעילות הפינוי ומתן שירות טוב לתושבים.
הפרדה ל-7 חומרים שונים
לאחר שמשאית הפינוי אספה את פסולת האריזות, היא נוסעת אל אחת מתחנות המיון, הממוקמות בראשון לציון ובעפולה. מערכות משקל, המחוברות בממשק ישיר למערכות המידע של חברת המיחזור, שוקלות את משאיות הפינוי בכניסתן לתחנה, ופסולת האריזות נפרקת ומועמסת על גבי מסועים, שלאורכם היא מתמיינת בהתאם לסוג החומר שממנו עשויות האריזות. האריזות מופרדות ל־7 חומרים שונים, 4 מהם ממוינים באופן טכנולוגי ללא מגע יד אדם.
מפריד בליסטי, מפריד בין אריזות דו־ממד (שקיות פלסטיק בעיקר) לאריזות תלת־ממד (מתכות ואריזות פלסטיק); עיניים אופטיות שולחות גל אינפרה אדום אל האריזות התלת־ממדיות, ובהתאם לחתימה האופטית של הגל החוזר, הן מזהות את סוגי הפלסטיק השונים ומפרידות את האריזות לפי סוגי הפלסטיק; מגנט ענק מפריד את אריזות המתכת; ושואב שקיות מושך אליו את כל שקיות הפלסטיק.
לאחר שהופרדו לסוגי חומרים שונים, כל חומר נכבש לקוביות גדולות (באלות) העשויות מחומר זהה, ומשם הן מופנות אל מפעלי המיחזור השונים הפועלים ברובם בישראל, לטובת התעשייה המקומית. באמצעות טכנולוגיות מחזור הופכים מפעלי המיחזור את האריזות לחומרי גלם, שמהם נוצרים מוצרים חדשים, כמו כבלי תקשורת, מוטות ברזל לבנייה, צינורות השקיה, עציצים, אדניות ועוד.
רני איידלר, מנכ”ל תמיר: “כחלק מהאסטרטגיה של תמיר, אנו שואפים לקדם ולפתח שימוש באמצעים טכנולוגיים מתוך מטרה לחזק את אמון הציבור, למנוע פחים מלאים בחדרי האשפה וברחובות, ולהפוך את ניהול הפינוי והמיחזור ליעיל ומדויק יותר. אנו מחפשים כל העת הזדמנויות טכנולוגיות ומקדמים פיתוח של אפליקציות לטובת נושא זה, כדי לייצר כלכלה מעגלית תומכת מיחזור וצמצום הטמנת אריזות בקרקע, החל בשלב הפינוי והמיון עד ליצירת מוצר ואריזה חדשים".
