בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אם לפעוט בן כשנתיים על החלטה שהתירה לאביו להיפגש עמו ללא פיקוח. ההחלטה המקורית התבססה על חוות דעת מומחה שלא נחשף לדו"חות של פסיכולוגים שטיפלו באב, ואף שתיקן בסופו של דבר תיקן את הערכתו, השופט שאול שוחט קבע שמדובר בפגם ויש למנות מומחה חדש.
בני הזוג נפרדו לפני כשנתיים והתגרשו רשמית בשנה שעברה. מאז אוקטובר 2021 מתנהלת בבית המשפט למשפחה תביעת האם לקביעת האחריות ההורית וקביעת זמני השהות עם הילד. כל אחד מהצדדים העלה טענות קשות ביחס לאחר: האם טענה שהאב פרנואידי, מסוכן, סובל מפוסט טראומה ואלים כלפי עצמו וכלפי סביבתו. האב טען מנגד שהאם סובלת מדיכאון לאחר לידה ואינה מסוגלת לטפל בילד לבדה.
בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה לעריכת חוות הדעת לעניין מצבם הנפשי של הצדדים ויכולתם לקיים זמני שהות עם הקטין ללא סיכון. המומחה קבע כי ביחס לאם אין עדות להפרעת אישיות או פסיכופתולוגיה נפשית. ביחס לאב נקבע כי אין עדות להפרעה נפשית ולמסוכנות ואין להגבילו במפגשים עם בנו.
אלא שבהמשך התברר שבפני המומחה לא עמדו דו"חות של פסיכולוגים שטיפלו באב. לאחר שאלה עוברו אליו, הוא תיקן את חוות דעתו. הוא ציטט מהם תיאורים קשים ביותר לגבי האב אך חזר על מסקנותיו ושלל את האבחנות של הפסיכולוגים לגבי פוסט-טראומה, הפרעה אנטי סוציאלית ומסוכנות.
בית המשפט לענייני משפחה אימץ את חוות הדעת והתיר מפגשים בין האב לבנו ללא פיקוח. האם הגישה בקשת רשות ערעור שבה טענה כי בית המשפט שגה כשלא פסל את חוות הדעת המתוקנת. היא ציינה שההחלטה מנוגדת לפסיקת בית המשפט העליון שלפיה כשמומחה נותן חוות דעת המסתמכת על מידע חלקי - הפגם שביסוד חוות הדעת הראשונה לא נרפא באמצעות חוות דעת מתוקנת, שכן יש חשש שהמומחה יתקשה לשנות באופן קיצוני את הערכתו הראשונה. היא הוסיפה שהמומחה הסתמך על טענותיו המופרכות של האב ולא ערך כל בדיקה כדי לאמת אותן.
ואכן, שופט המחוזי שאול שוחט קיבל את הערעור. הוא ציין כי הדו"חות הטיפוליים שהמומחה לא התייחס אליהם בחוות דעתו הראשונה אינם בגדר "עוד" חומר רפואי, אלא החומר הרפואי העיקרי שתומך בטענות האם באשר למצבו הנפשי של האב שמלמד על מסוכנות מצדו.
מדובר בדוחות שנערכו על ידי פסיכולוגים שונים שפגשו וטיפלו באב עם פרוץ המשבר הזוגי ועד סמוך לפתיחת ההליך המשפטי. מהדוחות עולה כי במהלך הטיפול הפסיכולוגים נחשפו להתנהגות מדאיגה ביותר וחששו מאוד לשלום האם והילד.
אחד הפסיכולוגים ציטט התבטאויות קשות של האב: "מצב מלחמה... מטרת חיי להרוס לה את החיים... בזמן האחרון אני רוקם מזימות... אין לי עוד כלום בחיים האלו... מבחינתי יש רק נקמה שמחזיקה אותי".
גם שני המטפלים התרשמו שהאב סובל מפוסט טראומה קשה בעקבות פיגוע שלו היה עד כשהיה בן 15, ובו איבד שניים מחבריו הטובים. השופט קבע שההתייחסות שניתנה לדו"חות בחוות הדעת המתוקנת אינה מרפאת את הפגם שנפל ביסוד חוות הדעת הראשונה. הוא פסל את חוות הדעת וקבע שבית המשפט ימנה מומחה אחר. האב חויב בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקשת: עו"ד יאיר לנדאו, עו"ד נורית מן
• ב"כ המשיב: עו"ד אביטל חורף ואח'
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין