במסגרת הפעולות שיבצע משרד האוצר להקטנת הגירעון הגדול בתקציב המדינה, עומדת רשות המיסים לחייב אלפי חברות בארץ לחלק השנה דיבידנד לאחר שלא עשו כך לעתים 10-15 שנים. התוכנית היא לגבות מס מחלוקת הדיבידנד בסכום של כ-5 מיליארד שקל ואף יותר בשנת 2024. כך נודע היום (א') ל-ynet.
בשל המלחמה יגיע הגירעון בתקציב המדינה השנה ל-111 מיליארד שקל, כאשר במשרד האוצר מחפשים מקורות מימון ל-67 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד הגירעון. התוכנית לגביית מיסים של מיליארדי שקלים נועדה להפחית את הגירעון בשיעור משמעותי יותר מחלק מהתוכניות שהועלו לאחרונה במשרד האוצר ושאת רובן לא מאשרים ראש הממשלה ושר האוצר, שמעדיפים להימנע מצעדים "מעוררי מחלוקת" שיעוררו עליהם את זעמם של המצביעים הפוטנציאליים. על ההצעות האלה נמנות הטלת מס על קרנות ההשתלמות, העלאת שיעור מס ערך מוסף באחוז או ביטול הפטור ממס ערך מוסף על ירקות ופירות באילת.
2 צפייה בגלריה
רשות המסים בישראל
רשות המסים בישראל
רשות המיסים בישראל
(צילום: יובל חן)

כדי להפעיל את המנגנון שיחייב את החברות לחלק דיבידנד, על פי סעיף הקיים בחוק אך לא מופעל למעשה, כבר מקימים ברשות המיסים בימים אלה ועדה מיוחדת שתדון בכל אחת מהחברות ולחייבן, למעט במקרים חריגים, לחלק דיבידנד ולשלם את המס עליו. המשמעות היא שהמס של חברה כזאת יוכל להגיע למעשה ל-46%, כולל 23% מס חברות שמשולם ממילא.
מה זה בעצם דיבידנד? דיבידנד הוא תשלום שעל חברה להעביר מתוך רווחיה לידי כל בעלי מניות החברה. מטרת כל חברה קיימת היא ליצור בעת פעילותה רווחים ולחלק אולם לבעליה, כאשר כל בעל מניות הוא למעשה בעלים על חלק מסויים של החברה, גם אם לעיתים על חלק מצומצם מאד. חברה אמורה לחלק את רווחיה בפעם לפעם לחבריה (רוב החברות הגדולות מחלקות פעם בשנה ולעתים גם יותר מכך) אך מותר לחברה גם להותיר כספי רווחים בקופתה כאשר המטרה העיקרית היא לעשות בהם שימוש להשקעות ולהרחבת החברה או העלאת שכר עובדיה. דיבידנד היא מילה שבאה מהשפה הלטינית ופירושה הוא "מה שיש לחלק".

בעיקר חברות קטנות

משמעותו של הצעד שמתכננים ברשות המיסים היא חיוב חברות, בעיקר קטנות שלא נוהגות לחלק דיבידנד ושצברו רווחים גדולים, לעתים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, ולא משקיעות את הכסף בחברה וכהגדרת רשות המיסים "לא עושות דבר לטובת המשק עם הכסף" – לחלק דיבידנד לבעלי המניות.
חברה כזאת יכולה אפילו להיות של בעל מינימרקט שרשם אותו כחברה ואין לחברה כל צורך בכסף שנשאר בקופתה בעת שהכסף לא מושקע בפעילות עסקית של החברה ובפיתוחה. "המטרה בחברה כזאת היא למעשה רק לחמוק מתשלום המס במשך שנים. 23% מס חברות משולם על ידה, אך לא מס על דיבידנד שעליה לחלק והיא לא מחלקת", הסביר גורם ברשות המיסים.
הוועדה החדשה שהוחלט להקים, ועתה עוסקים באיושה, תוכל על פי חוק להכריח את חברות מעטים לחלק דיבידנד, אלא אם בעליה יופיע בפני הוועדה ויוכיח שהוא מבקש לבצע השקעות בחברה ולעשות בכסף שנשמר בה פעילות עסקית.
שיטת המס בישראל מבוססת על מיסוי דו שלבי: בשלב הראשון מוטל מס החברות בשיעור של 23%.
בשלב השני, במועד חלוקת הדיבידנד לבעלי המניות היחידים של החברה, מוטל מס בשיעור של 30% על בעל מניות מהותי (החזקה של 10% לפחות מהון המניות של החברה) ו-25% ביתר המקרים. בנוסף על המס על הדיבידנד עשוי להיות מוטל על המניות מס על הכנסות גבוהות (מס יסף) בשיעור של 3%.

2 צפייה בגלריה
תשלום חשבונות בעבודה מהבית
תשלום חשבונות בעבודה מהבית
"פוטנציאל לגביית מיליארדי שקלים"
(צילום: Shutterstock)
מועד חלוקת הדיבידנד מותנה במדיניות חלוקת הדיבידנד של החברה, שנקבע על ידי הדירקטוריון של החברה. לכן, השלב השני של מיסוי ההכנסה עשוי להידחות למועד עתידי לא ידוע תוך הפחתה והימנעות ממס במשך שנים רבות.
כדי להתמודד עם תכנון המס שבו נדחית חלוקת הדיבידנד על מנת להימנע באופן לא ראוי מתשלום מס, חוקק תיקון מספר 235 לפקודת מס הכנסה, במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), שבו תוקן בין היתר סעיף 77 לפקודה. זה מאפשר למנהל רשות המיסים להורות על חלוקת רווחים לא מחולקים של חברת מעטים, בכפוף להתקיימות של תנאי הסעיף.
סעיף 77 לפקודה מאפשר למנהל רשות המיסים לראות ברווחים הבלתי מחולקים של חברה מסוימת, כאילו חולקו כדיבידנד לבעלי מניותיה.

עובדים יגוייסו לצורך הפעלת הוועדה

ל-ynet נודע כי הנתונים ברשות המיסים מצביעים על רווחים צבורים שלא חולקו בסכומים ניכרים, ועל פי הערכות סכום הרווחים הצבורים עומד על עשרות מיליארדי שקלים, כך שקיים פוטנציאל של גביית מיליארדי שקלים מהפעלת סעיף 77.
על מנת לייעל את האכיפה והגבייה, רשות המיסים מגבשת בימים אלה נוהל חדש להפעלת סעיף 77 לפקודה, כולל רשימת מועמדים שישמשו כחברי הוועדה המייעצת החדשה למנהל רשות המיסים בהפעלת סמכותו על פי הוראות הסעיף.
בנוסף, לצורך הפעלה יעילה של הסעיף, הרשות גם מתכננת להקצות לצורך איתור וביקורת על התיקים המתאימים, כוח עבודה ייעודי ולגייס לשם כך עובדים שזה יהיה תפקידם ברשות המיסים.
עוד נודע שהצעה שהועלתה על ידי גורמים ברשות להעניק הנחה ממס לחברה שתסכים ביוזמתה לחלק דיבידנד השנה, הורדה בימים האחרונים מסדר היום, משום שהדבר יכול היה לקצץ סכומי כסף גדולים מהכנסות הרשות, בה בשעה שזו יכולה לחייב כל חברה קטנה לחלק דיבידנד לפי חוק.
רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר אומרת כי "המהלך המוצע של רשות המיסים לתשלום דיבדנד כצעד לשחרור כספים שנצברו, אשר יסייע לצמצום הגירעון הוא מתווה נכון שגם המלצתי עליו. אלא שיש מספר קשיים ביישום המוצע.
"המלצתי מתמקדת בחברות הגדולות ולא בחברות קטנות. כמו כן, יש לעודד ולא לחייב חלוקה, אלא לתת תמריץ של הקלת מס מסוימת, כך שהחברות הגדולות שצברו רווחים בהיקף גדול, יהיו מעוניינות מרצונן לבצע מהלך שישתלב עם האינטרסים שלהן עבור בעלי המניות ובד בבד יועיל למשק ולצמצום הגירעון.
"הצעת הרשות כעת תכניס עשרות ואולי אף מאות חברות לתהליכי שומה ממושכים, תהליך שיצריך כוח אדם רב ותשומות רבות עד למפגש עם הכסף, ולכן כדאי לייעל ולשפר וניתן גם להציע הטבת מס מסוימת לכל מי שצבר רווחים של מעל חמישה מיליון שקל ויחלקם כדיבדנד".