"קשה לעמוד על הקשר שבין השכלה למינוי מנכ"ליות ויו"ריות בישראל, לאור האחוז הנמוך מאוד שלהן במשק הישראלי", אומרת פרופ' אסנת ליפשיץ, סגנית הדיקאן בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, וחוקרת בתחום כלכלת עבודה משפחה והגירה, כשהיא נדרשת לקשר שבין תחום הלימוד לשילוב נשים בתפקידים בכירים בעולם העסקי. "לפי סקר של לינקדאין שנעשה ב-2018, רוב המנכ"לים/ות באים מרקע של לימודי כלכלה, מנהל עסקים, מדעי המחשב, אבל אין בסקר פילוח לפי מגדר לאור תצפיות בודדות של נשים. לדעתי, צריכה להיות השכלה רלוונטית, אבל היא רק צעד ראשון. יש עוד הרבה מעבר לזה".
בכל זאת, מה תמליצי לנערות ללמוד אם הן יאמרו לך, שהן רוצות להיות מנכ"ליות או לשאת בתפקידים בכירים בעולם הכלכלה?
"אמליץ ללמוד כלכלה ומנהל עסקים או מדעי המחשב, כי זה יגדיל את הסיכויים שלה להתקבל לעבודה כזו. יש פה הערה לגבי השכר עם בשורה טובה: כשנשים ממונות לתפקידים בכירים, התואר מהווה רק כמחצית מהשכר. החלק השני הוא היזמות, היכולות, הכישורים, תכונות שגורמות להן להתבלט. יש לציין, שככל שעובר הזמן, המשקל של ה'סופט סקילס', אותן מיומנויות רכות, כמו תקשורת אוראלית, ניהול אנשים, וניהול זמן, הולך וגדל. חברות הייטק היום לוקחות בוגרות בפילוסופיה וספרות לתפקידים מיוחדים".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מי שלא בטוחה לגבי חובת הקשר הישיר שבין לימוד מקצועות אלו באקדמיה לשילוב בשוק העבודה כמנכ"לית ולגבי ההצלחה בתפקיד, היא ליאת שקד. כמנכ"לית סופרסונס, עסק חברתי, שפועל לקידום נוכחות נשית שוויונית בצומתי הכרעה והשפעה, וכמי שגם אחראית על תוכנית הדגל של הארגון, "ביה"ס למנכ"ליות העתיד", השקפתה די ברורה: "השכלה רלוונטית, כמו מנהל עסקים או ראיית חשבון וכלכלה, עדיפה, לפחות עבור המעסיקים, אבל בניגוד לפעם, היום זה לא מחויב המציאות. האתגרים של היום הם ההזדמנות שלנו לשינוי. כי מה צריכה לדעת מנכ"לית טובה? להתמודד עם המשבר הבא. אז משנה אם היא מגיעה מרקע של מנהל עסקים? כדי לדעת להתמודד נכון עם המלחמה, כמו עם הקורונה, ועם טכנולוגיות שמשתנות כל שבוע, את לא באמת צריכה את כל הדברים היבשים כמו שפעם היה מקובל לחשוב. השיח על העולם המודרני משתנה. היום הניסיון המקצועי הרבה יותר חשוב".
איך זה בא לידי ביטוי בבית הספר למנכ"ליות העתיד?
"ביה"ס הוקם עבור נשים שאפתניות, שמעוניינות להתפתח בעולם העסקי לתפקידי ניהול בכירים, וכדי להעלות את מספר הנשים הלוקחות חלק בניהול כלכלי ועסקי. מדובר בנשים, שיודעות שיש להן יכולת להשפיע, לנהל, להוביל תהליכים, שמתוסכלות מהמקום בו הן נמצאות, מרגישות תקועות ורוצות להתקדם, ולהרחיב את טווח ההשפעה שלהן. התוכנית רצה באמצעות שיתוף פעולה עם גופים, כדוגמת התעשייה הקיבוצית, כלל לביטוח והתעשייה האווירית, שנותנים את החסות ומשלבים את הנשים הבוגרות בתפקידים בכירים אצלם בארגון. עלות למשתתפת נעה בין 5,000-6,000 שקל, כשעד היום יש לנו 380 בוגרות. כחלק מהקבלה לביה"ס, אנחנו מסתמכות על הניסיון הקודם של המועמדות".
גם נשים אלו התקבלו לעבודה לפי התואר?
"גם זה קצת משתנה. אתמול סיפרה לי מישהי, שהמנהלת החדשה שלה בחברת סייבר היא פסיכולוגית קלינית, ושהיא מנהלת מדהימה, שיודעת לקרוא סיטואציות, וזה משהו שלא לומדים באוניברסיטה. תהליך השינוי עדיין לא מתקיים בחברות הכי גדולות ולא בדרגים הכי גבוהים, אבל הוא קורה".
בכל זאת. מספר המנכ"ליות היום בחברות הציבוריות עומד על פחות מ-5%, למרות ההשכלה ולמרות הקורסים שלכן.
"אכן, יש פה כשל שוק. לצערי, בחברות הציבוריות פנינו אחורה ומספר המנכ"ליות הולך ויורד. אנחנו כל הזמן בודקות ולוקחת על עצמנו אחריות, ואני שואלת את עצמי איך אי אפשר לשנות מצב כאן ועכשיו, אבל זה לא רק אנחנו. הפעילות שלנו היא בעלת ערך לעתיד, וזה לוקח זמן וצריך סבלנות. נקודה נוספת היא הנשים עצמן, שחייבות לדעת לשווק ולמתג את עצמן".
כלומר?
"אם עד היום סמנכ"לית שעבדה קשה מאוד ולא הרימה את הראש, והצליחה במשימות, אבל לא עבדה בניהול המוניטין שלה, לא משנה איזו עבודה מעולה היא עשתה, מישהו אחר כנראה ייקח על זה קרדיט, וסביר שזה יהיה גבר. אחד הדברים שאנחנו מלמדים זה סטוריטלינג. חשוב להיות טובות כי חשוב, אבל גם חשוב לדעת לספר את זה ולשווק את עצמך. למשל, כדאי לקחת אותך לתפקיד בכיר, למרות שיש לך תואר בעבודה סוציאלית. בואי ותסבירי ותוכיחי, שזה שאת עובדת סוציאלית, זה בדיוק מה שהחברה המחפשת צריכה".
אתן מצהירות ככאלו שמאמינות במשפט אפריקאי: "אם את רוצה להגיע מהר, לכי לבד. אם את רוצה להגיע רחוק, לכי ביחד", רק שלא תמיד יש במחוזותינו פרגון נשי, שיכול לסייע לנשים להגיע לתפקידים בכירים.
"נכון, ואני מתבססת על דברים, שאמרו לי גברים. ברור להם שחלק גדול מהמנהלות הנשים טובות במיוחד. הן מקצועיות ויורדות לפרטים הקטנים, אבל לא יודעות לשווק את עצמן, ולא אחת את האחרת. אצל נשים אין את המושג של ה'חבר'ה', כמו אצל הגברים. אנחנו עדיין בוחרות בגברים, כי עדיין אנחנו לא מאמינות מספיק בעצמנו. זה חלק מהתהליך שאני מקווה שיסייע בעתיד להציב עוד ועוד נשים, שמגיע להן, בעמדות מפתח במשק".
"יש בעולם בכלל נטייה לקדם ולהעסיק אנשים שדומים לנו", מעניק פרופ' רון שחר, חוקר ישראלי בתחומי הכלכלה, השיווק, והסטוריטלינג, וראש תוכנית המצטיינים בבית הספר אריסון למנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן, את הזווית שלו. "אם שואלים אותי, הייתי ממליץ לכאלו שרוצות להצליח בעולם העסקי, ללמוד תארים במנהל עסקים ו/או כלכלה. בנוסף, אם הייתה פונה אליי אשה בנושא, הייתי אומר לה שהרבה תלוי בה. לצערי, נשים 'מורידות לעצמן' בעצמן. אמנם רואים את זה פחות, אבל עדיין, הרבה נשים לא יודעות להציג את עצמן נכון. מטריד אותי שלשמרנות יש דריסת רגל גדולה בעשור וחצי האחרון, ויש לה השפעה בהרבה חזיתות, גם בחזית הזו. יש גם קבוצות שמנסות למזער את תפקיד הנשים בחברה, אני מקווה שזה יעשה הפוך על הפוך".
"למנכ"לית חייבת להיות השכלה בתחום הכלכלי"
למולי אדן, מהנדס חשמל ובעל תואר בניהול עסקי בכיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שכיהן, בין היתר, כסגן נשיא בכיר באינטל העולמית ונשיא אינטל ישראל, ומשמש יועץ חדשנות לחברות הזנק, נראה טבעי לחבר בין תחום ההשכלה לתפקיד ולעיסוק: "כשהתואר שלי הוא בהנדסת חשמל, האם תתני לי לטפל באדם כפסיכולוג?", הוא מקשה. "למה לתת לך תפקיד במערכת כלכלית אם את לא יודעת להסתכל על מאזן? מנכ"לית, בכל תחום, חייבת שתהיה לה השכלה בתחום הניהול, הכלכלה ונושאים נוספים שרלוונטיים לתפקיד. כך כשמדובר במנכ"לית של עמותה, שחייבת לדעת ולהיות מסוגלת להסתכל על הארגון במבט כלכלי, ובוודאי כשמדובר בחברות של מיליארדים, למשל, חברת חשמל. זה הגיוני ומתבקש. בדיוק כמו שאני לא אתאים לסט מסוים של תפקידים עסקיים. לא כי אני גבר, אלא כי אין לי את ההשכלה המתאימה לתפקיד".
"במסגרת אינטל", הוא מוסיף, "שאלתי את עצמי, אם הסיכוי של אישה, שיש לה השכלה זהה לשל גבר, להיות מהנדסת מנכ"לית או דירקטורית, קטן משל הגבר רק בשל היותה אשה. תשובתי הייתה שלילית. זו שאלה חשובה, אבל אין לה קשר לקשר שבין מגדר להשכלה".
אגב, יש לציין, שהשכלתה של מקסין פסברג, ששימשה מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית, היא תואר ראשון בכימיה ובפיזיקה ותואר שני בכימיה שימושית, והיא החלה את הקריירה שלה בתחום הוראת הכימיה.
"אחד הדברים שהכעיסו אותי ומשכו את תשומת ליבי היה, שבתחילת תפקידי כמנכ"ל, היו בחברה רק 25% נשים", אומר אדן. "אם אני יוצא מנקודת הנחה, שמוח של אשה אינו נחות ממוח של גבר, הגיוני שאם אני מעוניין לגייס את המוחות 'הטובים' ביותר לפרויקטים אותם עלי לבצע, חציים תהיינה נשים. אמרתי לעצמי, שאם 50% מהעובדים אינן נשים, לא אוכל לתכנן את המוצר הכי טוב. זו תפיסה אגואיסטית, שמסתכלת על טובת החברה לא מתוך שאיפה לשוויון, אם כי גם שוויון צריך להיות. הגישה שלי לנשים בעולם העבודה במשך כל חיי איננה גישה פילנטרופית אלא עסקית, זו הגישה הנכונה. לנשים יש כישורים דומים לאלו של גברים, והשוני שקיים תורם למגוון דעות מגוון שהכרחי כשאתה נדרש לפתח נושאים בחזית הטכנולוגית ולהפגין יצירתיות. אני רוצה להאמין, שנשים כאלו לא יופלו לעומת גברים, רק בשל המגדר, ועדיין הן צריכות את ההשכלה הרלוונטית למקצוע".
אדן, שעוסק בחינוך בין שלל עיסוקיו, ונחשב לאחד מאבות התוכנית "חמש כפול שתיים", שמטרתה הייתה להכפיל את מספר זכאי בחינות הבגרות במתמטיקה ב-5 יח"ל, מייחס אחריות גדולה לבחירת ההשכלה האקדמית בקרב נשים, למערכת החינוך וגם לבית בו גדלות הבנות. "צריך שמערכת החינוך תפעל יותר בנושא", הוא אומר. "כדוגמה, להפנות יותר בנות ללימודי מחשבים, פיזיקה ורובוטיקה. כבר רואים תזוזה בנושא, אבל היא לא מספיקה. כיום כמחצית מזכאי בגרות 5 יחידות לימוד במתמטיקה הן בנות, זו הוכחה ברורה שיש להן את היכולת להתמודד עם מקצועות ריאליים בדיוק כמו לבנים".
אם כך, מדוע אחוז הבנות שמסיימות בגרות 5 יחידות במחשבים, פיזיקה ומקצועות ריאליים נוספים, נמוכה בהרבה?
"הבעיה אינה ביכולתן של הבנות, אלא בחינוך בבית ובמערכת החינוך. צריך שתהיה יוזמה של משרד החינוך, שתציב את לימודי המתמטיקה של 5 יח"ל, המחשבים, פיזיקה ורובוטיקה בקרב בנות, כמטרה חינוכית כדי לצמצם פערים. היום, כשבנות קוראות תיגר על כל דבר, למשל בצבא, ומשובצות בתפקידים שנחשבו פעם 'גבריים' בלבד, יש מקום להתחיל בהחדרת התפיסה הזו כבר מגיל צעיר. אין עוד מקום לביטויים כמו: 'הבן הוא המפרנס', או 'אשה צריכה להיות מורה, כי כך יותר קל לגדל ילדים', או לחשוב שעל אשה ללמוד ספרות ועל גבר ללמוד מנהל עסקים. אלו היו אמירות נכונות לפני 100 שנה, היום חייבים להרוג את הקלישאות האלו.
"זה יועיל לנשים להשתלב במגוון רחב יותר של תפקידים ובטווח הרחוק גם יתרום לכלכלת המדינה. אני אומר להורים, שאם הם מאמינים בשוויון, צריך להתחיל לחנך לכך כבר בגיל צעיר, לא רק בנות עם בובות ובנים עם מכוניות, ובוודאי שכך במערכת החינוך. כשאני מגיע להרצות בבתי ספר, אני מוצא את עצמי מתחנן בפני בנות, שילמדו 5 יח"ל מחשבים ופיזיקה. אני אומר להן, שלא משנה מה הן יבחרו לעשות כשיהיו גדולות, כי החיים כידוע, מתעתעים. אבל, אני מסביר להן, שאם העולם הוא מסדרון גדול עם הרבה חדרים, עם מנעולים סגורים, יש חדר לניהול, לפסיכולוגיה, למהנדס, למורה, לשחקן ולרופא, אני מעוניין, שיהיו להן את המפתחות לכל החדרים, שירצו לפתוח. נכון להיום, מספר הנשים בלימודים הגבוהים, שמסיימות מנהל עסקים או הנדסה יותר נמוך משל גברים, ומכאן ההשלכה אל התפקידים. זה עומד להשתנות, אני מקווה, בין היתר, כי מודל העבודה מהבית יקל על נשים".
מה לגבי אפליה מתקנת בהצבת נשים כמנכ"ליות או יו"ריות או בכלל בתפקידים בכירים במשק?
"אפליה מתקנת עלולה להיות חרב פיפיות. אני מאמין שאם לאישה וגבר יש כישורים דומים, יש מקום להעדפה מתקנת, שלפעמים היא טובה ונכונה. הבעיה קיימת, כשמציבים, למשל, מהנדסת תוכנה רק כי אישה, כשאין לה את הכישורים המתאימים. זה הורס את התחרות ומרע עם החברה, שבחרה כך. בחורות שיש להן יכולות, שיתקדמו, זה מגיע להן. מי שלא – לא, כי בסוף, אתה פוגע בשם של הנשים אם אתה לא עושה את זה נכון. את התיקון יש לבצע ע"י העלאת מספר הנשים בעלי ההשכלה הרלוונטית, היתר יבוא על מקומו באופן טבעי. מבחינתי, נדע שהשגנו את המטרה כשנראה שההורים ומערכת החינוך הפנימו את האתגר, כששיעור זכאיות בחינות הבגרות הריאליות יהיה 50%, שיעור בוגרות האוניברסיטאות והטכניון במקצועות הריאליים יהיה 50%, וכמחצית מהמנכ"לים וחברי הדירקטוריונים תהיינה נשים. זה דבר נכון ברמה הערכית, וגם ברמה הלאומית האגואיסטית, כי זה 'ישלם את עצמו'. כך גם תהיה יותר השפעה והכנסה לעובדת, וגם מדינת ישראל תצא נשכרת".
