לצד העלייה במחירי הדירות בשיעור של 0.7% בחודשים מאי־יוני 2024, מדד מחירי השכירות עלה בחודש יולי בשיעור של 0.4%, ובמהלך 12 החודשים האחרונים עלו המחירים ב־3.6% ברמה הארצית, כך לפי ניתוח נתוני הלמ"ס.
כאשר עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.6% ועבור שוכרים חדשים - דירות שבהן היתה תחלופת שוכר - נרשמה עלייה של 3.4%. במצטבר, ניתן לראות כי בניגוד לעלייה במחירי הדירות, שהפגינו לאורך כל השנה וחצי האחרונות תנודתיות רבה, בשוק השכירות המחירים עלו בקצב מתון יותר, אך עקבי. במהלך 2023 עלו מחירי השכירות בשיעור של 5.7%, אך העלייה נמשכה על פני כלל השנה בשיעור חודשי שנע בין 0.3% ל־0.7%. ניתן לראות כי דווקא ב־2024 - תקופה שבה מחירי הדירות שעטו קדימה - מחירי השכירות התמתנו מעט. במשך 7 החודשים הראשונים של השנה עלו מחירי השכירות בשיעור של 2.2% בלבד, עלייה ממוצעת של כ־0.3% בחודש בממוצע.
עוד עולה מהנתונים, כי שכר הדירה הממוצע בישראל עומד כיום על 4,677 שקל, והוא עלה בכ-1% בלבד בהשוואה לרבעון הראשון של השנה.
בחלוקה לפי ערים, ובהשוואה לרבעון הקודם, ניתן לראות כי קיימים הבדלים בין הערים השונות. כך, למשל, בערי הדרום אשקלון ואשדוד השינוי במחירי השכירות היה מינורי בלבד ברבעון האחרון, ובבאר שבע אף נרשמה ירידה קלה. בבני ברק חלה עלייה בשיעור של 1.4% ומחירי השכירות בעיר עמדו על ממוצע של 4,144 שקל בחודש. עלייה בשיעור דומה נרשמה גם בכפר סבא שם עמד שכר הדירה על 4,346 שקל לחודש, ובנתניה נרשמה עלייה של כ- 1%.
בהשוואה למחירי השכירות של רבעון מקביל אשתקד (הרבעון השני של 2023), בכפר סבא זינקו המחירים בשיעור של 8.1% ועמדו על 5,459 שקל בממוצע בחודש; באשקלון נרשמה עלייה בשיעור של 4.1% עם מחיר שכירות ממוצע של 3,435 שקל, בבאר שבע: 2,918 שקל, ועלייה של 2.6%; בבית שמש: 4,027 שקל ועלייה של 3.7%; בני ברק: 4,144 שקל, 5.2%; בבת ים: 4,082 שקל, 4.3%; בהרצליה: 6,386 שקל, 5%; בחדרה: 3,610 שקל, 4%; בחולון: 4,562 שקל, 3.2%; בחיפה: 3,154 שקל, 5.3%; בירושלים: 4,971 שקל, 5.8%; בנתניה: 4,346 שקל, 5.5%; בפתח תקווה: 4,685 שקל, 5.8%, בראשון לציון: 4,840 שקל, 4.6%; ברחובות: 4,457 שקל, 5.3%, ברמת גן 5,447 שקל, 5.2%; ובתל אביב מכיר השכירות הממוצע הוא הגבוה ביותר: 6,979 שקל בחודש, עם שיעור עלייה של 5.1%.
השוואה של נתוני השכירות לעליות במחירי הדירות לאורך זמן, מראה כי גם אם השינוי במחירים במשך השנה מתרחש בתזמון שונה, בסופו של דבר שני המוצרים - שכירות ורכישה של דירות - מושפעים מההיצע, ולכן מתכנסים לרמת שינויים דומה. לדברי פרופ' דני בן־שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת תל אביב, לאורך זמן רואים מגמת עלייה ברורה בשני המדדים: גם בדירות שנרכשו וגם בדמי שכירות. "מחירי השכירות עלו גם בתקופה שבה היתה התמתנות במחירי הדירות. אלה שני מוצרים תחליפיים. כלומר, רכישת דירה היא שילוב של צריכת דיור והשקעה בדיור, בעוד ששכירות היא צריכת דיור בלבד ובמובן זה מהווה מוצר תחליפי לרכישה".
לגבי השינויים שחווה השוק אומר בן־שחר, "בתקופה האחרונה ראינו בצורה מאוד ברורה כי כאשר הביקוש לדירות ירד הביקוש לדירות להשכרה עלה. עליות הריבית שהחלו לפני כשנתיים, הביאו לירידה ברכישת דירות בשוק שנבעה מריבית גבוהה ומהשפעת המלחמה, אבל בחצי השנה האחרונה משהו בפסיכולוגיה של השוק השתנה, הרוכשים הסתגלו לסביבת ריבית גבוהה והתחושה היא שמי שלא ירכוש עכשיו - יאחר את הרכבת כי היכולת לרכוש דיור בישראל הולכת ופוחתת, משילוב של ריבית גבוהה ומחירי דירות שעלו שוב". לגבי השכירות אומר בן־שחר: "רמות המחירים הגבוהות של הדירות לקנייה דוחקות משקי בית אל שוק השכירות. במצב בו היכולת לרכוש הולך ופוחתת, ניתן לצפות לשינוי מבני שבו נראה יותר משקי בית שפונים לשכירות כי הבעלות אינה בהישג ידם. ההשפעה העיקרית היתה ההיצע והגידול הטבעי הדורש 55 עד 60 אלף דירות חדשות בשנה, ולכן הפתרון היחיד הוא ייעול תהליכי התכנון וקידום התחדשות עירונית שיגדילו את היצע הדירות באופן בר־קיימא".
