ישראלים רבים שהגשימו חלום לחיות עם משפחתם בחו"ל עלולים למצוא את עצמם לכודים בתוך סיוט שבמסגרתו הם לא יכולים לשוב ארצה עם ילדיהם. זאת לנוכח קיומה של האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (נקראת גם: אמנת האג) שמדינת ישראל חתומה עליה.
האמנה מסדירה את עניין המשמורת על הילדים, כאשר ההורים מעוניינים להתגורר במדינות אחרות. לפי האמנה, המשמורת צריכה להיקבע במקום מגוריו הרגיל של הילד, והיא אוסרת על העברתו ללא הסכמה. ברוב המקרים, הסכם יחסית פשוט בין בני הזוג לפני המעבר ימנע את התממשות הסיוט, ויאפשר חופש תנועה עם הילדים חזרה לארץ לבן או בת הזוג שמעוניינים בכך.
מערכות יחסים בינלאומיות יכולות להיות תוצר של יחסים בין אזרחית ישראלית לאזרח מדינה זרה. במקרה כזה, בן זוג אחד יעבור למדינה שבה מתגורר בן הזוג השני. ככל שייוולדו להם ילדים הרי שעל פי אמנת האג, יראו את המדינה שבה נולדו הילדים והתגוררו בה כ"מקום מגוריו הרגיל של הקטין". אם יעלו יחסי בני הזוג על שרטון, והאזרחית הישראלית תרצה לשוב עם ילדיה לארץ, הרי שבהיעדר הסכמת האב היא לא תוכל לעשות זאת.
דוגמה נוספת ושכיחה מאוד, היא מעבר ("רילוקיישן") של בני זוג ישראלים למגורים במדינה זרה, לרוב בעקבות עבודה של אחד מבני הזוג. גם אם הילדים נולדו בארץ, לאחר תקופה מסוימת תיתפס המדינה הזרה כ"מקום מגוריו הרגיל של הילד", ושוב אם יעלו היחסים על שרטון, עלול בן זוג אחד למצוא את עצמו מרותק מבלי יכולת לשוב לישראל עם ילדיו.
פתרון יעיל וקל
הסכם טרום נישואין (במקרה של מעבר בעקבות נישואין לאזרח זר) או הסכם טרום מעבר (אם בני הזוג נשואים לפני המעבר), הם פתרון יעיל, קל וזול למניעת בעיות סבוכות בענייני משמורת. המטרה העיקרית של ההסכם היא פתרון מבעוד מועד וחד-משמעי של בעיית המשמורת כמו גם בעיות נוספות שעלולות לעלות במהלך פרידה.
עו"ד קרנית וסלינג גפןהילה שחרהסדרה מראש תסייע לא רק בהשגת המטרה, אלא גם תחסוך ממון רב על ניהול הליכים משפטיים. ההסכם יכול להתייחס למגוון רחב של נושאים מלבד עניין המשמורת ובין היתר סוגיות רכוש, גט, מזונות ועוד.
הנה דוגמה מהחיים: א', אזרחית ישראלית, הכירה את נ' האמריקני בישראל. הם ניהלו מערכת יחסים קצרה שבמהלכה היא נכנסה להריון. נ' חזר לארה"ב והקשר בין הצדדים התרופף. לאחר כארבע שנים שבהן גידלה את הילדה בישראל, היא נעתרה להצעתו של נ' לבוא עם הקטינה לארה"ב ולנסות לחיות יחד כמשפחה. היא מכרה את כל רכושה ונסעה.
כשבוע לאחר הגעתה נרשמו בני הזוג לנישואים, והילדה נרשמה כאזרחית אמריקנית. חודש לאחר מכן עלו היחסים על שרטון. נ' נהג באלימות כלפי א' והצליח להרחיק אותה מבתה. א' מצאה את עצמה אבודה במדינה זרה, בלי שפה או מעמד, מורחקת מבתה שהיא כל עולמה. היא נאלצה לשכור עו"ד מקומי ולנהל משפט שגבה את כל חסכונותיה והכניס אותה לחובות עצומים, על מנת שיתאפשר לה לחזור עם הקטינה לארץ.
הסכם בין בני הזוג על משמורת היה מונע חודשים רבים מורטי עצבים וחיסכון של מאות אלפי שקלים על ייצוג משפטי שהחל בארה"ב וממשיך בארץ. טוב שכל מערכת יחסים תהיה מגובה בהסכם למקרה של פרידה. במערכות יחסים בינלאומיות שהן מורכבות מאוד ובמיוחד בכל הקשור למשמורת, הסכם כזה הוא חובה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד קרנית וסלינג גפן עוסקת במשפט בינלאומי
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
