שר המשפטים, יריב לוין, פרסם היום (ראשון) תזכיר חוק שצפוי לצמצם באופן משמעותי את השימוש לרעה בתובענות ייצוגיות, שמביא בין היתר לפגיעה בבעלי העסקים הקטנים. לפי התיקון המוצע, בתביעות כנגד עסק קטן יהיה חייב התובע לפנות קודם לנתבע. אם העסק יתקן את ההפרה, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגדו, והפונה יתוגמל על פנייתו. התיקון המרכזי בחוק יסייע לבעלי העסקים הקטנים, אשר בימים אלה רבים מהם שירתו במילואים.
התזכיר מיישם את מסקנות הדו"ח המקיף של "הצוות הבין-משרדי לבחינת תיקונים בחוק תובענות ייצוגיות", שהובל על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד כרמית יוליס, ושפורסם לפני כשנה.
שיא של תביעות ייצוגיות
על פי משרד המשפטים, מספר התובענות הייצוגיות הגיע בשנה שעברה לשיא של 2,836 תובענות ייצוגיות, לפי נתוני הנהלת בתי המשפט. מהדו"ח עלה כי רק 22% מהתובענות הייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות הסתיימו בתוצאה שמיטיבה עם הקבוצה המיוצגת וכי 60% מהתיקים הסתיימו בהסתלקות של התובע מההליך. נתונים אלה, נטען, מעידים על השימוש לרעה שנערך בכלי התובענה הייצוגית וכן הם מעידים על העומס הרב שמוטל על בית המשפט בדיונים בהליכי תובענות ייצוגיות.
כיום, יש תופעה של תובענות ייצוגיות המוגשות עם דרישה לפיצוי במיליוני שקלים ומסתיימות בהתחייבות של העסק לתקן את ההפרה לעתיד ותשלום סכום כסף כשכר טרחה לתובע ועורך דינו. בהודעת משרד המשפטים נטען כי "במקרים רבים מדובר בטעויות בתום לב של העסקים הקטנים שלא מכירים את כל הוראות הרגולציה. תביעות אלו מוגשות עם דרישה לפיצוי של מיליוני שקלים. לעסקים אלו אין ייעוץ משפטי שוטף והם צריכים לשכור עורכי דין על מנת לטפל בתביעה גם אם בסופו של דברים היא לא מתקבלת, כך שלתביעות אלו יש השלכות מרחיקות לכת על העסקים הקטנים. לדוגמה, תביעה שהוגשה כנגד עסק קטן על כך שרשימת הרכיבים שעל המוצר הודפסו באותיות הקטנות מ 1.5 מילימטר כפי שנדרש בדין".
מה המשמעות של הורדת דירוג האשראי של ישראל?
כאמור, לפי התיקון המוצע, בתביעות כנגד עסק קטן יהיה חייב התובע לפנות קודם לנתבע. אם העסק יתקן את ההפרה, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגדו, והפונה יתוגמל על פנייתו. תיקונים אלה יביאו לחיסכון בסכומי העתק שבעלי עסקים נדרשים להשקיע כיום בניהול ההליך בתובענות אלה.
עוד ייקבע בחוק כי פיצוי בתובענות ייצוגיות יהיה כספי בלבד, אלא אם חברי הקבוצה יסכימו לקבל פיצוי בקופונים, הנחות וכד'. לאחר תיקון החוק, בתי המשפט יוכלו גם לדחות על הסף תובענות ייצוגיות קנטרניות או טרדניות, שהנזק בהן מזערי.
החוק החדש צפוי גם להגביל את שכר הטרחה של עורכי הדין בתובענות ייצוגיות, ויאפשר הטלת הוצאות משפט גם על עורכי הדין אם הגישו או ניהלו תובענות בחוסר תום לב. נטען כי החוק ימנע מצב של "תובעים סדרתיים" בכך שיגביל את מספר התובענות הייצוגיות לתובע ייצוגי בשנה.
יש לציין כי בינואר האחרון, שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, השופט עודד מאור, קבע באופן תקדימי שיש להקדים פנייה בכתב למפר על מנת שיוכל לתקן את ההפרה ואין להגיש תובענה ייצוגית לפני הגשת התביעה.
תזכיר החוק גובש באשכול האזרחי במחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) והוא נעשה בשיתוף ובתמיכת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים.
מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד מסר: "תזכיר החוק מהווה נדבך משמעותי בתפיסה החברתית שאנו מובילים במשרד המשפטים, התזכיר נועד להבטיח שהתובענות הייצוגיות ישיגו את מטרתן ויביאו לצדק עבור כלל האזרחים. אני מודה למחלקת יעוץ וחקיקה ולנציבות לאנשים עם מוגבלויות שבזכות עבודה מקצועית ומאומצת מאומצת הגענו לאיזון הנכון בין מתן האפשרות לתביעות יצוגיות לבין הימנעות מתביעות שאינן מוצדקות הפוגעות בעסקים קטנים".
עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט אזרחי) מסרה: "החוק יעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות שיביאו פיצוי אמיתי לציבור, ויצמצם באופן משמעותי את השימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית. תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב לציבור, שמהווה מנוף צרכני וכלי הרתעתי משמעותי לטובת אכיפת הוראות הדין. יחד עם זאת, השימוש שנעשה בו בשנים האחרונות הביא בין היתר לפגיעה בבעלי העסקים הקטנים ולעומס מיותר על בתי המשפט, וזאת מבלי שהציבור הרוויח בהכרח מההליך. אני מאמינה שהתיקונים שהצענו ינתבו את השימוש בתובענות ייצוגיות למקומות בעלי חשיבות חברתית".
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים: "הכלי המשפטי של תביעות ייצוגיות תרם רבות לקידום הנגישות במדינה עבור אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות ואין ספק שיתרום גם בעתיד. עם זאת, בהחלט יש מקום למנוע שימוש לרעה בכלי זה במיוחד כאשר מדובר בתביעות פוגעניות, קנטרניות ושאינן צודקות כלפי עסקים קטנים וזעירים".
