בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור שהגיש מורשע בעבירות מס שנידון ל-14 חודשי מאסר, והמיר את עונשו בתשעה חודשי עבודות שירות בלבד. השופטים קיבלו את טענתו שלפיה מדובר היה בעונש מחמיר ביחס למקרים אחרים, ובהתחשב בכך שהסדיר את מחדלי המס במלואם וקיבל אחריות.
הנאשם הורשע בעבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף ופקודת פשיטת הרגל. כתב האישום ייחס לו שני סעיפים: על פי הראשון, בשנים 2017-2014 הוא עבד בבנייה ושיפוצים, וביולי 2015 החל לעבוד כעוסק מורשה תחת שם של חברה שנרשמה על שם גיסו. בתקופה האמורה הוא ביצע פרויקטים שונים וקיבל תמורה שבגינה היה חב בניהול ספרי חשבונות, בהגשת דוחות תקופתיים ובתשלום מס כנדרש. הנאשם הפר חובה זו ולא דיווח על ההכנסות.
עוד לפי האישום, מיולי 2015 ובשנות המס 2017-2016 דיווח הנאשם רק על חלק מהכנסות העוסק המורשה. סך ההכנסות שהושמטו בכל אותה תקופה עמד על כ-1.7 מיליון שקל, שסכום המע"מ הגלום בהן עמד על כ-300 אלף שקל.
האישום השני עסק בהליך פשיטת רגל שהגיש הנאשם לבית המשפט המחוזי בחיפה ב-2012, ובמסגרתו הצהיר על חובות בסך של כ-1.9 מיליון שקל ועל כך שאין לו מקום עבודה קבוע והוא משתכר 3,000 שקל בחודש מעבודות מזדמנות. הוא לא דיווח על מלוא התמורה שהתקבלה אצלו מעבודות הבנייה והשיפוצים בסך של יותר מארבעה מיליון שקל, ולא גילה את פעילותו העסקית באמצעות העוסק המורשה על שמו של הגיס.
במסגרת הטיעונים לעונש ביקשה פרקליטות מחוזי חיפה (פלילי) להטיל עליו מאסר בפועל של 4-3 שנים תוך שהדגישה את עוצמת הפגיעה בערכים החברתיים. נטען כי באופן שיטתי ומתוכנן הוא לא דיווח על הכנסות בהיקף נרחב בשל בצע כסף וחמדנות.
הסנגור עו"ד אליהו סרור טען מנגד כי לא הייתה לנאשם כוונה לרמות את הרשויות ולהתעשר שלא כדין, אלא מדובר במעידה על רקע המצוקה הכלכלית שאליה נקלע.
שופטת המחוזי בחיפה גלית ציגלר קבעה כי מתחם הענישה ההולם הוא בין שנה לשלוש שנים מאסר בפועל. היא לא מצאה שיש לסטות מהמתחם משיקולי שיקום והפרוגנוזה החיובית שעליה הצביע שירות המבחן, וציינה כי הנאשם אומנם הגיע להסדר עם מס הכנסה שבמסגרתו שילם לרשויות 75 אלף שקל, אך טרם הוסדר החוב למע"מ. בסופו של דבר היא גזרה עליו 14 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס של 65 אלף שקל.
בערעור על העונש טען הנאשם כי בשים לב להיקפים שבהם הורשע בעבירות המס - אלמלא העבירות בתיק פשיטת הרגל ההליך היה מסתיים בכופר כסף מחוץ לבית המשפט. זאת ועוד, המדינה אינה נוהגת להעמיד לדין פלילי בגין עבירות על פי פקודת פשיטת הרגל, אלא אם כן הן נלוות לעבירות חמורות יותר, והופעלה כאן אכיפה בררנית.
הוא הוסיף כי המחוזי סיפק דחיות מועדים בהליך על מנת לשלב את הנאשם בהליך השיקומי ולהמתין לקבלת התסקיר כדי להתחשב בו לעניין העונש. עם זאת, בגזירת העונש השופטת ציגלר התעלמה באופן מוחלט מהמלצות התסקירים החיוביים.
ואכן, השופטים נעם סולברג, עופר גרוסקופף ויחיאל כשר קיבלו את הערעור וקבעו כי נפלה טעות בגזר הדין של המחוזי, שכן המחדלים הוסרו במלואם. בהתחשב בהליך החיובי שעבר הנאשם ובנסיבותיו האישיות והמיוחדות נקבע כי הוא יירצה תשעה חודשי עבודות שירות במקום המאסר.
• לקריאת גזר הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: פרקליטות מחוזי חיפה (פלילי)
• ב"כ הנאשם: עו"ד אליהו סרור
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
