עסקים רבים במשק נפגעו מהגל החמישי של הקורונה, אבל בעוד שרשתות האופנה והקניונים קיבלו את רוב אור הזרקורים, קולם של בעלי מועדוני הכושר נעלם למרות שהם סופגים מכה לא קלה. כמה מהמדריכים שעובדים במועדונים פרטיים חזרו לעבוד בזום, וחלק מרשתות המועדונים העלו מחירים מאז החלה הקורונה.
כך, רשת לזוז העלתה לאחרונה מחירים מ-99 שקל בחודש ל-119 שקל בחודש ללקוחות קיימים ול-149 שקל בחודש ללקוחות חדשים. גם רשת וייב העלתה מחירים באופן דומה וברשת פרופיט העלו מחירים מ-139 שקל בחודש ל-149 שקל בחודש, כבר באפריל. הענף מסתמך על מתאמנים עם תו ירוק בלבד, מה שמראש מגביל את מספר הלקוחות שהוא יכול לקבל.
ויקטור שנקל, הבעלים של רשת מועדוני הכושר לזוז, מדבר על ענף שמשתדל לשרוד. "כרגע יש גל ביטולים מטורף, אנחנו ב-50% תפוסה. לרבים מהמתאמנים נגמר התוקף של התו הירוק בסוף דצמבר. בטח לצעירים. כרגע אין סיוע אבל גם סיוע שכבר קיבלנו בגלים קודמים לא עזר. אנחנו יושבים על שטחים גדולים והמענקים שקיבלנו, אפילו לא כיסו את דמי השכירות".
יובל, הבעלים של רשת פרופיט מספר כי "בשבועיים האחרונים יש לנו 30% פחות מתאמנים. בעוד שהקניונים הצליחו לבטל את התו הירוק - אנחנו נשארנו עם התו הירוק עדלאידע.
"ממרץ 2020 המצב שלנו השתפר באופן הדרגתי כי התחלנו עם 25% מהלקוחות ואז הגיע זן הדלתא ביולי ועשו לנו שוב מגבלת תו ירוק והצמיחה נבלמה. כל הענף מתמודד עם סיטואציה שיש לו תקרת זכוכית. אין תו ירוק ל-50% מהלקוחות. אז אנחנו משתדלים לגייס. התחלנו לפרסם בטלוויזיה וזאת הוצאה משמעותית. זה עוזר ברמה מוגבלת. אנחנו מנסים לנקוט בכל פעולה אפשרית כדי לחסוך ולהתייעל אבל כמה אפשר להתייעל. אנחנו מבקשים עזרה מהמשכירים שלנו, אבל יש גבול לכמה שהם יכולים לעזור. דיברו על פיצוי מיוחד לענפים שנפגעו עמוקות כמו חדרי הכושר, אבל זה פיצוי שגם אם יינתן הוא חסר משמעות. אנחנו לא אדם פרטי ולחברות כמונו זה רק טיפה בים. עושים כל מאמץ להמשיך אבל זה קשה מאוד".
אין מצב רוח לאימונים
חיים פרנקל, הבעלים של רשת מועדוני הכושר ספייס שלא העלתה מחירים, מספר שהמחסור בעובדים החריף. "כל מחלקת שירות הלקוחות נכנסה לבידוד. יש קושי מטורף בהעסקת עובדים שהתעצם בגלל בידודים וזה קורה בהתראות מאוד קצרות, פתאום בתוך המשמרת עובדת מקבלת הודעה שהילד שלה מאומת והיא יוצאת הביתה וגם למחרת לא תגיע. בעיה נוספת היא מצב הרוח הלאומי, זה לא קניות בסופר שזה מחייב. אתה צריך להגיע לעשות כושר עם מצב רוח. יש ירידה במצב הרוח הלאומי ואתה מרגיש את זה בתוך המועדונים הם הולכים ומתרוקנים.
"בנוסף, אנשים באזורי עסוקה נמצאים יותר בבית ולא במקומות העבודה, אז הם פחות יכולים להגיע למכון הכושר שנמצא ליד העבודה. אתה מרגיש פאניקה ולחץ. גם המחוסנים, נשמעים להוראות משרד הבריאות ונוטים פחות להתקהל. אנחנו מדממים מיליונים כי מנעו מחלק גדול מהאוכלוסייה מלהיכנס לבית העסק בניגוד למסעדות וקניונים. הענף הזה זקוק לביטחון כי בסוף מי שעושה מינוי רוצה לדעת שעכשיו כמה חודשים הוא מנוי. שהעסק ישרוד".
לדבריו, "אף אחד לא מדבר על האספקט הבריאותי של הענף. אנשים בריאים עוברים את הקורונה יותר בקלות והמדינה הזאת מכניסה אנשים יותר ויותר למצב של לחץ, לא דואגת לבריאות שלהם. במקום לשלוח אותם לחדר כושר ולפעילויות ספורטיביות, הם דואגים שנהיה בבית ונקנה בסופרים אוכל ונצטייד ונשמין. פעולה הפוכה למה שקורה במקומות אחרים".
אבל בינתיים אין עזיבה המונית של מנויים?
"אין עזיבה המונית. בשונה מ-2020 אז היו רגעים שאמרו הנה סוף העולם מגיע, הקהל היום אומר: 'אחרי הגל הזה נחזור לשגרה. הוא יעבור. שבועיים שלוש נחזור לשפיות''. בינתיים אתה מדמם כסף כמו מטורף, הממשלה לא עוזרת ואולי פתאום יגיע עוד גל".
