דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בנושא ייצוג ערבים בעיריות בערים המעורבות בישראל, חושף כי רוב המנהלים בעיריות הללו הם יהודים, גם בישובים בהם אחוז גבוה של תושבים ערבים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לצורך הבדיקה פנו החוקרים לשמונה הערים המעורבות: ירושלים, חיפה, רמלה, לוד, עכו, תל אביב-יפו, מעלות תרשיחא ונוף הגליל. כל העיריות מסרו נתונים מעודכנים, למעט עיריית רמלה אשר השיבה תשובה כללית, שעיקרה כי בשם עיקרון השוויון העירייה אינה מנהלת רישום באשר למוצאם האתני הלאומי או הדתי של עובדיה.
מהנתונים עולה כי בעיריות ירושלים, לוד, רמלה, נוף הגליל ועכו שיעור עובדי העירייה הערבים נמוך משיעור הערבים מקרב האוכלוסייה המתגוררת בעיר. כך למשל, בנוף הגליל עובדים בעירייה 11.6% עובדים ערבים למרות שאחוז התושבים הערבים בעיר הוא 29%, כמעט פי שלוש. בלוד האחוז נמוך גם כן, רק 13.9% מעובדי העירייה הם ערבים, למרות שיש 31% תושבים ערבים בעיר. בירושלים הפער קטן יותר, כאשר אחוז העובדים הערבים בעירייה עומד על 30% בעוד שבעיר ישנם 38% תושבים ערבים.
בעיריות תל אביב-יפו, חיפה ומעלות תרשיחא לעומת זאת, שיעור הערבים בקרב עובדי העירייה גבוה משיעורם באוכלוסיות הערים. בתל אביב-יפו 5.6% מעובדי העירייה הינם ערבים לעומת אחוזם בעיר העומד על 4.5%. בחיפה 15.6% מעובדי העירייה הינם ערבים לעומת אחוזם בעיר העומד על 12% ובמעלות תרשיחא 28.4% מעובדי העירייה הם ערבים לעומת אחוזם בעיר העומד על 22%.
הפערים בתפקידי ניהול בכירים
אולם, מה מה שמדגיש את הפערים במיוחד הוא תפקידם של אותם עובדים, יהודים או ערבים, וליתר דיוק - מי מהם עובדים בתפקידי ניהול בכירים. בעיריית ירושלים רק שבעה עובדים בכירים ערבים לעומת 196 יהודים, בתל אביב חמישה בכירים ערבים לעומת 293 יהודים, בחיפה חמישה בכירים ערבים לעומת 70 יהודים, בלוד עובד בכיר ערבי אחד לעומת 33 יהודים, ובעיריות מעלות תרשיחא ונוף הגליל אין אף עובד בכיר ערבי, לעומת שמונה ו-12 יהודים, בהתאמה.
יתרה מכך, בתפקידים סטטוטוריים בשלטון המקומי, שהרשויות מחויבות לאייש על פי חוק, ובניהם: מנכ"ל העירייה, גזבר, מהנדס, רופא וטרינר, מבקר, מנהל מחלקת חינוך, מנהל יחידת נוער, יועץ משפטי ויועצת לקידום מעמד האישה - אין עובדי עירייה ערבים בערים המעורבות שנבדקו, למעט אחד בעיריית נוף הגליל העובד כווטרינר העיר. בכל יתר העיריות שהשיבו לפניית מחברי המחקר, התפקידים הללו מאוישים על ידי יהודים בלבד.
ח"כ מוסי רז שיזם את הדו"ח, אמר כי "הנתונים שעולים מהדו"ח מדאיגים וממחישים את מה שכבר ידענו - בעיריות הערים המעורבות בישראל אין ייצוג לאוכלוסייה הערבית בהן, במיוחד בדרגות הבכירות. לא נוכל לייצר מציאות שוויונית עד שלא יהיה ייצוג הולם גם לחברה הערבית בכל הדרגים".
מחברי הדו"ח ציינו כי על רקע הנתונים של שיעורי הייצוג של ערבים בתפקידים הבכירים והתפקידים הסטטוטוריים הם ביקשו ממשרד הפנים לקבל מידע ונתונים על השתלבות ערבים בתוכניות "צוערים לשלטון המקומי" ו-"מקום", המיועדות לחזק את הרשויות המקומיות באמצעות הכשרת בוגרים מצטיינים בעלי כישורי מנהיגות למילוי תפקידים אסטרטגיים או תפקידים רוחביים ברשויות המקומיות.
הנתון הכללי שהתקבל מצביע על שיעור הבוגרים הערבים שסיימו עד היום את הכשרתם בתכנית הצוערים ונכנסו להשמה, העומד במצטבר על 77 בוגרים, מתוך סך מצטבר של 452 בוגרים סך הכל. כלומר, 17% מהבוגרים של תוכנית הצוערים אשר נכנסו להשמה הם ערבים - נתון הקרוב לשיעור הערבים באוכלוסייה.
