מחירי הלחם יזנקו: הוועדה המפקחת על מחירי הלחם האחיד, הלחם הלבן וחלה המליצה להוציאם מפיקוח המדינה ומעבר לדיווח יצרנים על מחירים ורווחיות. התוצאה תהיה התייקרות של עשרות אחוזים. גם אם שרי הכלכלה והאוצר לא יקבלו את ההחלטה, מחירי הלחם יעלו עד 28% לפי תחשיב מרץ כשמאז המדד עלה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך לדוגמא, אם יימשך הפיקוח מחיר לחם אחיד כהה 750 גרם יעלה מ-5.12 שקלים ל-6.54 שקלים - התייקרות של 28%. לחם פרוס כזה יתייקר ב-5% מ-7.11 שקלים ל-7.45 שקלים. לחם לבן 750 גרם יתייקר ב-28% מ-5.12 שקלים ל-6.55 שקלים ולחם לבן ארוז 500 גרם יוזל ב-6% מ-6.10 שקלים ל-5.71 שקלים, אך נתח השוק שלו זניח. חלה 500 גרם תתייקר ב-14% מ-5.17 שקלים ל-5.88 שקלים.
שלוש המאפיות ששולטות בשוק (אנג'ל, ברמן ודגנית עין בר) טוענות כבר שנים שהן מפסידות על לחם מפוקח. שתיים מהן לא רווחיות לטענתן גם בסוגי לחם אחרים והשלישית דיווחה על רווחיות של 6%.
"בינתיים, באפריל כבר עלה שוב מחיר הקמח (בין היתר בגלל המלחמה באוקראינה ופגעי מזג האוויר בהודו - מ.ק) וגם המדד. כך שאם יחליטו לא להוציא מפיקוח יצטרכו לייקר יותר ממה שחישבו", אמר ל-ynet גורם באחת המאפיות.
לגבי לחם מקמח מלא, הוועדה הודיעה כי למרות הטענה שסוגי הלחם המפוקחים לא טובים לבריאות ועשויים קמח לבן, הוועדה סבורה שבשוק הזה לא מתקיימות העילות להחלת החוק וממליצה לשרים שלא להטיל פיקוח על לחם מקמח מלא.
לטענתה, כשהמחיר של מאפיית אנג'ל שליטת השוק ירד בלחם מלא פשוט - הצרכנים קנו ממנו יותר. מה שמעיד כי הורדת המחיר מעודדת תחרות ומונעת גריפת רווחים עודפים. כיוון שיש זהות גדולה בין סוגי הלחם המלא הפשוט הצרכנים לא מעדיפים חברה אחת בניגוד ללחמים מיוחדים. עקב כך, בסגמנט זה אין לאף מאפייה כוח עודף לכן לא צריך פיקוח. המחירים לצרכן אגב גבוהים מאוד ונעים בין 10 ל-17 שקל לכיכר.
עוד טענה הוועדה כי מטרת פיקוח המחירים אינה להבטיח כי מחיר המוצר נמוך ונגיש לציבור, אלא לשמור על איזון בין היצרן לצרכן תוך קביעת מחיר הוגן שלא מאפשר גריפת רווחים עודפים. נטען כי שוק הלחם המפוקח נשלט ב-90% על ידי שלוש מאפיות (גם בשאר סוגי הלחם יש להן שליטה בולטת, אם כי פחות גדולה - מ.ק). לטענת המאפיות, כיוון שמחירי הלחם המפוקח נמוכים מדי, אין להן תמריץ להשקיע בציוד חדש או להוזיל את שאר סוגי הלחם. במאפיות מייחלים להסרת הפיקוח, אך גם מעריכים שעוד רחוקה הדרך לשם. לצרכנים המחיר כך או כך - יעלה.
ברביבאי מתנגדת להסרת הפיקוח
בתוך כך, שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, הודיעה כי היא מתנגדת להמלצת הוועדה להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם. "הלחם המפוקח הוא מוצר בסיסי, שצריך להיות נגיש בכל בית, בייחוד עבור אלו שהלחם עבורם הוא מרכיב חיוני בהזנת המשפחה ואין ידם משגת מוצרי לחם שאינם מפוקחים.
"למרות עליית מחירי החיטה בעולם, עלייה במחירי האנרגיה, בשרשראות האספקה וחומרי הגלם, עמדתי היא כי אין סיבה לחרוג ממדיניות הפיקוח הקיימת. הציפייה היא כי גם המגזר העסקי יימנע בתקופה מאתגרת זו מהעלאות מחירים, ובפרט יימנע מהעלאת מחירי מוצרים בסיסיים ולכן החלטתי בשלב זה שלא לקבל את המלצת הוועדה.
"אנו נמשיך את הדיאלוג מול ועדת המחירים ומול התעשייה, על מנת למצוא פתרונות הולמים באופן שיאפשר את שמירת הלחם כמוצר צריכה בסיסי במחיר הוגן, לרבות בחינת מחיר הלחם המלא וזאת לצד רגישות והתחשבות בצרכי התעשייה", אמרה ברביבאי.
