קרן העושר, שבה מופקדים רווחי המדינה מהמיסים המוטלים על השימוש במשאבי הטבע, ועל פי התחזיות אמורה היתה לצבור מיליארדי שקלים במהלך השנים, עדיין רחוקה מצבירת למיליארד הראשון שמשמעותה שחרור הכסף לציבור . כך עולה היום (ב') מדיון בוועדה מיוחדת בכנסת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בדיון שהתקיים במסגרת "הוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל" בכנסת, שבראשה עומד ח"כ מוסי רז ((מרצ), דיווח מנהל תחום עלויות חקיקה ברשות המיסים, שלמה פיליפ, כי רק כ-450 מיליון שקל מ- 750 מיליון שקל שהצטברו בקרן, שהוקמה לשם הקצאת משאבים לחינוך, לרווחה ולבריאות. הם סופיים. על שאר הסכום הוגשו ערעורים ממשלמי המיסים על משאבי הטבע, והכסף אינו סופי עד לקביעה הסופית ביחס לערעור. עם זאת, פיליפ העריך כי תוך מספר חודשים עד שנה הקרן תעבור את מיליארד השקלים. זאת לעומת תחזיות שכבר לפני שנתיים תגיע הקרן לסכום של מיליארד שקל, אשר יאפשר שימוש ראשוני בחלק מכספי הקרן ורווחיה מהריבית.
1 צפייה בגלריה
רווחי המדינה ממיסים על משאבי הטבע שהופקדו בקרן העושר - הרבה מתחת לציפיות
רווחי המדינה ממיסים על משאבי הטבע שהופקדו בקרן העושר - הרבה מתחת לציפיות
רווחי המדינה ממיסים על משאבי הטבע שהופקדו בקרן העושר - הרבה מתחת לציפיות
(צילום: אלבטרוס צילומי אוויר)

יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, ציין כי המחשבה הייתה שבקרן יהיו במהלך השנים מאות מיליארדים, אולם "מחשבה זו אינה נכונה". לדבריו, לפי המסתמן זאת תהיה קרן ענייה ודלה, ולא קרן עושר. "אם החוק לא ישונה, אין טעם בקרן. הסכומים פעוטים וחסרי ערך. מדובר בפרומיל אחד מתקציב המדינה. אם זו הייתה התחזית, הקרן לא הייתה קמה. נצטרך לבחון את ההכנסות ומדוע אפשרו הכרה בהוצאות והטבות מס שלא היו צריכים לתת. צריך לשנות את כל המודל".
רז הוסיף כי "לא ייתכן שהמדינה תקצה משאבי טבע לחברות שלא יהיו שקופות לחלוטין. הציבור צריך לדעת מהן ההוצאות, ההכנסות, ההשקעות והטבות המס שלהן. אנחנו חייבים לשנות את החוק. הסדר התמלוגים לא עובד".
עוד אמר יו"ר הוועדה כי הפרופ' איתן ששינסקי, שהיה יו"ר הוועדה אשר קבעה את מדיניות המיסוי של תגליות גז ונפט בעת הפקת משאבי הטבע בישראל, דיווח שהמס הממוצע המוטל בעולם הוא 63%. "אנחנו רוצים להיות נדיבים יותר לטייקונים שלנו. לכן אני מציע מס חברות של 60% על חברות הסוחרות בנכסי טבע", אמר ח"כ רז.
המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, הסביר לוועדה כי מה שעיכב את הקמת הקרן זה לא רק הכסף אלא גם האיחור בהקמת מוסדות הקרן. לדבריו, ועדת האיתור השלימה את בחירת נציגי הציבור של הקרן כדרישת החוק ותעביר לראש הממשלה, נפתלי בנט, ולנגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, את המלצתה בעניין זה. לדבריו, הקרן צריכה להשקיע לטווח הארוך בנכסים לא נזילים, מה שיאפשר לספוג הפסדים, ואף חזה כי "יהיו שנים שנראה הפסדים".
סגן הכלכלן הראשי במשרד האוצר, לב דרוקר, אמר בדיון כי הכנסות המדינה מגז הן מעט מעל שלושה מיליארד שקל בשנה. להערכתו, בשנת 2029 יהיו בקרן מעל 5 מיליארד דולר.