בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה שנפגעה לפני כשמונה שנים בראשה מאופניים חשמליים, ופסק שהרוכב יפצה אותה בכרבע מיליון שקל. השופט יובל גזית קבע שהתאונה גרמה לכך שהיא פרשה מעבודתה מוקדם מהצפוי.
התובעת, כיום בת 74, היא מנהלת חשבונות במקצועה. התאונה התרחשה בפברואר 2015 ולאחריה היא אושפזה במחלקה הנוירוכירורגית באיכילוב עם מחבלת ראש, שבר באף, שבר בארובת העין ושיניים שבורות. בדיקת CT מוח הדגימה דימום. לטענתה, בעקבות התאונה היא רותקה לביתה תקופה ממושכת, נעדרה מעבודתה, נגרמו לה הפסדי שכר, והיא נזקקה לעזרה וסיעוד. לאחר מכן, עקב מצבה הקוגניטיבי, היא נאלצה להפסיק את עבודתה לחלוטין, ופרשה בסוף יולי 2015.
בפסק דין שניתן ב-2018 נקבע כי הרוכב אחראי לתאונה, אולם בין הצדדים התעוררה מחלוקת באשר לגובה הנזק. האישה טענה שיש לחשב את הפסדי השתכרותה מאוגוסט 2015, אז סיימה לקבל שכר על חשבון ימי המחלה הצבורים, ועד לגיל 69 - הגיל המינימלי שבו הייתה מפסיקה לעבוד בחברה. זאת, על בסיס שכרה עובר לתאונה.
מנגד טען הרוכב כי היא תכננה לפרוש לגמלאות כבר במועד התאונה ואף צמצמה משרתה באופן התואם את העובדה שעמדה על סף פרישה. היא נבדקה על ידי מומחה בתחום הנוירולוגיה אשר ציין כי ללא קשר לתאונה, היא הייתה מצויה בטיפול פסיכיאטרי החל מ-2001 וכן אובחנה כסובלת מדיכאון, חרדה והפרעות שינה. עקב כך, היא טופלה במגוון תרופות. המומחה מצא שהיא סובלת מהפרעות קוגניטיביות קלות יחסית, אשר נובעות ממספר גורמים: חבלת הראש בתאונה, מחלה מפושטת של כלי הדם המוחיים ומצבה הנפשי/רגשי.
עו"ד מעיין פרץהמומחה העמיד את נכותה על 25% בגין ליקויים קוגניטיביים קלים, מהם ייחס 40% לחבלת הראש מהתאונה, כך שנכותה הנוירולוגית של התובעת מהתאונה היא בשיעור של 10%.
השופט יובל גזית אימץ את מסקנת המומחה לעניין שיעור הנכות. לגבי הקשר שבין התאונה לבין הפסקת העבודה הוא ציין כי מנהלה האישי של האישה העיד שאלמלא התאונה היא הייתה ממשיכה לעבוד כרגיל. הוא הוסיף כי בהתאם לחוות דעת המומחה, כושרה ותפקודה לא היו שפירים עובר לתאונה. ואולם, ציין, התאונה לא היטיבה עם כושר השתכרותה, ומצבה הקודם הוא בבחינת גולגולת דקה.
בנסיבות אלה קיבל השופט את גרסת התובעת בדבר כוונתה לעבוד עד גיל 69, ואת גישת המעסיק לפיה לא הייתה מניעה לכך. אף על פי כן, הוא כתב כי הפסקת עבודתה לא נעשתה בשל התאונה בלבד אלא בשים לב למצבה הרפואי הכולל והמורכב, הן לפני התאונה והן אחריה, כולל התמודדות עם מחלת הסרטן וניתוח ריאות שעברה.
לפיכך פסק השופט פיצוי בגין אי כושר מלא לתקופה של חודש וחצי מן התאונה, ולאחר מכן 25% לתקופה של 13 חודשים וחצי עד לניתוח. עוד נפסקו פיצויים בגין הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל בסך כולל של 204,884 שקל. כמו כן חויב הרוכב בשכר טרחת עו"ד בסך 48 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יונית נחום
• ב"כ הנתבע: עו"ד נטלי דולינגר זאקש, עו"ד עומרי אייליג
• עו"ד מעיין פרץ עוסקת בנזיקין
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
