החישוב שנעשה במשרד הפנים, לפיו מחירי הארנונה יהיו חייבים לעלות ב-5.3% בשנה הקרובה הוא עוד דוגמה לחוסר העשייה כנגד השתוללות יוקר המחיה בישראל. רשימת אי העשייה של הממשלה בתחום ההתייקרויות, שמאיימות לגרום מחדש להתפרצות אינפלציונית ולמניעת הפחתת ריבית במשק באופן משמעותי לעוד תקופה ארוכה, היא שערורייתית וארוכה במיוחד.
בולט ביותר הוא הכישרון הרב של השמעת הבטחות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי ממשלתו, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הכלכלה ניר ברקת, בתחום יוקר המחיה, שאפילו אחת מהן לא קוימה. לדבר, לברבר, להבטיח ולא לקיים - זה הכישרון העיקרי של ממשלת המחדל הביטחוני שהולכת והופכת במהירות גם לממשלת המחדל הכלכלי.
אז הבטיחו
הנה כמה מהבטחות הסרק, עוד מלפני הבחירות בסוף שנת 2022, לאורך כל שנת 2023, וגם מדי פעם (כאשר השרים התפנו לרגע לעסוק בהבטחות כלכליות), לאחר פרוץ המלחמה ובראשית 2024:
- נמנע את עליית מחירי הדלק. הסבסוד של המס דווקא הופסק בינואר השנה ומחיר הדלק קפץ השנה כבר לסביבות 8 שקלים לליטר.
- נמנע את עליית מיסי הארנונה. אלה התייקרו ב-2023 ב-2.8% וצפויים לעלות בקרוב בשיעור שיא מזה שנים של 5.3%.
- מחירי המים לא יעלו. הם התייקרו בתחילת השנה כבר ב-1%, וביולי שעבר ב-3%. אם לא יימצאו מקורות חדשים הם יתייקרו בעוד חמישה שבועות לפחות בעוד כ-3%.
- ועדה ממשלתית ליוקר המחיה תתכנס כל שבוע ותקבל החלטות. כך החליט ראש הממשלה ומינה את שר האוצר לעמוד בראשה. הוועדה התכנסה פעם אחת ויחידה לפני חודשים אחדים.
- נמנע מהחברות לייקר את המוצרים בחקיקה ובאמצעים חוקיים. כך דיווחה הממשלה והבטיחה להפעיל תוכנית באמצעות משרד הכלכלה. מה שפורסם הן רשימות של חברות ויבואנים שהעלו מחירים או שעדיין מתאפקים מעט. הציבור לא שילם שקל אחד פחות.
- נאשר מוצרי יבוא לפי התקן האירופי וזה יוריד את המחירים באופן משמעותי. אפילו דיון ראשון לחקיקה בוועדה בכנסת טרם התקיים, למרות ההבטחות לבצע את החקיקה עוד לפני סיום המושב הקודם של הכנסת, ערב חג הפסח.
- ההבטחה של ראש הממשלה להקפיא את המשכנתאות לא קוימה גם היא. למעשה מדובר היה בהבטחה באוויר שכן לא ניתן היה כלל להשפיע על ריבית המשכנתאות שנובעת מריבית בנק ישראל שהוא גוף עצמאי.
ברמת "האמינות" הממשלתית הזאת אין כלל ספק ששום הבטחות ממשלתיות של מאבק עיקש ביוקר המחיה כבר לא שוות אפילו את דף ההודעה לעיתונות שמפרסמים מדי פעם משרדי הממשלה.
החשש: התפרצות אינפלציונית
המשמעות היא אחת: ממשלת ישראל עצמה בחוסר העשייה שלה בתחום ההתייקרויות היא בעצם מובילת הסחרור האינפלציוני והיא זאת שנותנת, בחוסר עשייתה, לגיטימציה ליבואנים ולמפעלים לתפוס טרמפ על כביש ההתייקרויות ואף להגביר בו את המהירות לקראת אינפלציה שנתית שתתקרב שוב בחודשיים הקרובים לשיעור של 4%, כפול מאמצע היעד שקבעה הממשלה בחוק התקציב לשנת 2024 כולה - 1% עד 3%.
ומה כן צפוי מטעם הממשלה, לצד חוסר העשייה בתחום יוקר המחיה, כולנו כבר יודעים: משבר תקציבי וכלכלי מעמיק, שיביא לצורך דחוף של הממשלה להעלות מיסים ולקצץ בתקציבי משרדי הממשלה, כדי למנוע בעיקר כאוס בתקציב המדינה.
המשמעות: בעוד שהאזרחים ישלמו הרבה יותר על מוצרים ושירותים - הם ישלמו גם יותר מיסים ויקבלו פחות שירותים. וכל זה יירשם לחובתה של ממשלת ישראל, שמחדל נוסף יירשם על שמה אחרי מלחמת השבעה באוקטובר. המחדל הכלכלי החמור.