לא כדאי להיות אזרח עם חובות בסין: לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", הממשלה המקומית, באמצעות מערכת הגבייה שלה, מקשה ולפעמים אף מונעת מבעלי חוב התנהלות יומיומית בסיסית. כך למשל, הם חסומים מלרכוש כרטיסי נסיעה לרכבות המהירות במדינה, ויכולים להתנייד רק ברכבות הישנות והאיטיות. כמו כן, המשכורות שלהם מעוקלות והם גם לא יכולים להתקבל לעבודה במוסדות ממשלתיים.
בנוסף, הם מוגבלים מלרכוש כרטיסי טיסה ליעדים מסוימים, נאסר עליהם לקנות פוליסות ביטוח יקרות, ואף לצאת לחופשות או לשהות בבתי מלון יוקרתיים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חוב משקי הבית: 11 טריליון דולר
מאז סוף שנת 2019, מספר האנשים בעלי חוב שנכנסו ל"רשימה השחורה" של הממשלה הסינית זינק ב-50% - ועומד כיום על 8.3 מיליון בני אדם. מי שמכניס את אותם אנשים לרשימה הם בתי המשפט, זאת במידה שבעלי החוב לא ממלאים את פסקי הדין נגדם בנושא, או לא משתפים פעולה בהליכים המשפטיים.
בניגוד לארה"ב, וגם לישראל, סין לא מאפשרת לרוב האנשים להכריז על פשיטת רגל כדי למחוק חובות ולהמשיך בחייהם. החוב של משקי הבית במדינה הענקית זינק ב-50% בחמש השנים האחרונות ל-11 טריליון דולר. אמנם זה נמוך מהחוב של משקי הבית האמריקניים, שעומד על 17.5 טריליון דולר, אולם מדובר עדיין בסכום עצום למדינה בה האזרחים משתכרים פחות בצורה משמעותית מאלה בארה"ב.
המדינה לא מסייעת לתושבים לסגור את החובות שלהם, אפילו להפך. מנהיגי סין להוטים לגרום לאנשים להוציא יוצר כדי לעורר את הכלכלה שנמצאת בקריסה. האיום בעונש על פיגור בחובות הופך משפחות רבות לשמרניות יותר בהוצאות הכספיות.
אז כיצד האזרחים הסינים הפכו לבעלי חוב כל כך משמעותיים? תנופת הדיור ארוכת השנים הייתה גורם משמעותי לכך, מכיוון שאנשים רבים נאלצו ללוות כספים כדי להרשות לעצמם לרכוש בתים. חלקם אף נכנסו לחובות אחרי שקנו נכסים נוספים למטרות השקעה, ולפעמים לא השכירו אותם. כעת, כששוק הנדל"ן בסין בכאוס והמחירים יורדים, רבים נתקעו עם חובות שהם לא יכולים להתמודד איתם. דוגמה טובה לכך היא מספר הבתים המעוקלים שרשומים למכירה, שעלה ב-43% בשנת 2023 לכ-400 אלף, על פי חברת מחקר הנדל"ן China Index Academy.
בניית שכונה בעיר היימאן במזרח סין
(צילום: דן רבן)
סיבה נוספת לגידול בחובות היא הזינוק בשימוש בכרטיסי אשראי במדינה. סין ניסתה במשך שנים לגרום לתושביה להגדיל את ההוצאות האישיות שלהם כדי להקל על התלות המסורתית של הכלכלה המקומית בתשתיות ונדל"ן. בעקבות כך, הבנקים הנפיקו עשרות מיליוני כרטיסי אשראי חדשים מדי שנה, כשיתרות החוב באשראי זינקו בין 2018 ל-2023 ב-50% והגיעו להרבה יותר מטריליון דולר. במקביל, גם אפליקציות דוגמת Alipay ו-WeChat סייעו לצרכנים להשיג הלוואות, מגמה שהפכה לפופולרית מאוד.
חושבת על הנושים ולא על האזרחים
כאמור, המדינה יכולה ברגע שהחובות לא שולמו לעקל את משכורתו של אדם ולהשאירו עם קצבה קטנה מאוד. לפי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, גבר בן 38 עתר לבית המשפט בעיר גוואנגז'ו וביקש להעלות את הקצבה החודשית שלו ל-12 אלף יואן (1,600 דולר) מ-9,500 יואן, כדי לסייע לו בהוצאות אחרי שזה עתה נולד לו תינוק. השופטים דחו את הבקשה, ובמקום זה הגיעו למסקנה שיש לקצץ את הקצבה שלו בכמעט 40% מאחר שהוא כבר מקבל יותר מדי כסף לטענתם.
האזרחים בעלי החובות מנסים בדרכים מתוחכמות, וגם לא חוקיות, לנסות ולאכוף את חלק מהמגבלות שהוטלו עליהם. במקרה אחד, הרשויות בשנחאי עצרו חבורה של אנשים שהזמינו כרטיסי נסיעה ברכבות המהירות על שמם כדי למכור אותם לבעלי החוב. בתחילת שנת 2021 השלטונות אף עצרו בעל חוב שניסה לרכוש כרטיס בצורה הזו.
שיטת גביית החובות הנוכחית נותנת למעשה עדיפות בהגנה על נושים, לעיתים קרובות מדובר מוסדות חזקים בבעלות המדינה, על חשבון סיוע לאזרחים מתקשים. למרות שיש ביקורת רבה על כך ברחבי סין, לא נראה שבשלב זה הממשל מתכוון לשנות אותה.
