בשדות האבטיחים במושב רוויה, שבמועצה האיזורית עמק המעיינות, מנסים לעמוד בקצב האסיף אבל פשוט לא מצליחים. שרלי רביבו, הבעלים של "רביבו יהודה וחקלאות ונכסים בע"מ", מגדל 500 דונם אבטיחים. "אנחנו נמצאים בשיא עונת האבטיחים וצריכים פועלים מקצועיים", מסביר רביבו, שעונת האסיף אצלו מתחילה מאמצע מאי ועד אמצע יוני. "זה לא שאני יכול להביא פועל או שניים על הדרך. הפועלים שלנו הם פועלים קבועים שמכירים את העבודה. וזו עבודה קשה מאוד. אנחנו מגיעים למצב שזה זמן אסיף ואין לנו פועלים. פשוט אין. אנחנו רואים את השדות מלאים באבטיחים. למזלנו יש כרגע מזג אוויר נוח. אבל אם יגיע מזג אוויר קיצוני, אפילו ליום אחד, זה יכול לשרוף לנו את כל השטח".
בישראל מגדלים 140 אלף טונות אבטיחי מאכל, והאסיף נחשב לעבודה קשה הדורשת מיומנות גבוהה. מגדלי האבטיח מסתמכים על עובדים פלסטינים, ולא מקבלים מכסות לעובדים תאילנדים.
יו"ר ענף הירקות במועצת הצמחים, מאיר יפרח, אמר כי "לחקלאים יש צרות לפי התור. עכשיו זו הצרה של מגדלי האבטיחים. הם בונים על עובדים מהשטחים, שכן אין להם מכסות של עובדים תאילנדים. אבל לעובדי השטחים לא נותנים להיכנס. היו חקלאים שהבריחו שב"חים ונתפסו. כמובן שלא תפקידי להגן על עבריינים. אבל יש כ-15 מגדלים ללא פתרון. האבטיח נשאר בשטח, ובסופו של דבר הצרכן ישלם יותר. הפועלים אינם והחקלאים מול שוקת שבורה. אני מנסה למצוא פתרונות מול משרד החקלאות. אבל אף אחד לא עונה לי".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, היום מקבל החקלאי בממוצע כ-2.5 שקל לקילו אבטיח שהוא מגדל. משם זה עובר לסיטונאים (בשוק הסיטונאי המחיר הממוצע הוא כ-3.5 שקל לק"ג אבטיח), ומשם לקמעונאים, ונמכר לצרכנים במחיר ממוצע של בין 4 שקלים ל-6 שקלים לק"ג אבטיח.
לפי יפרח, לחקלאים אין כל השפעה על המחיר בו מוכרים הקמעונאים את האבטיח לציבור, אבל יש חשש שאם יימשך המחסור בכוח אדם לאסיף האבטיחים יהיו פחות אבטיחים בשוק, דבר שיתבטא גם בעליית המחיר לצרכנים שעלול להגיע גם ל-10 שקל לקילו אבטיח. אם לא יימצא פתרון למחסור בכוח האדם לאסיף האבטיחים, עונה שלמה עלולה לרדת לטמיון עבור החקלאים, והם אף עשויים להגיע לקשיים ואף לפשיטת רגל.
בתחילת עונת האבטיחים התוצרת מגיעה מאזור הערבה, לאחר מכן מצפון ים המלח, עמק בית שאן, גלבוע והנגב המערבי ולקראת סוף העונה האבטיחים מגיעים אלינו מאזור הגליל המערבי, רמת הגולן, הנגב והמרכז. בישראל מגדלים מדי שנה כ-140 אלף טונות אבטיחי מאכל, על פני כ-23 אלף דונם. רובם ללא גרעינים (זרעים). בנוסף קיים בישראל ענף לגידול אבטיחים לייצור גרעינים לפיצוח בשטח של כ-80 אלף דונם, המייצרים כ-6,500 טונות גרעינים לפיצוח. בערבה התיכונה, לדוגמא, עונת האבטיחים כבר הסתיימה. כ-700 עובדים זרים עזבו את האזור ובהמשך הם חזרו, כך שלא היה מחסור בולט בעובדים.
"אני לבד צריך 21 פועלים", אומר רביבו. "עכשיו יש לי 10 עובדים לא מיומנים. ההספק שלהם הוא חצי מזה של העובדים הפלסטינים. בסופו של דבר המחירים יעלו. אבל יש פה גם משהו מעבר לזה. גידלת משהו. טיפחת אותו. אתה רואה את זה מול העיניים נשרף. לי זה מאוד קשה לראות את זה".
קדח עומר, תושב כפר מנדא בצפון שמגדל 1,500 דונם אבטיח, סיפר כי "אני בין המגדלים המובילים במגזר הערבי. העסק שלי קיים 34 שנים. היו לי 20-30 פועלים דרך קבלן משנה שמביא אותם מהשטחים. הם עשו את כל העבודה, עם אישורים והכל. פניתי למשרד החקלאות, לפה ולשם, אפילו למשטרת ישראל. אי אפשר לאסוף אבטיח. אין פועלים. אסיף אבטיח זו עבודה שחורה, ויש עובדים שיודעים לעשות אותה. אנחנו משלמים היום 2,500 שקל לפועל סודני ליום עבודה וגם הוא לא נותן לי הספק דומה לעובד מהשטחים. בסופו של דבר האבטיחים יהיו יקרים יותר. השמש היא זו שתאכל את האבטיח".
ממשרד החקלאות נמסר כי בכוונתו לפרסם קול קורא בימים הקרובים לחקלאים שהעסיקו עובדים פלסטינים, שיאפשר להם לקבל הקצאה של עובדים זרים: "עם פרוץ אירועי השבעה באוקטובר, משרד החקלאות נרתם באופן מידי לסייע לחקלאים בשטח, במטרה לשמור על רציפות תפקודית לאורך שרשרת האספקה וכפועל יוצא על ביטחון המזון הלאומי. מאז השבעה באוקטובר, החקלאות בישראל נכנסה למשבר כוח האדם הגדול ביותר שידעה מאז קום המדינה. זאת בשל עובדים רבים שגויסו לשירות מילואים או לא התייצבו לעבודה מתוך חשש, עובדים זרים שביקשו לשוב למדינות מוצאם, עובדים משטחי הרשות הפלסטינית שעליהם מוטל סגר וכמו כן, עקב פינויים של תושבים רבים מביתם. כל אלו הובילו לקושי בהגעת עובדים למקום עבודתם. במהלך המלחמה, המשרד פרסם שלושה קולות קוראים לחקלאים שהעסיקו עובדים פלסטינים אשר אפשר להם לקבל הקצאה של עובדים זרים, ובכוונת המשרד, לפרסם קול קורא נוסף בימים הקרובים".
המבנים החדשים של קיבוץ בארי הזמני בחצרים
(צילום: אלדד מרקוס כאן הפקות קיבוץ חצרים)
