הצוות הבין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד האוצר שהוקם בניסיון לצמצם את תופעת ההון השחור הודיע היום (שני) כי סיים את עבודתו ויגיש את מסקנותיו לממשלה. בין ההמלצות: לפעול לצמצום החזקת המזומנים בסכומים גבוהים, כפי שפורסם ב-ynet, לשנות את מנגנון המע"מ בחלק מענפי המשק ולהקים מערכת דיווח חשבוניות בזמן אמת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המסקנה העיקרית העולה מבדיקת הצוות, היא שקיים קשר הדוק בין פשיעה ופשיעה חמורה, ובכלל זאת בחברה הערבית, לבין הון שחור ופעילות כלכלית שאינה מדווחת לרשויות המס. היקף פעילות זו מוערך בעשרות מיליארדי שקל. באוצר מסבירים, כי מימון הפשיעה מתאפשר בעיקר עקב שימוש בכסף מזומן, התנהלות של חלק מנותני השירותים הפיננסיים, ותופעת החשבוניות הפיקטיביות.
בדיקת הצוות העלתה כי התשתית הפיננסית של הפשיעה בישראל ובמגזר הערבי נשענת על הון שחור - תנועות כלכליות בלתי מדווחות. שיעור ההון השחור ביחס לתוצר בישראל גבוה בהשוואה בינלאומית, וקיים קשר ישיר בינו לבין שימוש בכסף מזומן והחזקה בו, שנמצאת בעלייה בשנתיים האחרונות.
לפי ההודעה, בנוגע לפתרון בעיית החזקת המזומנים בסכומים גבוהים המשמשים את ארגוני הפשיעה, דעות חברי הצוות נחלקו. חלק מחברי הצוות, ובראשם יו"ר הצוות רם בלינקוב, סברו כי יש להטיל מגבלות על החזקת מזומנים בסכום העולה על 200 אלף שקל, ולחייב בדיווח לרשות המיסים על סכומים בין 50 אלף ל-200 אלף שקל, כפי שפורסם ב-ynet. לעומתם, חלק אחר מחברי הצוות סוברים כי די בהטלת חובת דיווח על סכומים מעל 200 אלף שקל עם כלי האכיפה הנדרשים בכדי להשיג את המטרה הנדרשת מבלי לפגוע באנשים נורמטיביים.
ההמלצות הנוספות שגובשו:
שינוי מנגנון גביית המע"מ בענפי שירותי כוח אדם לרבות שירותי ניקיון, שמירה ואבטחה, ושירותי עבודות בנייה: במסגרת השינוי, המע"מ יגבה רק מנותן שירות הקצה, ולא מכל חולייה לאורך שרשרת הייצור, בדומה לנהוג בענף הזהב.
הקמת מערכת טכנולוגית לבקרת פשעים פיננסים: המערכת תשדר בזמן אמת לרשות המיסים כל חשבונית בסכום הגבוה מ-5,000 שקל. עבור עסקאות חשודות - לא ניתן יהיה לנכות את המע"מ הגלום בחשבוניות. המערכת תסייע במעקב ובקרה של עסקאות בזמן אמת. בכך, תפגע עמוקות באפשרות להתחמק מתשלום מס כדין באמצעות הנפקת חשבונית פיקטיבית, ותצמצם את היקפי ההון השחור וכתוצאה מכך גם את התשתית הכלכלית לפשיעה.
כמו כן המליצו על הארכה והרחבה של הוראת השעה הנוגעת לחובת הדיווח של נותני שירותים פיננסיים לרשות המיסים ובחינת הפיכתה לקבועה, איסור מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים בסכום העולה על 6,000 שקל, חיזוק חובת הדיווח של נותני שירותים פיננסיים, הרחבת כלי המידע והאכיפה העומדים לרשות גורמי האכיפה הנלחמים בהון השחור ובפשיעה הממומנת באמצעותו וקידום מתווה לקליטת מזומנים במערכת הבנקאית במטרה לספק מענה לסכומי מזומן המוחזקים כיום בידי הציבור באופן כשר.
לפי משרד האוצר, נתוני הפשיעה בחברה הערבית מראים כי שיעור המעורבות של אזרחים מהחברה הערבית גבוה משיעורם באוכלוסייה, עד לכדי פי שניים. על פי נתוני המשטרה לשנת 2019 נפתחו כ-170 אלף תיקים מתוכם 41% אינם יהודים, מתוכם הרוב המוחלט מהחברה הערבית. נתונים דומים ניתן למצוא על הגשת כתבי האישום ובעבירות כלפי אדם ועבירות נשק השיעור מגיע לכ-60%.
כ-61% מהמזומנים שנתפסים על ידי משטרת ישראל חשודים כי נעשה בהם שימוש לצרכי עבירות שאינן כלכליות דוגמת: אלימות, שוחד, מימון טרור וסמים. במצב הנוכחי, במקרים רבים בהם נתפסים מזומנים בידי גורמי פשיעה, קיים קושי לקשור בינם לבין החשד לעבירה ספציפית ובכך נמנעת תפיסת המזומן בידי גורמי האכיפה, והוא נותר לשימוש גורמי הפשיעה.
הצוות הבין-משרדי לבחינת תופעת הפשיעה בחברה הערבית הנובעת מהתנהלות השוק השחור בתחום הפיננסי מונה על ידי סגן השר לביטחון פנים יואב סגולוביץ'. בראש הצוות עמד מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, וחברים בו נציגים מאגף תקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, רשות שוק ההון, בנק ישראל, הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, משטרת ישראל, רשות המיסים, משרד המשפטים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
