האגרה השנתית לרשם החברות גבוהה מדי? כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית שהגישה חברת מאסטרקאר מוסכים בביהמ"ש המחוזי בירושלים, ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים, באמצעות עו"ד ניצן גדות ועו"ד רותם שגיא נגד משרד המשפטים.
בבקשה לתביעה נטען כי החל מ-1 בינואר 2021, כנראה עקב טעות חישוב, גובה המדינה אגרה שנתית לרשם החברות ביתר בגובה 10-1 שקלים. יש בארץ 400 אלף חברות ששילמו את הסכום השגוי, שהוא בממוצע כ-5 שקלים, כלומר תשלום יתר של כ-2 מיליון שקל. סכום התביעה מוערך בכ-4 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בבקשה לתביעה כתוצאה מיישום שגוי של מנגנון ההצמדה למדד המחירים לצרכן, גובה הנתבעת ביתר ו/או שלא כדין סכומים עודפים באגרות שונות, בשל יישום שגוי של מנגנון ההצמדה למדד המחירים לצרכן.
נטען כי בעוד שמבדיקה עולה שהאגרות שנגבו בשנים 2018 ו-2019 היו תקינות, באגרות שנגבו ב-2022-2020 נקבעו סכומים שגויים. לגבי 2020 נעשתה שגיאה רק באגרה שנתית מופחתת, שם הייתה גביית יתר של שקל אחד (1,137 שקל במקום 1,136 שקל). כן נטען כי ב-2021 נעשה חישוב שגוי של מנגנון ההצמדה בכמה סוגי אגרות שנגרר גם ל-2022, ובנוסף נעשו שגיאות הצמדה נוספות לגבי שנת 2022.
ב-2021 נטען כי המדינה גבתה על רישום חברה שאינה לתועלת הציבור או על הצעת מיזוג בידי חברה כזאת, במקום 2,635 שקל - 2,645 שקל, גביית יתר של 10 שקלים. באגרה שנתית הייתה גביית יתר של 4 שקלים – המדינה גבתה 1,505 שקל במקום 1,501 שקל. באגרה שנתית מופחתת חלה גביית יתר של 5 שקלים: נגבו 1,133 שקל במקום 1,128 שקל.
ב-2022 במסגרת אגרות רישום או מיזוג חברה שאינה לתועלת הציבור נגבו ביתר 10 שקלים – 2,711 במקום 2,701 שקל. אגרת הצעת מיזוג בידי חברה לתועלת הציבור הייתה באותה שנה 778 שקל למרות שלפי החישוב היה צריך לגבות 775 שקל בלבד – גביית יתר של 3 שקלים. כאגרה שנתית גבתה המדינה 1,543 שקל במקום 1,539 שקל – 4 שקלים יותר ואגרה שנתית מופחתת הייתה 1,162 שקל במקום 1,156 שקל פער של 6 שקלים.
התובעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל וכמו כל חברה אחרת היא מחויבת לשלם מדי שנה אגרה שנתית לרשם החברות. לטענתה היא שילמה אגרה שנתית מופחתת ונגבתה ממנה גביית יתר של 5 ו-6 שקלים. היא מבקשת החזר של 11 שקל וכן פיצוי על הפרת התקנות וגביית סכומים ביתר ושלא כדין בגין האגרות השנתיות עקב יישום לא נכון ולא מדויק של מנגנון ההצמדה וכי ומן הראוי לחייב את המדינה להשיב לכלל הציבור, אשר שילם לה תשלומים, ובכללם התובעת, את הסך העודף אשר נגבה על ידה ביתר ו/או שלא כדין עקב יישום לא נכון ולא מדויק של מנגנון ההצמדה.
