בית המשפט בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה להכיר בה כאם של שלוש הבנות שזוגתה לשעבר הביאה לעולם באמצעות תרומת זרע. השופטת קרן גיל דחתה את התנגדות האם הביולוגית בנימוק שהראיות מלמדות על כוונה מובהקת להורות משותפת, והעניקה לבת הזוג לשעבר צו הורות פסיקתי.
השתיים ניהלו קשר זוגי שנמשך כעשור שבמהלכו נולדו הבנות באמצעות תרומת זרע אנונימית. השתיים שינו את שם משפחתן לשם משותף שהוענק גם לבנות שנולדו. השתיים פנו לעורכת דין על מנת להסדיר את הורותה של בת הזוג, אלא שההליך לא הושלם ובהמשך הן נפרדו.
1 צפייה בגלריה
ויכוח בין נשים
ויכוח בין נשים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בינואר 2022 עתרה בת הזוג לבית המשפט בדרישה להשלים את ההליך ולהכיר בה כאם הבנות. לטענתה, הן הובאו לעולם מתוך כוונת הורות משותפת והיא שימשה עבורן אם מסורה, אוהבת ומעורבת. לדבריה, מתן צווי הורות פסיקתיים שיכירו באימהותה, תוך קביעת אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים, הוא הכרחי לצורך שימור טובת הקטינות אשר רואות בה כאמן לכל דבר.
מנגד טענה האם הביולוגית כי לא הביאה את בנותיה לעולם מתוך כוונה שבת זוגה לשעבר תהיה אימן. לשיטתה, העובדה שבניגוד אליה זוגתה לא נכנסה להיריון או תרמה את הביציות שלה למשימה, מוכיחה זאת.
עו"ד יניב גילעו"ד יניב גיל
אבל השופטת גיל קבעה שממסכת הראיות עולה בבירור כי הילדות הובאו לעולם מתוך כוונה משותפת של הצדדים, ולא כאקט חד צדדי של האם הביולוגית. כך, הלידות התקיימו במסגרת של זוגיות ארוכת שנים, אשר אף כללה שינוי שם משפחה ומתן השם הזה לילדות. יתרה מכך, בזמן אמת האם הביולוגית פנתה מרצונה החופשי עם התובעת לעורכת דין על מנת להסדיר את הורות בת הזוג על הבנות, ועובדה זו מדברת בעד עצמה.
עוד מצאה השופטת כי בת הזוג הייתה מעורבת עד צוואר בהבאת הקטינות לעולם. כך למשל, היא בחרה יחד עם האם הביולוגית את תרומות הזרע שמהן נכנסה האחרונה להריון, ליוותה אותה לבדיקות ההיריון השונות ואף הזריקה לה את ההורמונים בטיפולי הפוריות. גם אחרי שהבנות נולדו הייתה התובעת מעורבת בחייהן, והיא הוצגה כאימן באישורי הלידה ובאינטראקציה מול מוסדות החינוך.
בפסק הדין צוין כי עמדתם המובהקת של גורמי המקצוע היא להכיר בתובעת כאם הילדות. גורמים אלה סיפרו, בין היתר, שהילדות מגדירות עצמן כשלוש אחיות לשתי אימהות, וכי מיום לידתן הן מכנות את שתיהן "אימא".
לפיכך השופטת נתנה לתובעת צו הורות פסיקתי, ובכך למעשה הכירה בה כאם הילדות. בהתאם לכך, גם התביעות לאחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים עם הבנות התקבלו. האם הביולוגית חויבה לשלם לתובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 40,950 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד עירא הדר ועו"ד מיכל עדן • ב"כ הנתבעת: עו"ד שלום כהן ועו"ד אנה רובינזון • עו"ד יניב גיל עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין