תחום התעסוקה הוא רחב, אבל מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל" יש ענף אחד שבו מצוקת העובדים גדלה במיוחד. מדובר בעולם הבנייה והתשתיות ובמצוקה שנאמדת בעשרות אלפי עובדים. נציין, כי עוד לפני המלחמה היה מחסור בידיים עובדות, אולם ברגע שהמלחמה פרצה, כ־100 אלף עובדים פלסטינים הפסיקו להגיע לאתרי הבנייה. מאז ממשלת ישראל לא קיבלה החלטה לאפשר להם לחזור, והענף לא מצליח להתאושש. בעוד הממשלה דנה בנושא ומודעת למחסור החמור, עד היום לא נעשה די כדי למלא את החסר.
בענף הנדל"ן מסבירים, כי מדובר במשבר שהחל עוד לפני המלחמה, אך כעת הוא נמצא בשלב קריטי הרבה יותר. גורמים שונים בענף מסבירים עד כמה המצב גרוע, אבל גם מציעים פתרונות ישימים לטיפול בבעיה.
תא"ל במיל' יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מתייחס למצב בענף ומסביר היכן עומדים הדברים היום: "יש מחסור בעובדים. בגדול רוב החברות הגדולות מעסיקות עובדים זרים והעסיקו זרים גם לפני המלחמה, לכן היה להן קל להתמודד עם המצב. קבלני הביצוע הבינוניים והקטנים נקלעו לבעיה גדולה יותר, כי הם העסיקו הרבה פלסטינים. זה שינוי בעלויות וגם בהתנהלות מול העובדים החל בשעות עבודה שונות וכד'. לא פשוט להתרגל לכך, ונדרש תהליך התאקלמות. גם הרגולטורים צריכים להפנים את השינוי, למשל השלטון המקומי, וגם מזמיני העבודה".
יגאל סלוביקצילום: יח"צסלוביק מתייחס להחלטות הממשלה להביא עוד עובדים זרים כדי להתמודד עם המחסור בפלסטינים: "הממשלה קיבלה החלטה להגדיל את המכסה ולאחרונה גם איפשרה להביא עוד עובדים ישירות לחברות, ללא מעורבות המדינה. זה נותן תחושת ביטחון לתאגידי כוח האדם וגם לחברות. ככל שיביאו יותר עובדים, זה ישפיע מהר יותר על הענף. אבל נכון להיום במקום הפלסטינים הגיעו קצת יותר מ־20 אלף עובדים זרים. החלטת הממשלה המקורית מדברת על 55 אלף לכל התחומים - תשתיות, שיפוצים ובנייה. המשמעות היא שחסרים כיום עוד 30 אלף עובדים. ממוצע ההגעה של העובדים עומד על כאלף איש בחודש, והמשמעות היא שבקצב הזה ייקח עוד 30 חודשים כדי שנגיע למכסה. בנוסף עכשיו צריך לטפל גם בבירוקרטיה ובשלבי הביניים. באוצר אמרו שיבחנו להוריד את העמלות שמשלמים על הבאת פועלים זרים – צריך לדאוג שזה יקרה וחובה לטייב את היעילות של המהלך כולו, וזה אפשרי. צריך להגיע למצב שעד סוף מאי 2025 יגיעו כל ה־30 אלף עובדים, ולא עוד שנתיים וחצי". סלוביק מסיים בנימה אופטימית: "המצב לא פשוט, אבל צריך לזכור שיש גם הזדמנות גדולה. 55 אלף עובדים זרים במקום הפלסטינים זה אומר גם תוספת משמעותית בתפוקה וקיצור משך הבנייה בצורה משמעותית. במקביל צריך גם להמשיך להשקיע בשילוב ישראלים בענף".
עמית גוטליב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, מתייחס למצוקה, אבל גם לפתרון האפשרי של תעסוקת ישראלים בבנייה, שלדבריו לא רק אפשרי, אלא מתחיל לקרות בפועל: "יש המון יוזמות להביא ישראלים לעבוד בבנייה. ישנה הקרן לעידוד ענף הבנייה והכשרה שהיא מקדמת, וזה חשוב מאוד. זה גם קורה בשטח עם אוכלוסייה חרדית למשל, ואני, באופן אישי, מעסיק כבר חרדי שלישי אצלי בחברה. זה קורה כי השכר גבוה, וזה שווה להם. צריך להרחיב את זה ולעשות גם הכשרות לחיילים משוחררים ולהעניק הטבות".
עמית גוטליבצילום: זוהר שטריתבמקביל גם גוטליב מסכים שעבודה ישראלית לא תעניק פתרון מלא, ויש צורך משמעותי גם בהבאת כוח אדם מקצועי מחו"ל. "הפתרון הנוסף הוא לפתוח שערים ולהביא עוד כוח אדם. אין פתרון אחר. וזה צריך לקרות עכשיו. הבעיה היא שיש יותר מדי משרדי ממשלה שמטפלים בזה, ולא מצליחים למצוא פתרון".
עידו פדלון, מנכ״ל ובעלים משותף בקבוצת שפונדר פדלון, מתייחס למצוקה ומציין, כי ״הנטל הכלכלי על הקבלנים כבד במיוחד - עובד בענף הבניין עולה כיום לקבלן הישראלי כ־100 שקל לשעה, פי שלושה מעלות עובד בענף החקלאות, בשל מיסוי כבד והיעדר הטבות. המדינה צריכה להקל את נטל המיסים על העסקת עובדים ולחזק את היזמים והקבלנים המקומיים.
עידו פדלוןצילום: שפונדר פדלוןבמקביל חיוני למתג מחדש את ענף הבנייה ולהפוך אותו לאטרקטיבי יותר בעיני הישראלים, בדומה למה שקורה בענפי החקלאות והתעשייה, שם אנו רואים השתלבות של צעירים ישראלים מוכשרים אחרי צבא. שיפור התנאים והשכר של העובדים יהווה תמריץ משמעותי לכניסת כוח אדם איכותי לענף".
"להתחיל בהסברה ובחינוך"
מתן קן תור, סמנכ"ל בחברת קן התור, מתאר את המצב בשטח: "בחודשים הראשונים של המלחמה המצוקה הייתה בשיאה, ובאתרי הבנייה הייתה מחצית מכוח האדם. גם היום עדיין לא חזרנו למכסה מלאה, אבל המצב השתפר. התחילו להגיע עובדים זרים מכל העולם, הודים, אוזבקים, גוואטמלים ועוד. וגם עם זה יש אתגרים, למשל קושי בשפה ובניסיון המקצועי. אבל הם עובדים עם רצון ומקשיבים להוראות. גם כשהסינים הגיעו, בהתחלה היה קשה ולקח זמן. בתשתיות היה מחסור חמור יותר בעובדים, כי שם כמעט כל העובדים היו פלסטינים, ושם עדיין המצב לא פשוט". לגבי השאלה האם ישראלים יוכלו להשתלב בענף, משיב קן תור: "זה לא בלתי אפשרי. הבעיה המרכזית, לדעתי, היא שאין הכשרות, וגם אם אנשים אחרי צבא ירצו להגיע, אין להם נתיב אפשרי שיוביל אותם לשם".
בקטה גרופ, חברת יזמות וביצוע, החליטו להתגבר על המחסור החמור בכוח אדם, באמצעות הקמת תאגיד כוח אדם שיאפשר לחברה להביא עובדים. עוז קטה, משנה למנכ"ל בחברה, מסביר: "אנחנו חברת ייזום וביצוע עם 22 פרויקטים בביצוע נכון להיום. פתחנו תאגיד כוח אדם כדי שנוכל להביא עובדים, ואכן זה הפתרון שמאפשר לנו להמשיך לפעול. אנחנו מתכננים גם להכשיר את העובדים שמגיעים מסרילנקה והודו, שיוכלו בהמשך גם לפעול במקצועות נוספים באתרי הבנייה, כמו אינסטלציה למשל או טיח, ריצוף, חשמל ועוד.
עוז קטהצילום: נטע שניהיום מדובר בעיקר בקבלני משנה, שהם או סינים או ערבים ישראלים". בנוגע להכשרה של ישראלים בתחום הבנייה קטה פסימי: "מדובר בעבודות כפיים קשות, ונכון להיום אני מתקשה לראות שם את הישראלים. זו לא רק העבודה עצמה או ההכשרה, זה גם קשור לתרבות העבודה בישראל והתפיסה של המקצוע. אם רוצים שינוי, זה צריך להתחיל עוד לפני ההכרה, בהסברה ובחינוך".
אלון שטאובר, מנכ"ל ושותף בחברת מסד עוז המתמחה בהנדסה ויזמות בנדל״ן ובתשתיות, מתייחס אף הוא למשבר בענף: "קיים מחסור של עשרות אלפי ידיים עובדות. המחסור הזה צפוי להמשיך ללווות אותנו עמוק לתוך שנת 2025 וסיומו עוד לא צפוי. ניתן לראות בשטח, שיש מצוקה רוחבית אמיתית הן בפרויקטי מגורים והן בפרויקטי תשתיות". על־פי שטאובר, חשוב שהמדינה תפעל להביא עוד עובדים, אבל גם תקבע באופן ברור מה עתיד להיות המצב עם העובדים הפלסטינים: "על המדינה לצאת באמירה ברורה לגבי ההיקף העתידי של פועלי הבנייה הפלסטינים שיותר, וזאת כדי לייצר ודאות לתאגידי כוח האדם להביא יותר פועלים לישראל, לצד התרת חסמים ונהלים בהבאת עובדים. מנגד על הקבלנים לפעול לזירוז הכנסתם של טכנולוגיות חדשות, תיעוש וניהול יותר הדוק ואיכותי בפרויקטים הקיימים והעתידיים שלהם".
מחסור חמור גם במהנדסים
יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מסביר שהמצוקה אינה מסתכמת רק בעובדי כפיים: "יש מחסור חמור והוא קיים בכל התחומים בענף. מצוקה קשה במיוחד אפשר למצוא בתחום התשתיות - גם של עובדי כפיים, אבל גם של מהנדסים. לצערי, הבעיה הזו לא זוכה לטיפול מצד הממשלה. אין מדובר רק ביחס לתקופה של המלחמה, זה קורה כבר כמה שנים ואין כרגע פתרון, כי המדינה לא מתעסקת בדברים האלו. צריך להבין שחסרים היום כ־6,000 מהנדסים וזה בנוסף למצוקת כוח האדם באתרי הבנייה. מדברים על שיקום הדרום והצפון, אבל שם יצטרכו גם עובדים שכרגע חסרים וגם מהנדסים שיקבעו אם בניינים יצטרכו להיהרס או האם אפשר לשפץ או לשמר.
לכל זה נדרשים בעלי מקצוע, שנכון להיום חסרים". גוברין מסביר שחלק מהאפשרות להתגבר על המחסור במהנדסים הוא לנסות ולהחזיר את המהנדסים הוותיקים שפרשו לגמלאות, חלק נכבד מהם עולים מברית המועצות, בגל העלייה של שנות ה־90, על ידי מתן הטבות כספיות: "הצעתי לקבוע בהוראת שעה לתת נקודות זיכוי במס הכנסה לכל מהנדס שיחזור לעבודה. זה יכול להיות גם בחצי משרה. לרוב האנשים הללו ניסיון גדול, ורובם גם בכושר פיזי ומנטלי טוב. הדרך להחזיר אותם זה הכסף, וזה לא מסובך בכלל. אני מעריך שאם זה יקרה, סביב 1,500 מהם יחזרו לעבוד – וזה דרמטי. לטווח הארוך יותר צריך הכשרות ולבנות תוכניות שלמות להכשרה. בכל הקשור למצוקת העובדים – חייבים להביא כמה שיותר עובדים זרים, גם לתשתיות".
תוכנית מענקים לישראלים שיעבדו בבנייה
בינתיים בחודשים האחרונים החלו במשרדי הממשלה וגם בארגונים המקצועיים לקדם פתרונות להכשרת ישראלים. מיכל ארן, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה במשרד הבינוי והשיכון, מסבירה על היוזמה הממשלתית: "ענף הבנייה בימים אלו זקוק לתמריצים אפקטיביים שיסייעו בהכנסת כוח עבודה ישראלי איכותי ומקצועי, במיוחד בתחומים שבהם קיים מחסור מהותי, כמו עבודות רטובות, טיח וריצוף. לאור כך המדינה אישרה תוכנית מענקים. במסגרת התוכנית, עובדים ישראלים שיחלו לעבוד בענף הנדל"ן עד לסוף 2024, זכאים לקבל מענקים בגובה של עד 21 אלף שקל. מדובר בתמריץ נוסף על השכר החודשי, שמטרתו לעודד כניסה מהירה והשתלבות בענף. התוכנית מתוכננת בצורה מדורגת, כדי להבטיח תמריץ מתמשך וכדי שהעובד יבחר להישאר בענף. אנו מאמינים שבתוכנית זו, יחד עם מיזם ההכשרות שהושק לאחרונה בשיתוף הקרן לפיתוח ועידוד ענף הבנייה, יושם דגש על תחום העבודות הרטובות, השיפוצים ומקצועות נוספים".
2 צפייה בגלריה
עבודה עברית. האם הפתרון למצוקה הוא בעובדים ישראלים או כח אדם זר מחו"ל?
(צילום: יובל חן)
כאמור, יוזמה נוספת להכשרת ישראלים הגיע מצד הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל בשיתוף עם משרדי ממשלה. "לאור המשבר החריף ומתוך מטרה לבסס את הענף על עובדים מקומיים כחול־לבן, הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה בישראל נקטה יוזמה מול משרדי הממשלה, עם תוכנית חירום להכשרת אלפי ישראלים במקצועות הליבה בענף", כך נמסר מהקרן, "במחצית השנייה של השנה הקרן הכשירה כ־2,000 ישראלים, באמצעות משרד הכלכלה, ומרביתם כבר נקלטו באתרי הבנייה.
"לאור הצלחת המיזם, משרד האוצר הגדיל את תקציבי ההכשרה לענף, ובשנת 2025 הקרן צפויה להכשיר אלפי ישראלים נוספים, במסגרת שיתוף פעולה עם גורמים נוספים. בנוסף הקרן פעלה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, משרד העבודה והרווחה והביטוח הלאומי כדי לאשר מענקי תמרוץ למצטרפים החדשים לענף הבנייה בשנת 2024. מדובר במענקים בסכומים שבין 14 אלף ל־21 אלף שקל לכל עובד. הקרן פועלת למתן מענקים נוספים בשנת 2025".
מסרילנקה לעבודות השיפוץ בישראל
בזמן שענף הנדל"ן הרחב משווע לידיים עובדות, מצוקה קשה במיוחד נרשמה בענף השיפוצים. ענף זה היה תלוי באופן משמעותי בעובדים הפלסטינים, ולאחר שאלו הפסיקו להגיע לאחר פרוץ המלחמה, קבלני השיפוצים נקלעו לקשיים. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים מתריע כבר חודשים על המחסור החמור ומספר, כי על־פי נתוני ההתאחדות, מתוך כ־4,540 קבלני שיפוצים הרשומים ברשם הקבלנים, כ־8% עזבו את הענף בשנה האחרונה בשל המצוקה. אבל בהתאחדות השיפוצים הצליחו למצוא פתרון ולאחרונה קיבלו אישור לבחון עובדים זרים בחו"ל, שיהיו מיועדים רק לתחום זה. וכך נסעו אנשי ההתאחדות לסרילנקה למיון עובדים, תהליך שאליו הגיעו 1,645 מועמדים, ומתוכם נבחרו בסופו של דבר 757 עובדים.
ערן סיבצילום: יגאל עמר"העובדים הזרים צפויים להגיע לישראל במהלך החודש הבא", כך נמסר מהתאחדות קבלני השיפוצים. סיב הוסיף: "לאחר מאבק ארוך, הצלחנו להביא בשורה וחבל הצלחה משמעותי לקבלני השיפוצים. זהו צעד חשוב גם לשיקום הנזקים הרבים שנגרמו בעקבות המלחמה. אני רוצה להודות לכל השותפים, שהיו חלק מהמאמץ, החל במשה נקש מרשות האוכלוסין, מיכל ארן ויהודה מורגנשטיין ממשרד הבינוי והשיכון, יוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וח"כ ארז מלול, שבזכותם הגענו להישג הזה. כולי תקווה שנצא לדרך חדשה יחד עם הממשלה, ונפעל להביא בהקדם את כל מכסת העובדים המגיעה לענף השיפוצים".
