בעוד הטורקים מנסים להתאושש מרעידת האדמה החזקה שפקדה את המדינה בפברואר האחרון, ומתחילים לשקם את ההריסות והנזקים הנאמדים במיליארדי דולרים רבים, בישראל מביטים בדאגה על הנעשה שם, בתקווה שרעש אדמה כה עז לא יכה גם כאן. מאז הרעש בטורקיה התכנסו כאן ועדות כנסת שונות ודנו במוכנות המדינה לאירוע דומה. המידע שעלה מדיוני הוועדות ומפי אנשי המקצוע, אינו מבשר טובות. אם לא די בכך, לפני מספר שבועות פרסם מבקר המדינה דו"ח קשה בנושא. הדו"ח מתייחס לבדיקה שנעשתה בחודשים מאי-דצמבר 2022, ובמסגרתה בחן המבקר את אופן ההיערכות של חמש רשויות מקומיות - בית שאן, טבריה, צפת, קריית שמונה וחצור הגלילית. רשויות אלו ממוקמות באזורים המועדים לרעידות אדמה, והמבנים בשטחן נמצאים בסיכון רב יותר ממבנים במקומות אחרים בישראל.
להלן מספר דגשים מהדו"ח הארוך והמקיף שפרסם המבקר. נזכיר, כי זו לא הפעם הראשונה שהמבקר נדרש לסוגיה, וגם הדו"חות הקודמים בנושא העלו תמונה קודרת בהקשר של מוכנות המדינה לאסון. הרעש בטורקיה רק מחדד את הצורך בהתייחסות אמיתית ומקיפה למוכנות לאירוע חירום בישראל.
"היערכות מוקדמת עשויה לחסוך חלק ניכר מהנזקים"
"דו"ח זה, נוסף על הדו"חות הקודמים של מבקר המדינה העוסקים במוכנות ישראל לרעידות אדמה, מציג תמונה של כשל רב שנים בהיערכות המדינה לאירוע של רעידת אדמה, ובפרט בערי הפריפריה השוכנות לאורך קו השבר הסורי־אפריקאי. ממצאי הדו"ח מדגישים את נחיצותה של פעילות רבה, המשלבת ראייה ארוכת טווח על מנת לטייב את היערכות המדינה לרעידת אדמה בעצימות גבוהה", כך פותח וכותב המבקר. "בתחילת פברואר 2023 קיבלנו תזכורת מצמררת לתוצאות ההרסניות העשויות לפקוד את מדינת ישראל בעת התרחשותה של רעידת אדמה בעצימות גבוהה, כאשר רעידות אדמה בעצימות שכזאת, שמוקדן היה בדרום טורקיה, בקצהו הצפוני של השבר הסורי־אפריקאי, הביאו למותם של עשרות אלפי בני אדם ולפציעתם של עשרות אלפים נוספים, לקריסת של יותר מ־12,000 מבנים ולכך שיותר מ־500,000 בני אדם נותרו מחוסרי כול וללא קורת גג. במחקר שנערך בארה"ב עלה, כי היערכות מוקדמת עשויה לחסוך חלק ניכר מהנזקים הכלכליים הצפויים מרעידות אדמה. למשל, נמצא כי ניתן היה להפחית בכ־11.3 מיליארד דולר את עלות הנזקים לרכוש שנגרמו באזור לוס אנג'לס ברעידת האדמה בשנת 1994. לו המבנים באזור זה היו נבנים בהתאם לתקן רעידות אדמה, הדבר היה מאפשר חיסכון של כ־40% מעלות הנזקים שנגרמו לאזור. עובדה זו ממחישה את הכדאיות הכלכלית שבהיערכות ובשיקום תשתיות מבעוד מועד, לעומת שיקום התשתיות לאחר התרחשות רעידות האדמה".
על־פי דו"ח המבקר, ביקורות שביצע פקע"ר (פיקוד העורף) מעידות, כי רמת מוכנותן של עיריית בית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה. באותו הזמן רמת מוכנותן של עיריות טבריה וצפת טובה, ורק מוכנותה של עיריית קריית שמונה היא טובה מאוד. עוד עלה בביקורות אלה, כי אין תקן מחייב לגבי ציוד החירום שעל הרשויות המקומיות להחזיק ולתחזק במחסני החירום, במסגרת התארגנותן להתמודדות עם אירועי חירום, לרבות עם אירוע של רעידת אדמה. "על עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ועל המועצה המקומית חצור הגלילית לפעול לתיקון הליקויים ולבחינת ההמלצות הכלולות בדו"ח זה, ולפעול לשם כך בשיתוף הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים", מציין המבקר.
"על הממשלה לפעול לקידום המוכנות של ישראל"
עוד נכתב בדו"ח: "לנוכח הניסיון הבינלאומי, המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים - מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות - בפני רעידת אדמה. על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים ושר האוצר וכן ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה, בפרט בעניין הרשויות המקומיות הפריפריאליות, השוכנות לאורך קו השבר הסורי־אפריקאי. משרד מבקר המדינה ממליץ, כי משרדי הממשלה הרלוונטיים: האוצר, הביטחון, הפנים והבינוי והשיכון וכן ועדת ההיגוי הבין־משרדית להיערכות לרעידות אדמה יפעלו בשיתוף עם עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד חברתי־כלכלי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה". מבקר המדינה מסכם וקובע, כי: "על הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא, ויפה שעה אחת קודם".
עיקרי הדו"ח
יישום בעייתי של תמ"א 38 – בעיריות שנבחנו, לא יושמה התוכנית הממשלתית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, זאת על אף שמדובר ברשויות הממוקמות באזורים המועדים לפורענות במקרה של רעידת אדמה.
מעט מבנים חוזקו על ידי משרד הבינוי והשיכון – על אף שמשרד הבינוי והשיכון יוזם חיזוק מבנים בחלק מערי הפריפריה, נכון למועד הביקורת חוזקו רק 84 מתוך 1,208 מבנים הזקוקים לחיזוק, דהיינו 7% בלבד. המבקר כתב בדו"ח, כי בקצב הזה יידרשו עשרות שנים לחזק את המבנים באזורים הזקוקים לחיזוק.
היעדר תוכנית לחיזוק ומניעה – אף שנעשה מיפוי של המבנים המסוכנים בחלק מהמקומות, לא נעשתה תוכנית אופרטיבית לטיפול במבנים הזקוקים לחיזוק. עוד מעיר המבקר, כי לא נמצאו מקורות מימון לתוכנית כזו, ומוסיף כי בעולם נהוג שלערים יש תוכנית סדורה כיצד לפעול ומה לעשות בנקודות מפתח כדי להימנע מאסון כבד ברעידת אדמה.
בתי ספר –70% מבתי הספר ברשויות שנבדקו לא חוזקו, וזאת על אף שהם דורשים חיזוק.
חוסר מידע לציבור – על אף שלחלק מהעיריות יש מידע מוכן למקרי חירום והודעות מוכנות מראש לאירועים שונים, לא נמצא מידע מספק או הודעות מוכנות מראש למקרה של רעידת אדמה.
הכשרה ייעודית של אנשי הרשות המקומית – ברשויות המקומיות לא השתתפו כל אנשי המקצוע או העובדים בהכשרות הנדרשות למקרה של אירועי חירום. בחלק מהרשויות שנבדקו, כמחצית מבעלי התפקידים לא עברו את ההכשרה הנדרשת.
מחסני חירום ברשויות המקומיות – גורמי החירום, לרבות אגף החירום במשרד הפנים והגורמים האחראים במשרד הביטחון וצה"ל, לא קבעו סטנדרט אחיד לגבי הכמות המינימלית של הציוד הקריטי הנדרש.
