המצב הפוליטי המתוח סביב המהפכה המשפטית, לצד האזהרות מפני ההשלכות האפשריות שלה על הכלכלה הישראלית ועל דירוג האשראי של המדינה בפרט וסביבת האינפלציה הגבוהה שככל תחייב העלאות ריבית נוספות, ממשיכים לגבות את מחירם מהשוק הישראלי. כך למשל, מתחילת השנה איבד השקל כ-4% אל מול הדולר וכ-3% אל מול האירו. בשוק המניות: מדד ת"א 35 איבד כ-2.2% ות"א 125 ירד בכ-3.8%, לעומת עלייה של כ-4% במדד S&P 500 ושל כ-9.5% במדד נאסד"ק.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ברקע, ובעיקר מתוך החשש לבאות, חלק מהישראלים - בהם גם חברות הייטק וקרנות הון-סיכון גדולות - הודיעו כי יוציאו את כספיהן מישראל, ואחרים הכריזו כי יעבירו את החסכונות שלהם להשקעה בחו"ל. על אף שאנו לא מתיימרים להמליץ לכם מה לעשות עם החסכונות שלכם, כן רצוי לדעת אילו מסלולי השקעה קיימים בפנסיות בארץ ובמה הכסף שלכם מושקע - למקרה שתחליטו לשנות כיוון בכדי לנסות לחסוך כסף, ואולי אף להגדיל את הקצבה החודשית בפרישה.
בשוק הישראלי קיימות לא מעט אפשרויות חיסכון והשקעה, בהן: קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד. בכדי להישאר ממוקדים ומכיוון שמדובר ככל הנראה בדרך החיסכון הפופולרית ביותר בשוק, בכתבה זו נתמקד בקרנות הפנסיה בלבד - מה ההבדלים בין מסלולי ההשקעה, איזה מסלול עשוי להתאים לכל אחד ולמה עוד כדאי לשים לב.
יותר סיכון כשצעירים, פחות כשמתקרבים לפרישה
על אף שמסלולי ההשקעה המוצעים של קרנות הפנסיה משתנים מעט בין חברה לחברה, המסלולים העיקריים אצל כולם בדרך כלל דומים וכוללים: שלושה מסלולי ברירת מחדל מבוססי גיל - עד 50, 60-50 וגיל 60 ומעלה (אותם כל גוף חייב להציע לחוסכים); מסלול מניות; מסלול משולב; מסלול עוקב מדדים; מסלול איגרות חוב (אג"ח); מסלול הלכה ומסלול למקבלי קצבה.
הנחת המוצא הן של מסלולי ברירת המחדל מבוססי הגיל והן של החוסכים עצמם בבחירת מסלול אחר, היא שככל שמדובר בחוסך צעיר, לרוב עדיף לבחור במסלול ב"סיכון גבוה", כדוגמת מסלול מנייתי, אשר לטווח ארוך כמעט תמיד יותר כדאי. זאת, מכיוון ששוק המניות הוא שוק שבהסתכלות ארוכת טווח תמיד עולה באחוזים ניכרים לעומת השקעות אחרות, כדוגמת אג"ח אשר אומנם מבטיח תשואה קבועה, אך לרוב נמוכה יותר.
גישה קלה לכלכלה: איך לנהל נכון את הוצאות הבית?
(בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
הסכנה: כאשר תצאו לפנסיה ואכן תצטרכו את הכסף באופן מיידי, תקלעו דווקא לתקופה של ירידות בשווקים והחיסכון לא יספיק "לתקן" את עצמו בחזרה למעלה. לכן, ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, לרוב מומלץ להוריד את רמות הסיכון של החיסכון, כדי למנוע מצב למשל שכל כספיכם היו מושקעים במניות ודווקא בזמן שהייתם צריכים אותם השוק היה במשבר.
יצוין כי עד השנה שעברה, 30% מכספי קרנות הפנסיה היו מושקעים באג"ח ממשלתי מסוג "ערד" (מכונה 'אג"ח מיועד') שהבטיחו תשואה שנתית קבועה מראש של 4.86%. בהנחיית המדינה, בחודשים האחרונים החלו להעביר בבתי ההשקעות גם את חלק זה להשקעה בשוק ההון, אך עדיין חלק משמעותי מהכספים של הציבור מושקע באותן איגרות חוב, ולכן בחירת מסלולי ההשקעה רלוונטית רק לכ-70% מכספי הקרן, בניסיון "לגדר" את ההפסד האפשרי לשמור על ביטחון כלשהו לחוסכים.
יחד עם זאת, גם לאחרי ביטול אג"ח ערד, המדינה התחייבה אחת לחמש שנים להכניס את ידה לכיס ולהגן על החוסכים, כך שאם התשואה השנתית תפחת מ-5.15%, האוצר אמור להשלים את ההפרש.
מסלולי ברירת המחדל
מסלול ברירת המחדל הראשון, המיועד לחוסכים צעירים עד גיל 50, מכיל לרוב כ-50%-55% השקעות במניות בארץ ובחו"ל (בחלוקה פחות או יותר שווה, לעיתים עם יתרון קל לארץ/לחו"ל), כאשר שאר הכספים מושקעים בנכסים שנחשבים בעלי סיכון נמוך יותר, כדוגמת אג"ח ממשלתי, אג"ח קונצרני (אג"ח שמנפיקה חברה כתחליף להלוואה מבנק) וכו'.
כאשר עוברים למסלול ברירת המחדל של גיל 60-50, שיעור החשיפה לנכסים בסיכון גבוה - ובראשם כאמור מניות - יורד לכ-20%-40%, ושיעור ההשקעה באג"ח ובנכסים "סולידיים" עולה.
לבסוף, במסלול ברירת המחדל שלישי, המיועד לבני 60 ומעלה, שיעור החשיפה למניות יורד עוד יותר לכ-10%-20%, ושיעור ההשקעה באג"ח (בארץ ובחו"ל) עולה משמעותית.
בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, טען בהקשר זה ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסים ומתכנן פיננסי, כי "הרגולטור הוסיף כל מיני מסלולי השקעה, אך הוא מתעלם מהבעיה המרכזית, שיש בורות יחסית בכל הנושא של החינוך הפיננסי בישראל. בפועל, מה שקורה זה שעד גיל 50 רוב הכסף מנוהל בחשיפה של כ-55% מניות, אולם צעירים בגילי ה-30-20 ואפילו ה-40, כשיש לפניהם עוד 30-20 שנה לפנסיה, יכולים להיות חשופים למסלולים הרבה יותר אגרסיביים של אפילו 90%-100% מניות.
"רוב האנשים נכנסים למסלול האוטומטי ולא באמת מבינים את המהות של הדבר, וזה פשוט פספוס של 20 שנות השקעה של כסף שהיה אמור לעשות פי שניים ואף יותר", אמר בוקסבאום. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
מניות, אג"ח או שילוב: מסלולי ההשקעה השונים
ואכן, מסלול נוסף שקיים במרבית בתי ההשקעות הוא המסלול המנייתי, אשר לרוב מכיל שיעור חשיפה למניות בסך כ-65%-75%, בחלוקה כמעט שווה בין מניות בארץ למניות בחו"ל (לעיתים עם יתרון קל לארץ/לחו"ל).
מעוניינים להגדיל את החשיפה שלכם למניות זרות על חשבון מניות ישראליות? במרבית בתי ההשקעות יציעו לכם גם מסלולים כדוגמת מחקה מדד S&P 500 (מדד העוקב אחר 500 ניירות ערך של חברות גדולות בארה"ב), אשר מאפשר חשיפה של 100% לחברות הנסחרות בארה"ב בלבד, או מסלולים דומים אחרים המשלבים שווקים נוספים ברחבי העולם, כדוגמת שווקי אירופה ואסיה.
לצד מסלולי ברירת המחדל ומסלולי המניות והמדדים, בתי השקעות רבים מציעים מגוון של שילובים שונים בהתאם לרמת הסיכון בה החוסך מעוניין. כך למשל, תוכלו למצוא מסלולים שמושקעים כולם באג"ח ממשלתי, או עם חשיפה מוגבלת של 10%-25% למניות. בנוסף, יש מסלולים "משולבים" עם תמהילים של מניות, אג"ח ועוד, בשיעורים משתנים.
ניב בוקסבאום, מנכ"ל דור פיננסיםצילום: אורן בירןכמו כן, תוכלו למצוא גם מסלולי "הלכה" כשרים, הנמצאים תחת פיקוח הלכתי וקיבלו את אישור ועד ההלכה להשקעות וקרנות, לצד מסלולים יעודיים המתמחים בתחומי סביבה וקיימות למשל ומסלולים למקבלי קצבה חודשית.
אז איך בוחרים מסלול? בוקסבאום הסביר: "קו המנחה הוא שככל שאתה יותר צעיר - בגדול עד גיל 52-50, נגיד עד 15 שנה לפני הפנסיה - העדיפות היא להיות במסלול המנייתי, בהנחה שאתה מבין את התנודתיות. שם פוטנציאל התשואה הוא המשמעותי ביותר. לאחר מכן, צריך לאט-לאט להוריד את אחוז החשיפה למניות. כך, מצד אחד יהיה לך פוטנציאל תשואה בשנים שאתה צעיר יותר, ומהצד השני ככל שתתבגר תהיה ירידה ברמת החשיפה, כדי שלא תפגע אם יהיה משבר בשוק בסמוך ליציאה לפנסיה".
איך עוברים מסלול?
בניגוד למה שאולי חלקנו חושבים, מעבר מסלול השקעה בפנסיה כיום הוא סיפור די פשוט. ראשית, אם אתם לא בטוחים איפה קרן הפנסיה שלכם מנוהלת, תוכלו לבדוק זאת בתלוש המשכורת האחרון שלכם, או באזור האישי הממשלתי, תחת סעיף המידע הפנסיוני.
זיהיתם את בית ההשקעות בו הפנסיה שלכם מנוהלת? עברו לאתר החברה, כנסו לאזור האישי שלכם, לחצו על "העברה בין מסלולים" או "שינוי מסלול השקעה" ובחרו את קרן הפנסיה שלכם.
בשלב הזה יפתח טופס מעבר אונליין, בו מרבית הפרטים שלכם כבר יהיו מלאים. צריך רק לבחור את מסלול ההשקעה המבוקש לרכיב התגמולים של קרן הפנסיה ולרכיב הפיצויים שלה (לרוב בוחרים באותו המסלול), להגיש את הטופס, ותוך שלושה ימי עסקים ההעברה תבוצע.
לעיתים, טרם קבלת אישור סופי, תידרשו לצרף גם אישור מעסיק להעברת כספי מרכיב הפיצויים או אסמכתה לסיום העסקה/טופס 161.
למה עוד חשוב לשים לב?
מה קורה אם מושכים את הכסף מהקרן לפני הפרישה? כספים שהצטברו בקרן הפנסיה ניתנים למשיכה גם לפני גיל פרישה כסכום חד-פעמי, אם הסתיימו יחסי העובד-מעסיק. אולם, מעבר לכך שמשיכה של חלק מכספי הקרן עלולה לפגוע בכיסויים הביטוחיים בקרן וכמובן להקטין משמעותית את סכום הקצבה שתקבלו בגיל הפרישה, משיכת כספים המיועדים לקצבת הפרישה ללא אישור מתאים מרשויות המס נחשבת למשיכה שלא כדין וחייבת במס גבוה במיוחד בשיעור של 35%.
הבדלי תשואות: לצד הרכב ההשקעות המשתנה בין מסלול למסלול ובין חברה לחברה, לעיתים יש הבדלים משמעותיים בין התשואה שחברה אחת הצליחה להשיג על חשבון חברה אחרת בעלת מסלול דומה, שכן תרכיב ההשקעות של כל אחת מהן שונה. לכן, לצד בחירת מסלול ההשקעה הנכון לכם, כדאי להשתמש בכלי ההשוואות השונים המצויים בשפע באינטרנט על מנת לבחור בחברה בעלת הביצועים הטובים ביותר במסלול הספציפי שבחרתם.
יחד עם זאת, לצד זאת שלא ניתן באמת לדעת מה תהיה התשואה של כל חברה/מסלול בשנים הבאות, שימו לב כי התשואה שמעניינת אתכם תלויה גם היא בקרבה שלכם לגיל הפרישה. כך למשל, אם חברה מסוימת הציגה תשואה נמוכה בשנה שעברה (בשל חשיפתה למשל לשווקים מסוימים שנפלו יותר), אך בהסתכלות של שלוש-חמש שנים אחורה היא מובילה, יכול להיות שלא כדאי למהר להוציא את הכספים ולהעבירם לבית השקעות אחר, במיוחד אם יש לכם עוד כמה שנים טובות עד למועד הפרישה.
גם זו לא "חתונה קתולית": מה צריך לדעת לפני שפותחים חשבון בנק?
( בימוי: אסף קוזין, צילום: ירון שרון, עריכה: גיא פוקס)
דמי ניהול מהפקדות ודמי ניהול מצבירה: ההיבט המשמעותי ביותר בכספי קרן הפנסיה הוא ככל הנראה היכן הם מושקעים. אולם, לצד זאת, גם לדמי הניהול על ההפקדה, אותם אתם משלמים בכל חודש בהתאם למשכורת שהכנסתם, ולדמי הניהול על הצבירה, אותם אתם משלמים על סך הכספים שצברתם עד כה בקרן, יש משמעות כספית שלעיתים קרובות יכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים במצטבר.
ברוב המקרים, דמי הניהול מההפקדה נעים סביב 1%-2% ודמי הניהול מהצבירה נעים סביב 0.12%-0.22%. כלל האצבע בנוגע לדמי הניהול הוא שככל שהמשכורת שלכם יותר נמוכה או ככל שצברתם יותר כסף בקרן, כך יש חשיבות גדולה יותר לדמי הצבירה מאשר לדמי הפקדה נמוכים (מכיוון שתשלמו יותר על ניהול סך הקרן מאשר על ההפקדה החודשית). מנגד, מי שמרוויח הרבה והוא יחסית צעיר והסכום שצבר בקרן אינו גדול - דמי הפקדה נמוכים עשויים להיות עדיפים על חשבון דמי ניהול יותר גבוהים מהצבירה.
זו לא "חתונה קתולית": קרן הפנסיה היא התחייבות לזמן ארוך, אך היא אינה חקוקה באבן. עם השנים, ככל שאתם מתקרבים לגיל הפרישה ושתנאי השכר שלכם משתנים, אפשר ואף רצוי להחליף מסלולים כדי להתאים את רמת הסיכון לסטטוס שלכם בחיים. ככל שתבינו זאת בגיל יותר מוקדם, כך תוכלו להרוויח יותר במועד הפרישה.
כמו כן, בדומה לעמלות שאנו משלמים בבנקים ולתנאים אחרים בשוק הפיננסים, גם על דמי הניהול ניתן ורצוי להתווכח. אתם לא מחויבים לבית השקעות מסוים ואם אינכם מרוצים מהתנאים או מהתשואות, אתם בקלות יכולים להעביר את הכספים לבית השקעות אחר ולבחור במסלול ובדמי ניהול שמטיבים עמכם באותו הרגע.
שימו לב לבדוק את התנאים שלכם ואת המסלול בו אתם נמצאים כל כמה שנים, כדי לא למצוא את עצמכם במסלול הלא נכון או משלמים עמלות גבוהות רק בגלל חוסר תשומת לב.
