ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה בעדותו שלשום (שלישי) להדוף את הטענות בכתב האישום שלפיהן הוא חתם ואישר נושאים רבים במשרד התקשורת עבור חברת בזק של איש העסקים שאול אלוביץ'. נתניהו העיד כי הוא חותם על מסמכים באופן אוטומטי ("לפעמים מסתכל בכותרת") ואמר כי הוא סומך על פקידי המדינה. בבית משפט אף הוצג סרטון שבו נראה ראש הסגל צחי ברוורמן מגיש לנתניהו חבילת מסמכים, ונתניהו חותם על כולם בזריזות.
אתמול ביקש נתניהו להבהיר בפתח עדותו את הסרטון: "העלינו סרטון קצר ועלתה טענה: 'ככה חותמים על טפסים? בכזו קלות דעת?'". לדבריו, "החתימה הזו היא אחרי חתימת שרים, ועבודה של הדרג המקצועי. זו עבודה שיכולה להימשך שנים. נדיר שראש הממשלה לא חותם על זה".
פנינו לעורכי דין על מנת שיסבירו לנו מה המשמעות המשפטית של חתימה, מתי היא מחייבת אותנו ומתי לא, ולמה חשוב שנשים לב כשאנחנו חותמים על מסמך. "ככלל", מציין השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסט, "בתי המשפט, גם במקרים שהאמינו שהאדם חתם על מסמך בלי לקרוא אותו, לא שחררו את החותם מאחריות. בתי המשפט קבעו בתקדימים שחזקה על אדם שחותם שהוא יודע שחתימתו תחייב אותו. אם בחר לא לקרוא על מה הוא חותם, הוא לא יוכל להסיר מעצמו את ההתחייבות".
לדברי ארנסט, "חתימת נתניהו על מסמכים רבים אינה דומה מכיון שברור שראש ממשלה, שר או בעל תפקיד בכיר חותם על מסמכים רבים כל יום. במקרה כזה מי שבודק את המסמכים או אמור לבדוק אותם, הם עוזריו של השר, עורכי הדין שלו או עובדים במשרד ובעלי תפקידים אחרים בתוך המנגנון. המקרה הזה אינו דומה למקרים בשוק הפרטי שבהם יש לכל פרט אחריות על חתימותיו".
ארנסט מוסיף כי גם במקרים של חוזים אחידים ניתנת הגנה מסוימת לחותמים: "במקרה של חוזה אחיד, כמו למשל חוזים של בנקים לפתיחת חשבון או חוזים של חברות טלפון, ניתן לבקש מבית המשפט לבטל סעיף שאינו הוגן, ומעניק יתרון בלתי הוגן לספק. לא כל החוזה מתבטל, אלא רק הסעיף שאינו הוגן".
מה הדין לגבי מסמכים שאנחנו חותמים עליהם ביום יום מבלי לקרוא?
עו"ד אהוד פאי המתמחה בענייני תעופה ותיירות מסביר כי בנוגע למסמכים שאנו חותמים ביום יום מבלי לקרוא, כגון תנאי הובלה של חברת תעופה או משכנתא הרי שבדרך כלל חברות תעופה או בנקים דורשים מהלקוחות לחתום בטרם ביצוע כל עסקה כי הם מאשרים שהם קראו והבינו את התנאים. "במקרה כזה", לדבריו, "אם האזרח אישר וחתם שהבין וקרא את תנאי ההובלה, יהיה לו לאחר מכן קושי ממשי לטעון כי לא ידע".
עו"ד שרון דרורי ויצ'לבסקי, שותפה במחלקת בנקאות ותאגידים במשרד וקסלר ברגמן, מוסיפה כי "יש דוגמאות רבות של מסמכים שאדם מן השורה, ובמקרים רבים גם אנשי מקצוע, אינם קוראים במלואם (או אינם קוראים כלל), בטרם החתימה עליהם; זאת, מבלי להבין את המשמעות המשפטית שלהם ואת השלכותיהם. ההסבר לכך נעוץ בסיבות רבות ומגוונות, וביניהן אורך המסמך, חוסר ידע או הבנה משפטית של המסמך והשלכותיו, תחושה שאין ברירה (אין חלופה אמיתית לחתימה) ושהמדובר בתנאים סטנדרטיים, הסתמכות על הסבר בעל פה וכן לחץ של זמן ואמון (מוגזם) בצד השני.
"יש לשים לב שנוסח של חוזה שתנאיו, כולם או חלקם, נקבעו מראש בידי צד אחד (או בהנחייתו) המיועד עבור התקשרויות רבות עם אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם, כפוף, ככזה, להוראות חוק החוזים האחידים בתנאים שנקבעו בו. מטרתו של חוק החוזים האחידים נועד להגן על הצד החלש בחוזה מפני תנאים מקפחים שנוסחו באופן חד צדדי, כמו תנאים שמקנים יתרון בלתי הוגן למנסח ההסכם. כל אחד מאיתנו נדרש במהלך חייו, מעת לעת, לחתום על חוזים אחידים, והרוב המוחלט נמנע אפילו מלעיין במסמכים האמורים במיוחד בשל אורכם ומורכבותם".
השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסטצילום: איציק בירומתי כן ניתן לטעון שלחתימה אין תוקף?
עו"ד יעקב אנוך, שותף בכיר וראש מחלקת מיזוגים ורכישות במשרד פירון מסביר כי "אדם נתפס על חתימתו. כלל עקרוני בפסיקה קובע כי טענתו של אדם כי לא ידע או לא הבין על מה חתם לא תתקבל. רבים וטובים ניסו להתכחש לחתימותיהם על מסמכים שונים ובדרך כלל בתי המשפט לא אפשרו זאת". יחד עם זאת עורכי דין תמיד יציעו טענות אפשריות ויציגו חריגים אפשריים לכלל. "למשל: מקום שבו הושגה חתימה ברמייה של ממש או מקום שלאחר מו"מ מתועד היטב שבו סוכמו נוסחים סופיים לחתימה נחתם בטעות נוסח אחר. טענות כאלה מתכתבות עם טענות הטעות וההטעיה הקלאסיות אשר יכולות לשלול את עצם ההתקשרות בחוזה".
ארנסט מוסיף כי חתימה אינה מחייבת כשחתם עליה קטין. "האבחנה אינה חדה. כשמדובר בילד קטן לפי חוק האפוטרופסות אין ערך לחתימה, אולם בני נוער מבוגרים יותר כאשר מקובל שהם חותמים, חתימתם תחייב".
מה המשמעות בתחום עולם התעסוקה לחתימת עובד ומתי היא לא תתפוס?
לדברי עו"ד שירה להט, שותפה מובילה ממשרד ארנון תדמור לוי העוסקת בדיני עבודה, "חוקי עבודה רבים לא מאפשרים להתנות עליהם. לכן גם אם העובד יחתום על תנאי כזה בהסכם, הוא לא יהיה תקף. למשל, אם העובד חותם על הסכם שאומר שהוא יעבוד בשכר נמוך משכר המינימום - החתימה לא תופסת והעובד עדיין יוכל לתובע את הזכויות המגיעות לו בדין.
"אם עובד יוכיח לבית הדין כי חתם על חוזה עבודה בשפה שהוא לא מבין, הוא יוכל לשכנע את בית הדין שצריך לבטל את החוזה. אבל העובד יידרש להסביר למה חתם על מסמך שהוא לא מבין, וגם אם לא הבין את המלל, הוא יצטרך להסביר איך לא הבין את המספרים והסכומים שמופיעים בהסכם".
להט מוסיפה כי בגלל פערי הכוחות המובנים ביחסי עבודה, אם יהיה בחוזה העבודה תנאי מקפח במיוחד כלפי העובד, בית הדין ישקול לבטל אותו. כך, למשל, ממש לא מזמן בית הדין לעבודה קבע כי סעיף בהסכם ההעסקה של העובד שמגביל את פרק הזמן שאפשר להגיש בו תביעה נגד המעביד (כלומר, קיצור תקופת ההתיישנות שקבועה בחוק), בטל ולא מחייב את העובד. הקביעה של בית הדין התבססה על זה שהסעיף לא היה מודגש וברור מספיק, והוא היה חד צדדי ולא החיל את אותה הוראה גם על המעסיק".
עו"ד דפנה שמואלביץ, בעלת משרד המתמחה בדיני עבודה מוסיפה כי בתחום דיני העבודה קיימת פסיקה מנחה משנת 2022 לפיה חתימה של עובדים מאוכלוסיות מוחלשות (עובדים זרים, עובדי קבלן וכדומה) היא בעלת משמעות אבל היא לא ראיה לכך שהעובד מודע לתוכן המסמך. "אם העובד טוען שחתימתו נעשתה "על החלק" (בלאנקו) או שזויפה - המעסיק צריך להביא ראיה למעמד החתימה (עד שנכח או צילום של העובד בעת החתימה). לעומת זאת, כשמדובר בעובדים בכירים, ובוודאי ביחס למנהל שנמצא בראש ההיררכיה הארגונית, חתימה היא אקט מחייב, שמלמד על גמירות דעת ואישור התוכן של מסמך. מנהל שטוען שהוא חותם בלי לקרוא - מודה בניהול כושל או בהאצלת סמכויות לא מבוקרת. עדות כזו בבית משפט תחסום אותו מלקבל תפקיד ניהולי בהמשך".
עו"ד שירה להטצילום: ניקי וסטפהלמתי נדרשת חתימה כדי לתת תוקף לעסקה?
לפי חוק המקרקעין והפסיקה, נדרשת חתימה על עסקת מקרקעין. השופט בדימוס ארנסט: "בלי חתימה אין עסקה. כלומר, גם אם בית המשפט יאמין שבין שני צדדים נעשה הסכם בעל פה ושני הצדדים הסכימו לקיימו עדיין אין ערך להסכמה זו ללא חתימה ומסמך בכתב. הדרישה היא למסמך בכתב וכמובן לחתימה עליו".
עו"ד אייל בן יהודה באום, שותף במשרד אורון באום מסביר כי לפי חוק המקרקעין, עסקה בנדל"ן חייבת להיות בכתב. זה מה שמייחד עסקאות נדל"ן מעסקאות אחרות. יחד עם זאת, גם הסכמי משכנתא נעשים בכתב, בגלל שיש להם קשר לעסקת מכר במקרקעין, שיש בה דרישת כתב.
"עם זאת, יש הבחנה בין ההסכמים - הסכם מכר בנדל"ן, שהוא ארוך ומורכב, יש לו משמעויות כלכליות גדולות על הצדדים, אף אחד לא חותם עליו אוטומטית. אנשים לוקחים עורך דין שעובר עם הלקוח על החוזה, עושה בו התאמות נדרשות למקרה הספציפי, ורק אז חותמים. לא יעלה על הדעת שאדם שחותם על כזה חוזה, שלא יקרא אותו.
"לעומת זאת, שטרות המשכנתא, הנוסח שלהם הוא אחיד. ואנשים לרוב לא קוראים אותם, וגם לא מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם, אלא סומכים על כך שהבנק עשה מלאכתו נאמנה. כך, למשל, גם כאשר פותחים חשבון בנק, כמעט ואין אדם שבאמת קורא את כל ה'מניפה' שנפרסת לפניו, אלא חותמים מתוך אמון בבנק. זוהי חתימה מחייבת כמובן, והעובדה שאדם לא ירד לפרטי החוזה לא פוטרת אותו מקיומו. עם זאת, לא מצופה מאדם בכיר, שמקבל לידיו מסמכים שאינם 'חוזה סטנדרטי' שיחתום עליהם באופן עיוור. מנהל בחברה, או בכל תפקיד, שחותם חתימה כדי לאשר הסכמים שחתמו או הכינו הכפופים לו, הרי הוא נותן בכך את אישורו עליהם, וממילא גם נוטל אחריות עליהם. תפקידו אינו טקסי, אלא מהותי – ליטול אחריות על תוכן המסמך. משכך, חתימה 'אוטומטית ועיוורת' של בעל תפקיד – מחייבת אותו לכל דבר ובכל אחריות נגזרת".
עו"ד זיו גרומן, מומחה לנדל"ן ועסקאות מקרקעין מוסיף כי בעניין של עסקאות מקרקעין יש הלכה פסוקה שמדברת על "דרישת הכתב" בעסקאות מקרקעין. "כלומר, בשונה ממצב שבו ניתן למכור למשל רכב בעל פה, בעולם המקרקעין יש דרישה לכתב. יחד עם זאת, בעשור האחרון ישנו כרסום קל בהלכה הזו של דרישה בכתב. יכול להיות מצב שבו עסקה תהיה חוקית גם אם טרם נחתמה. למשל, אם החלפנו טיוטות על מכירה או קנייה והגענו להסכמה אבל רק צד אחד חתם והשני לא, ייתכן שבית המשפט יראה בכך עסקה לכל דבר".
עו"ד זיו גרומן צילום: סיגל סבןהאם חייבים לחתום ממש ידנית?
ארנסט מסביר כי עם התפתחות הטכנולוגיה ניתן לחתום גם באמצעות המחשב, כשאין מחלוקת שלא מדובר בזיוף. ניתן להחזיק במחשב דוגמת חתימה שהחותם משתמש בה ומצמידה למסמך שהוא מעביר.
מה חשוב לדעת כשחותמים?
אדם החותם על מסמך חייב לשקול את חשיבות המסמך. "אם מדובר בעניין פעוט אין משמעות ואין צורך בזהירות יתרה, כאשר מדובר על עניין כבד משקל כמו משכנתא או כספים כשמדובר בחוזים אחידים, ובייחוד בנטילת הלוואות או אשראי חשוב לקבל לפחות הסבר מקיף מפקיד הבנק על תוכנו של המסמך שחותמים עליו ולהתייעץ", מציין ארנסט.
עו"ד אהוד פאי צילום: שגיא מורןהאם לחתימה אלקטרונית מעמד דומה לחתימה ידנית?
חוק חתימה אלקטרונית מסדיר את המעמד המשפטי של חתימות אלקטרוניות בישראל, כולל קבילותן ושימושיהן. הרשות להגנת הפרטיות היא הרגולטור בתחום זה, בתפקידה כרשם הגורמים המאשרים, והיא אחראית על רישום, פיקוח ואכיפת הוראות החוק. ברשות מציינים כי החוק מאפשר שימוש בחתימות אלקטרוניות במגוון רחב של עסקאות ומסמכים דיגיטליים, ומבטיח להן מעמד משפטי דומה לזה של חתימה ידנית, בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו בחוק.
