"לינקדאין זה לא בשביל שתספרי איזו הצגה או הופעה ראית אתמול, אלא כדי ליצור לעצמך את הפרופיל המקצועי הכי מדויק והכי ארוך שנים שיהיה לך, זה שייצג אותך הכי טוב", אומרת פיונה דרמון, שותפה כללית בקרן JVP. "מאותו רגע שבו הכנסת את קורות החיים שלך יש לך זהות מקצועית, ואת קיימת בעולם העסקי, לעומת פייסבוק למשל, שמעניק זהות פרסונלית. בנוסף לנטוורקינג ולכך שיש ברשת הזו הרבה מידע עסקי וגם כותבים מעולים, כי זו רשת חברתית לכל דבר, לינקדאין זו גם הדרך המובילה היום בעולם לגיוס עובדים, כי ההד האנטרים יכולים לעשות חיתוכים לפי הכשרה, גיל, מדינה, ניסיון, תחום, הכול נמצא שם. זה המאגר הגדול ביותר של עובדים שקיים היום מהדרג הזוטר ביותר ועד למנהלים הבכירים ביותר. אז איך אפשר להרשות לעצמך לא להיות שם?", אומרת דרמון שמבינה דבר או שניים בנטוורקינג.
כתבות נוספות למנויים:
אז כן, אם פעם היו נוסעים לעבודה באוטובוס, ברכבת או ברכב פרטי - היום הדרך לג'וב הבא שלנו עוברת בוודאות ברשת החברתית שהוקמה לפני שני עשורים, והיא הרשת החשובה ביותר עבור מחפשי עבודה, עם למעלה מ־800 מיליון משתמשים, במאות מדינות. אה, ואתם ממש לא חייבים לעבוד בהיי־טק בשביל זה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הירשמו לערוץ הטלגרם שלנו
"כיום לינקדאין חיונית לכל בעלי המקצועות החופשיים, ומחפשי עבודה בתחומים כמו הנדסה, משפטים, טכנולוגיה עורכי דין, יועצים כלכליים, עסקיים, משפטיים, נותני שירותים לארגונים כמו מעצבים גרפיים, אדריכלים ומעצבי פנים, מאמנים אישיים, כותבי תוכן ומומחי דיגיטל, מומחים בתחום הכספים ארגונים חברתיים ועמותות - נמצאים בלינקדאין כחלק מהפעילות השוטפת. הבעיה היא שלא כל בעלי המקצועות האלה מבינים שהם צריכים להיות חלק מהרשת החברתית הזו", אומרת תחיה בן־צור, מומחית ומרצה ללינקדאין שמלווה חברות ופרטיים בהתמצאות בפלטפורמה.
בארץ יש יותר משני מיליון משתמשי לינקדאין, וברור שגם החברות והארגונים מבינים היום שהם חייבים להיראות טוב בפלטפורמה. ולכן החברות דואגות לכך שהשדרה הניהולית והבכירה שמייצגת אותן תיראה טוב גם בפרופיל הלינקדאין, עם תמונות אחידות, טקסטים מנוסחים היטב והצגה מדויקת. "בלינקדאין אי־אפשר להיות מרושלים, כי זה פשוט לא יעשה את הרושם הנכון על הצד השני ולא יעבוד לטובתנו", אומרת בן־צור.
גם ד"ר גל זוהר, החוקר הראשי של שירות התעסוקה, מדבר על "דמוקרטיזציה של הפלטפורמה". "זו כבר לא פלטפורמה רק להיי־טק. רואים בלינקדאין הרבה יותר אנשים בתפקידי ניהול מגוונים, אנשים מתחום הכלכלה, אקדמאים שהתחילו להיכנס בשנים האחרונות, חוקרים, הרבה אנשי שיווק, סוחרי מטבעות בפלטפורמות החדשות, מנהלי עמותות, פקידי ממשלה, מנכ"לים של משרדי ממשלה וגם שרים וחברי כנסת. זה הפך להיות כלי שבו אתה משווק את עצמך ולא רק בהקשר של עבודה", אומר ד"ר זוהר ומציין שלמרות השינוי שרואים, עדיין רוב מחפשי העבודה בפלטפורמה בישראל, הם מתחום ההיי־טק.
ד"ר גל זוהר: "זו כבר לא פלטפורמה רק להיי-טק. רואים הרבה יותר אנשים בתפקידי ניהול, כלכלה, אקדמאים שהתחילו להיכנס. זה הפך להיות כלי שבו אתה משווק את עצמך"
טל כץ, הבעלים של הסוכנות לשיווק דיגיטלי "טי.קיי מדיה", מכריז שהשימוש בלינקדאין מוערך פחות מדי, "כי הוא נתפס כפונה רק למחפשי עבודה או כפלטפורמה שמשווקת כישורי עבודה, אבל אנחנו מפספסים את זה שמדובר באחת מהפלטפורמות החברתיות הגדולות בעולם ברמת החשיפה, עם יותר מ-810 מיליון חברים רשומים במאות מדינות והנתונים מראים שהמשתמשים של לינקדאין חוזרים אליה פעם אחר פעם לאורך השנים, וזאת בניגוד לרשתות אחרות שהמשתמשים נוטשים, עוברים לרשת אחרת או מחליפים פרופילים. היא שונה מאינסטגרם או פייסבוק בכך שהיא נועדה לנטוורקינג עסקי כדי למצוא מקורות עבודה ולמצוא כישורים או קשרים בתחום המקצועי".
כץ מדרבן את לקוחותיו לתחזק פרופיל לינקדאין כיוון ש"זוהי רשת שמעניקה מיתוג ופאסון לכל בעל עסק שרוצה לבוא ולהגיד 'אני נוכח', והרבה מאוד עסקים גדולים כקטנים בונים לעצמם דף עסק גם בלינקדאין. גם עבור אנשים שמחפשים עבודה או שרוצים לגייס עובדים, זו פלטפורמה מצוינת כי הרבה ציידי ראשים מסתובבים בה ואתה יכול להציג את העיסוק בצורה נקייה ולא מצועצעת. נטוורקינג היא כבר לא מילה ששמורה לעולם ההיי־טק. זה הרי לא מה שאתה יודע, זה את מי אתה מכיר".
אבל כמובן שצריך לעשות את זה נכון וזה לא תמיד קל. יש מי שייכנסו וירגישו שמדובר בפלטפורמה מעט מנוכרת שלא קל לדבר את השפה שלה, תרתי משמע, גם מפני שהיא מתנהלת ברובה באנגלית.
"פרופיל הלינקדאין שלנו, בדומה לכל פרופיל אחר ברשתות החברתיות, צריך לייצג אותנו באופן שישרת את האינטרסים שלנו באותה פלטפורמה. וכאשר המדובר בלינקדאין, המטרה המיידית היא מיתוג של הפרסונה המקצועית שלנו, באופן שיבנה אותה לאורך זמן שכן משהפכנו פעילים ברשת העסקית והבנו את הפוטנציאל שלה, סביר להניח שנמשיך לתחזק את הפרופיל שלנו בה, לכל אורך חיינו המקצועיים, מתוך הבנה שהוא משקף את הניסיון המקצועי שלנו, המיומנויות שפיתחנו, ההשכלה שרכשנו, כולל קורסים והכשרות, התחומים שבהם התנדבנו וכל מה שיכול לסייע לנו לעשות רושם על המעסיק הבא שישאף לצרף אותנו לשורותיו", מסבירה בן־צור. לדבריה, מי שלא נמצא היום בלינקדאין לא קיים מבחינת חיפוש עבודה והצעות עבודה, ומתקשה לשווק את הפוטנציאל העסקי והתעסוקתי שלו, ליצור קונקשנים, כלומר קשר עם מי שיחברו אותנו למשרות חדשות ולתחומי עניין שאנחנו רוצים להיחשף אליהם, ויחשפו אותנו להד האנטרים ומגייסים וכמובן קולגות.
"לא קיים" באיזה תחום?
"בכל עבודה שהיא לא זוטרה בעולם העסקי. אפשר להגיד שכל מי שמחפש עבודה שהיא נגזרת מלימודים אקדמאיים, שכל מי שהוא יזם או נושא מקצוע חייב פרופיל".
גם נגר וגם פסיכולוג זה מקצוע. תגדירי לאילו מקצועות את מכוונת?
"אם הוא נגר והוא עובד עם השוק העסקי הוא חייב לפרסם שם את עצמו ושתהיה לו נוכחות, אחרת איך הוא יקדם את עצמו? נכון שלרוב לא מחפשים פסיכולוגים בלינקדאין, אלא יותר יועצים או מאמנים עסקיים, אבל ההצטרפות כן עוזרת בקידום בגוגל למשל, כי מי שיש לו פרופיל בלינקדאין, גוגל מקדם אותו כלפי מעלה, וגם זה שיקול".
ואיזה פרסום הכי מפתיע מצאת שם?
"אני כבר ראיתי שחברה פירסמה שדרוש מלגזן. ברור שקהל היעד של המשרה הזו לא נמצא בלינקדאין אבל עובדה, שזה התפרסם".
ומה לא נראה בפלטפורמה?
"לא נראה חיפושי עבודה של מורים, מטפלים, מזכירות, מרכזניות, עובדי כפיים - אלה פחות המקצועות שנמצא בלינקדאין. אבל כן מדברים שם לג'וניורים ויש ייצוג לכל האוניברסיטאות שמזמינות לפנות למתמחים השונים, או לבוגרי מסלולים כמו מהנדסים, תעשייה וניהול, מקצועות טכנולוגיים, דטא, סייבר. לג'וניורים במקצועות הללו ובכלל במקצועות הטכנולוגיים יש הרבה ביקוש והם יודעים שהם חייבים להיות בפלטפורמה והם אכן נמצאים שם ומחפשים עבודה, כותבים 'אני ג'וניור אני סיימתי מסלול כזה וכזה' ומתחילים את דרכם שם. היום כולם מבינים שחלק אינטגרלי מכניסה לעולם העבודה זה לסדר לך את פרופיל הלינקדאין לקראת היציאה לשוק".
גם בעלי עסקים?
"כל שכיר אקדמאי במקצוע טכנולוגי שהוא לא עובד זוטר, חייב היום להיות בלינקדאין, כמו גם כל בעל עסק שיש לו התממשקות למגזר העסקי צריך שתהיה לו נוכחות שם, כמו למשל יועצים ארגוניים, יועצים עסקיים, יועצי קריירה, מרצים בכל מיני תחומים שרוצים להרצות בארגונים, אנשי אקדמיה שמפרסמים מחקרים, עיתונאים וכותבי טורים מהעיתונות המסורתית, שחלקם עושים אדפטציה של התכנים שלהם לתחומים של שוק העבודה. לא כל חומר שמתאים לפייסבוק או לאינסטגרם נעלה בלינקדאין. הפרסום פה הוא פחות אישי, אלא אם הוא מתחבר לתחום העיסוק שלנו. וכשאנחנו מכוונים לקהל צריך לזכור שהוא יותר משכיל ויותר בכיר, ויש חשיבות למה שאנחנו מפרסמים בפלטפורמה".
ויותר עשיר?
"כן אני אומרת כל הזמן בהרצאות שלי שצריך לזכור שבליקדאין המשתמשים הם יותר משכילים, יותר עשירים ויותר בכירים מאשר ברשתות חברתיות אחרות".
גם יותר מאשר בטוויטר?
"הטוויטר הוא זירה פוליטית ושל אג'נדות חברתיות בולטות. זה סגנון אחר של תוכן. אנשים לא מדברים בלינקדאין כמו בטוויטר. פה לא שולפים ציפורניים. אנחנו רוצים להשאיר רושם טוב ולא מדברים על פוליטיקה, כמעט ולא נראה דיונים פוליטיים זה לא מתאים".
הנטוורקינג הוא חזות הכל בלינקדאין?
"כן. כי אנחנו נמצאים כאן כדי למצוא עבודה וכשמדברים על פוליטיקה אפשר לשלם מחיר כבד בכיס. הרי אם את מזוהה עם צד כזה או אחר במפה הפוליטית יכולים לדלג עלייך. יש קוד התנהגות. בפייסבוק את יכולה לשים תמונה שלך בבגד ים מחוף ביוון ובלינקדאין לא. זה גם לא העניין. פה נמצאים כדי לאתר משרות והזדמנויות עסקיות, דרך נטוורקינג, ולכן נדבר על גיוון תעסוקתי, אבל לא על פוליטיקה, נדבר על התנדבות אבל פחות על חיים אישיים. העניין הוא להציג את עצמנו באופן שיסלול את הדרך למשרה הבאה".
והדרך הזו, אומרת בן־צור, עוברת קודם כל ברשת הקשרים שהבאנו מהבית. רק שאנחנו לא תמיד ערים לכך. "צריך לזכור שהרבה מאוד אנשי מפתח מקצועיים שאנחנו יכולים להיעזר בהם ולמצוא אותם בלינקדאין, כבר נמצאים בתוך אנשי הקשר בספר הטלפונים שלנו, בתוך כתובות המייל שלנו ובתוך קבוצות הוואטס אפ. לכן, כאשר מתכוונים לפתוח פרופיל לינקדאין, ראשית מומלץ לבדוק מי מבין האנשים שאני כבר מחוברת אליהם ולא ידעתי מה הם עושים, בעצם יכולים לעזור לי למצוא עבודה".
איך עושים את זה?
"קודם צריך לפתוח פרופיל, ואז לסנכרן אותו עם אנשי הקשר בכל הערוצים שלנו. תתפלאו כמה אנשים שאנחנו מכירים מנסיבות חברתיות, הורים מבית הספר, אנשים מהוואטסאפ של השכונה, שותפים מקבוצות הריצה - אפשר להפוך אותם לאנשי קשר שיהוו מפתח בחיבור למשרה, למיזם, או כל רעיון אחר. כשעושים את הסנכרון רואים מי מחובר ללינקדאין ואז עושים לו אינווייט או קונקט להתחבר. ואז הקשר המקדים הזה מהווה סוג של התחלה לצבירת קונקשנים, ואם בפייסבוק יש לנו אפשרות עד חמשת אלפים פה זה עד שלושים אלף וכל קשר כזה הוא חשוב עבורנו כדי לטוות רשת של הזדמנויות עסקיות".
לפעמים תגלו באמצעות הסנכרון הזה, כמו שקרה לבן־צור, שהורה של ילד מהגן עובד בקרן מאוד גדולה שאתם בדיוק צריכים בשביל איזה מיזם ענק שאתם מרימים, או שאמא של אחד הילדים בקבוצת הוואטסאפ היא בעלת בית תוכנה שאת מחפשת.
"הלינקדאין היא למעשה תוכנת גיוס פתוחה שאני יכולה לחפש באמצעותה מועמדים לפי פילטרים כאלה ואחרים ולאתר אותם, גם אם הם לא מחפשים עבודה ולכן אני מעודדת אנשים לעשות פרופיל", אומרת איילת ויגדור־יודוביץ' בעלת 22 שנות ניסיון בניהול משאבי האנוש במגוון ארגונים וכיום מאמנת ויועצת לפיתוח קריירה.
"אבל לפתוח פרופיל, זה כמובן לא מספיק ואני גם צריכה לעשות פעולות כדי שיאתרו אותי, שהפרופיל יהיה שלם מבחינת המקומות שבהם עבדתי, שיהיה להם ערך שיאפשר למצוא אותי ושיהיו לי מספיק קשרים כדי שבכלל יגיעו אליי. יש עוד דבר שהפלטפורמה מאפשרת וזה לפנות לבעלי תפקידים בכל מיני ארגונים ולתקשר איתם וזה משמעותי. לכן אחת ההמלצות שאני נותנת זה לעשות רשימה של חברות שבא לך לעבוד בהן ואז להיכנס ללינקדאין ולהפוך להיות עוקב של החברות האלה - כלומר תעשה להן פולו, תסתכל מי הפיפל שם תתחבר אליהם תעשה קונקשן ולחלק מהאנשים אפשר גם לשלוח הודעה ולפנות אליהם כדי שימשכו אותך פנימה. רק חובה שהיא תהיה אותנטית ולא עוד הודעה".
אבל כמו שאתם מבינים, זה רק נשמע קל. להרבה מאיתנו יש חסמים, בטח כשמדובר בפלטפורמה שפועלת בעיקר באנגלית. "יש אנשים שזה קשה להם ואומרים 'למה אני צריך זה באנגלית' וזה מחסום אחד. מחסום שני זה שאומרים 'אז מה, עכשיו כולם ידעו שאני מחפש עבודה, זה לא דיסקרטי'. ומחסום שלישי זה הזמן שלוקח לתחזק עוד רשת ואנשים גם שואלים את עצמם למה שהבנאדם בצד השני יאשר אותם. בגלל זה ההמלצה שלי היא לפתוח לינקדאין בשגרה, ולא כשמחפשים עבודה, כדי שזה יהפוך להיות חלק מההתנהלות שלנו".
"למעשה מדובר בשני פרמטרים שצריך לשים אליהם לב: נראות ואופטימיזציה. נראות זה כשמבחינים שהשקענו תשומת לב בבניית הפרופיל שתמונת הפרופיל נכונה, שתמונת הקאבר משקפת אותנו כמו שצריך, שהכיתוב בהיר שאנחנו יודעים איזה מידע להציף על עצמנו, האופטימיזציה זה לדאוג שהאלגוריתם עובד בשבילנו. הלינקדאין כל הזמן אומר לנו מה לעשות, לא סיימת כן סיימת, תכניסי פרופיל תכניסי עוד מידע — כדי לשפר ביצועים של הפרופיל שיעניקו לנו בולטות", אומרת בן־צור.
ומה לגבי תשלום בפלטפורמה? מומחים שאיתם דיברנו סבורים שמי שמחפש עבודה לא צריך לשלם על מסלולי פרימיום ברשת, את זה תשאירו לחברות המגייסות, הם אומרים. הסיבה היא שהמסלול שאינו בתשלום לא תמיד מעניק למגייסות מספיק פילטרים לחיפוש ומאפשר רק קשרים בדרגה ראשונה ושנייה שאינם מספיקים כדי ליצור רשת של קשרים ענפה מספיק למציאת האדם הנכון לתפקיד הנכון. כי כן, עם כל הניסיון לצבוע את הרשת בצבעים של לייף סטייל זה עדיין מקום שבו קודם כל מחפשים עבודה.
